רננה פריינטא (50) היא קיבוצניקית לשעבר, שבין יתר עיסוקיה הרבים, משקיעה גם בנדל"ן. כיום היא גרה בשכירות בשכונת עג'מי ביפו, מתחזקת שתי דירות בספרד ומסבירה: "בארץ בלתי אפשרי לקנות נדל"ן, הכול פה יקר בצורה לא הגיונית".
לפני תשע שנים, בעזרת ירושה משפחתית וחסכונות, קנתה יחד עם בעלה דאז דירה ברמת גן תמורת 3 מיליון שקל. הם השקיעו בשיפוץ ועברו אליה. כעבור שנתיים וחצי, אף שנותרו ללא חסכונות זמינים, החליטה פריינטא להשקיע במדריד. "לבעלי היו קופות גמל בתנאים מדהימים ולא רציתי לפדות אותן, אז לקחתי הלוואת בלון על חשבון הקופות האלה", היא מסבירה.
למה דווקא מדריד?
"אני ארגנטינאית משני הצדדים ולכן גם דוברת ספרדית, אז היה לי קל להתנהל במדריד. חוץ מזה, באותה תקופה כולם קנו בקפריסין וביוון. לאיפה שכולם הולכים? אני אלך לכיוון ההפוך. החלטתי לנסוע עם הבת שלי לסופ"ש במדריד, שישלב חגיגות ימי הולדת של שתינו עם ענייני נדל"ן. עשיתי תחקיר באינטרנט וקבעתי ארבע פגישות עם מתווכים. אחת מהן הייתה עם דייגו, יהודי ארגנטינאי, שמהרגע הראשון נתן לי תחושה ביתית. הוא הגיע מסודר מאוד לפגישה שלנו, עשה עבודת הכנה מדהימה ומאוד הרשים אותי. מיד קבעתי איתו סיור דירות ליום המחרת וביטלתי את שאר הפגישות שקבעתי. שאלתי המון שאלות את המתווך שהגיע איתו והייתי מאוד חשדנית. אנחנו, הישראלים, תמיד מחפשים איפה מרמים אותנו. דייגו ראה שאני לא רגועה ואמר: 'רננה, פה זה לא ככה. בספרד לא מרמים בתחום הנדל"ן. כשאומרים לך משהו, זה מה שיהיה'. בסוף הסיור הודעתי לו באיזו דירה אני מעוניינת".
לפי מה בחרת?
"אהבתי את השכונה של משפחות צעירות, במרחק תחנת מטרו אחת ממרכז העיר; אהבתי את הבניין, שהוא ישן, אבל מתוחזק היטב - ואת הדירה, שלושה חדרים, 70 מ"ר, עם קורות עץ עתיקות בתקרה. המחיר עמד בתקציב: 600 אלף שקל, כולל הכול. ביום השלישי והאחרון הלכתי עם דייגו לעורך דין וחתמתי לו על ייפוי כוח מלא, ברמה שהוא יכול לפתוח חשבון בנק בשמי, לחתום על חוזים ולעשות בשמי הכול. הוא בעצם רננה במדריד".
לא חששת?
"לא, כי אני עובדת עם הלב והאינטואיציה. אחרי שהסתיימה העסקה, החלטנו להוציא את הדירה לשכירות וגיליתי שבספרד השוכר מקבל חוזה שמגן עליו ב־100%. שם לא מעגלים פינות. נדרשתי להתחייב לא להעלות את שכר הדירה למשך חמש שנים וגם לשמור על תקינות הדירה. כשהבנתי שאף אחד לא מרמה או מתכוון לרמות אותי, נרגעתי ומאז לא התבדיתי. דייגו מנהל עבורי את הדירה והשכירות נכנסת בקביעות".
ההשקעה השתלמה?
"בהתחלה לא, בהמשך כן. קניתי את הדירה בפברואר 2020, דקה לפני פרוץ הקורונה. לא עשיתי שיפוץ, רק החלפתי רהיטים ומוצרי חשמל. הצפי לתשואה היה כ־7% ובגלל הקורונה התשואה ירדה ל־2%. מחירי השכירויות במדריד ירדו מאוד ואי אפשר היה לקבל יותר. לאנשים לא הייתה עבודה ולא היה כסף, וספרד הגנה על האזרחים שלה. בהתחלה קיבלתי רק 350 אירו לחודש. אחרי שלוש שנים הדייר עזב ודייגו אמר שאם אני רוצה להעלות את דמי השכירות, אני חייבת לשפץ את הדירה. אחרי שיפוץ, שעלה בערך 30,000 שקל, הצלחנו להשכיר את הדירה באלף אירו לחודש. היום אני ממש שמחה על הבחירה האינטואיטיבית שלי, שמאוד הוכיחה את עצמה".
הגשמת חלומות
לצד המשבר העולמי, הגיע גם משבר בחיים האישיים של רננה. לקראת סוף תקופת הקורונה, היא ובן זוגה התגרשו. לפי ההסכם, הדירה במדריד נשארה ברשותה וכן סכום מסוים ממכירת הדירה המשפחתית ברמת גן. בהמשך הכירה את בן זוגה הנוכחי והחלה לעבוד בהפקה של סרט דוקומנטרי שעסק ב־50 שנה למלחמת יום הכיפורים. ב־6 באוקטובר 2023 שודר הסרט שעליו עמלה, למחרת פרצה המלחמה "והכול נפסק מהיום למחר, אין הפקות", היא נזכרת.
משם היא עברה לעיסוק הבא: דיילות. כשנתקלה במודעת דרושים של "ארקיע", החליטה להגשים את חלומה להיות דיילת אוויר: "אני כל כך אוהבת לטוס, ובעיקר את ההמראות והנחיתות. לא אכפת לי לנחות ולהמריא 20 פעם ביום, גם ככה אני לא אוהבת שגרה". בגיל 47 עברה הכשרה של חודש וחצי, החלה לעבוד, אבל אחרי חצי שנה פרשה. "זו עבודה שמטרללת אותך פיזית", היא מנסה להסביר, "אין יום ואין לילה, רעב, שינה, הכול משתנה. הבנתי שהספיק לי, הגשמתי את החלום וזהו". כיום היא בעלת העסק "סוכריה" ליצירת תכשיטים, לתיקון תכשיטים וכן לסדנאות להכנת תכשיטים.
היא נולדה כרננה סמריק, בת לאם רופאה ולאב יועץ כלכלי, בקיבוץ איילת השחר. אחיה הבכור הוא נתנאל סמריק, איש תקשורת, ואחיה הצעיר, ד"ר יובל סמריק, היה וטרינר מומחה, שהתאבד לפני שלוש שנים.
בצה"ל שירתה ביחידת ההסרטה של חיל האוויר, שם הכירה את מי שהפך לבעלה הראשון. לאחר השחרור למדה לתואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בגיל 24 התחתנה, הביאה לעולם ארבעה ילדים כמעט ברצף (כיום בני 24, 22, 19, 17) ונשארה איתם בבית עד שהקטן חגג שלוש. "רק כשהילדים טיפה גדלו, התחלתי להגשים את החלומות שלי", היא מספרת. בהמשך למדה צילום ב"מנשר", אדריכלות ועיצוב פנים ב"סטודיו B6" וייעוץ ארגוני בתוכנית "להב".
שכר דירה: 970 אירו לחודש
בחזרה להשקעות הנדל"ן. כדי להגדיל את הכספים שקיבלה ממכירת הדירה ברמת גן לאחר הגירושים, היא החליטה ללמוד את שוק ההון. "רציתי להשקיע לבד, בלי מתווכים. חיפשתי מורה פרטי שילמד אותי בקצב שלי ויאפשר לי לשאול כל שאלה. מצאתי מישהו מדהים ולמדתי, בין היתר, שכסף לא צריך לשכב בעובר ושב, אלא לייצר עוד כסף. לפני שנתיים החלטתי לקחת חלק מהכסף שהיה לי והשקעתי אותו בנדל"ן נוסף בספרד".
שוב פנית לדייגו?
"לא. הייתה לי פנטזיה על דירת Airbnb על הים בדרום ספרד, להשכרה לתיירים. אני אוהבת את עולם האירוח. חקרתי באינטרנט ובשלב מסוים נתקעתי, כי לא הייתי מעולם בדרום ספרד ובאותה תקופה לא הייתי במצב לטוס. נזכרתי בדוד שלי מארגנטינה, שהתגורר במשך כמה שנים במדריד והכיר אנשים שקנו דירה בדרום ספרד. צלצלתי אליו והוא הפנה אותי לסוכנות נדל"ן בעיר אליקנטה, שחיפשה עבורי נכס בתקציב של 600,000 שקל. בהתחלה התקשורת ביני ובין המשרד לא זרמה, אבל המשכתי להגיד לעצמי: גם אם יש משהו מגמגם בשיח, תזכרי שהגעת אליהם דרך מישהו שאת סומכת עליו.
"אחרי תקופת חיפושים ארוכה הבנתי שאני צריכה לוותר על החלום של מקום אירוח, כי הנכסים שמתאימים לתיירות הרבה יותר יקרים. ברגע שוויתרתי על מלונאות, היה לי פחות חשוב שהדירה תהיה ממש על הים. מה שעמד לנגד עיניי היה הפוטנציאל לשכר דירה בשיעורי תשואה טובים, ורציתי דירה במצב סביר, שלא אצטרך לשפץ. בסוף קניתי דירת ארבעה חדרים במיקום טוב במרכז העיר, בלי לבקר בה, על בסיס תמונות בלבד. הדירה עלתה 700,000 שקל כולל הכול והושכרה על ידי אותה סוכנות ב־850 אירו לחודש. היום אני כבר מקבלת עליה 970 אירו לחודש. אני מאוד מרוצה משתי העסקאות שעשיתי בספרד, פשוט בעסקה השנייה היה קשה יותר, כי לא נכחתי שם".
ומה הלאה?
"כרגע אני מתכננת לקנות נכס ברומניה, דרך חברה שלי. היא גרה בארץ, אבל כל הזמן טסה לרומניה, קונה נכסים ומשפצת. אני מתייחסת להשקעות נדל"ן בחו"ל לא רק כפנסיה לעתיד, אלא גם כירושה לילדים. זה מטמון בשבילם שעושה לי המון שקט. לנכסים תמיד תהיה תשואה חיובית, ואם יש לך סבלנות, תמיד תהיי ברווח".
ישראלים רבים קנו בשנים האחרונות נדל"ן בחו"ל, מתוך מחשבה על עזיבה.
"אני לא בורחת מפה. היה לי חלום שיהיה לי עוד מקום שאני יכולה להיות בו. אני מאוד אוהבת לטייל באירופה ורציתי לבנות את האופציה להתאווררות בצורה הכי חכמה שאני יכולה. מעבר לזה, בארץ אני לא יכולה לקנות נדל"ן לילדים, אז אני קונה להם בחו"ל".
למה בחרת לגור בשכונת עג'מי?
"בשנה הראשונה לגירושים עשינו נסטינג, הילדים נשארו בדירה ברמת גן והגענו אליה לסירוגין. כשלא הייתי שם, גרתי בדירה קטנה ששכרתי ביפו. אחר כך כבר לא יכולתי לעזוב. השילוב בין הצריפים הרקובים לבניינים המשופצים בעג'מי הורס בעיניי, ויש כאן חיבור נדיר בין אנשים מכל הדתות והסוגים. כקיבוצניקית במקור, אני מסתובבת פה יחפה".
משקיעה בנדל"ן בחו"ל, אבל הולכת יחפה בעג'מי.
"זה האופי שלי. יש בי כל מיני צדדים".
מה תמליצי לישראלים שרוצים להשקיע בחו"ל?
"בואו לספרד, באמת. איזה אנשים נעימים הם. באמצע היום הם סוגרים את העסק, אוכלים ארוחת צהריים עם כוס יין, הולכים לסייסטה וחוזרים לעבודה. הם כל כך נגד המירוץ הזה שאנחנו רגילים אליו".
אבל מבחינה פוליטית הם עוינים אותנו.
"כשאני מתעסקת בנדל"ן אני מתעסקת בנדל"ן ונשארת מרוכזת במטרה שלשמה באתי. זה נטו כלכלי. אני לא גרה שם ואין לי אזרחות אירופאית, אני לא עסוקה בפוליטיקה שלהם.
"בארץ אנחנו נמצאים בתהום עמוקה וייקחו הרבה שנים להתאושש ממה שקרה פה בשנים האחרונות, אז החלטתי לצמצם את ההתעניינות שלי במה שקורה כאן ולדאוג לילדים שלי. אני קודם כול אמא וזו האחריות שלי. אני לא מעודדת את ילדיי לעזוב, אלא רק דואגת לעתידם. משכנתאות הפכו להרגל תרבותי פה, אבל זה לא חייב להיות ככה. אני לא רוצה שהכסף שלי ישכב ומעדיפה לקנות נדל"ן שאני מסוגלת לקנות ולא להיכנס לחובות בלתי הגיוניים".
אפשר לרכוש דירה מרחוק
- אל תוותרי על עסקה רק בגלל שאת לא יכולה לטוס כרגע. נכון שקל יותר להשקיע כשרואים את הנכס במציאות, אבל זו לא סיבה לא להשקיע. אפשר לעשות עסקים אונליין, דרך זום. זו המתנה של הקורונה לעולם.
- תעבדי עם אנשים שאת סומכת עליהם, זה המפתח לכול. תקשורת טובה עם איש הקשר היא הכרחית, כדי שתוכלי לשאול כל שאלה.
- אל תהיי פאסיבית: עשי את עבודת המחקר הנדרשת בצורה אחראית, נסי לדלות מידע, תפתחי מפה ותתייעצי עם ישראלים שהשקיעו בארץ שבה את רוצה להשקיע.
