המכתב שלא נכתב. "כעסתי שעזבת אותי באמצע החיים ועודני ילד"

איתי לוי כותב לאביו, גבריאל, שנפטר מסרטן כשהיה בן 16

"אני מופיע על במות גדולות שלא חלמתי עליהן, ומתפלל שאתה שמח בי. והלוואי שבאחת ההופעות שצפית בי לחשת בגן עדן למישהו שם לידך: 'זה הבן שלי!'". המכתב שלא נכתב, גרסת ה-VIP

פורסם: 25.03.21 , 14:23
אבא,
עברו הרבה שנים מאז שהלכת, ויש דברים שרציתי לומר. הייתי בן 16 אז, וכעסתי על כל העולם ובעיקר עליך. לא הצלחתי להבין איך עזבת אותי באמצע החיים ועודני ילד, והכל בגלל ההתמכרות שלך לסמים והמחלה הארורה, הסרטן. אבל החיים, מתברר, חזקים מאיתנו. התחשלנו והתמודדנו והצלחנו, וברוך השם כולנו בסדר.
אבא יקר שלי, אני רוצה לומר לך תודה על הכל. על כל רגע שהיית איתי והקדשת לי. תודה על שיעורי השחייה ותודה שלימדת אותי לקרוא שעון, תודה שדאגת לי כל הזמן, שהקפדת תמיד שאלך בדרך ישרים ותודה שגם בדקת כל אחד ואחד מהחברים שלי. תודה על חיוך יקר ויפה שהיה שמור רק לי ותודה על אח ואחות נפלאים ועל אמא אחת יקרה.
נכון, היו לנו קשיים ועברנו לא מעט משברים, ולא אשקר – נותרו פה ושם צלקות, אבל גם על אלה אני בוחר לומר תודה, אבא. תודה גדולה. צמחתי מהם, והרבה בזכותך. הם חשפו אותי באופן מלא לזרם החיים, ולמדתי המון. למדתי שהכל עובר וחולף, אבא. הרגעים היפים והקשים עוברים כמו הגלים. ולמדתי גם לא לשפוט אנשים. למדתי שמשבר יכול להפוך להזדמנות ושהשבר מניע חתירה אינסופית לשלמות.
לפני שנה הכנסתי לבית הכנסת ספר תורה לזכרך ולרפואת אמא, תבדל"א. התרגשתי מאוד. סיפרתי לכולם כמה יפה היית וכמה רבה הייתה חוכמתך. אני לא בטוח שבאמת יכולתי להסביר להם מי היית בשבילי וכמה נוראה הייתה לי האבדה, אבל אני זוכר שכשהחזקתי את הספר ביד הרגשתי שאתה ממש שם, איתי ועם אמא, ומעלינו השכינה. לכמה רגעים הרגשתי שוב משפחה.
אני זוכר את השיחה האחרונה שלנו, רגעים לפני שהסתלקת. שכבת במיטה בבית החולים, החזקתי לך את היד, והשבעת אותי ברגעיך האחרונים לשמור על אמא ולהשגיח תמיד שיהיו לידי אנשים טובים ושלעולם אלך בתלם. אני יכול להבטיח לך שבמשך השנים אספתי חברים, חלקם כמו אחים, וכולם טובים וראויים והם שומרים עליי מכל משמר. ועל אמא אני שומר כמו על העיניים שלי. תהיה רגוע, אבא. כל מה שאני עושה כאן על הארץ הוא כדי לגרום לך נחת בשמיים. אני משתדל להיות בשלום עם אנשים ולהרבות טוב ושמחה, ואני תקווה שאתה מביט בי משם בגאווה.
נ.ב.
אני זמר, אבא, ויש לי לא מעט שירים. אני מופיע בישראל כבר כמה שנים וזכיתי לעלות על במות גדולות שלא חלמתי עליהן. אני מתפלל שאתה רואה הכל ושמח בי, והלוואי שבאחת ההופעות שצפית בי משמיים לחשת בגן עדן למישהו שם לידך: 'זה הבן שלי!'. אגלה לך סוד: פיתחתי הרגל, בכל פעם שאני עולה לבמה אני נושא עיניי לשמיים, מודה לאלהים ולוחש לו שישמור לי עליך שם, במרומים. אתה המלאך השומר שלי.

שלך לנצח,
איתי
  • הזמר איתי לוי עובד בימים אלה על מופע קיץ
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.