"כמו לרוץ עם צ'ימידן מקדימה". ים פימה

"מרגישה שירד ממני משא כבד": כדי להתגייס לקרבי ים פימה עשתה צעד לא שגרתי

יותר ויותר נערות עם חזה גדול מאוד, שרוצות להתגייס ליחידות קרביות, מחליטות לעבור ניתוח הקטנה, כדי שיוכלו לעמוד באימונים התובעניים. למי זה מתאים

פורסם: 13.02.22, 10:25
לפני שנה וחצי, קצת לפני שמלאו לה 17, קיבלה ים פימה צו ראשון. מאותו רגע היה לה ברור שהיא לא רוצה לשרת בצבא בתפקיד פקידותי. "לא ראיתי את עצמי יושבת במשרד כל היום ומתייקת מסמכים, רציתי לעשות תפקיד משמעותי, ובמיוחד שאפתי לשרת ביחידה קרבית".
אבל לשם כך היא ידעה שעליה לעשות שינוי רציני באורח החיים שלה, מכיוון ששירות בחיל קרבי דורש אימונים פיזיים קשים כמו ריצות, זחילות ונשיאת משא כבד, ואילו היא בקושי הצליחה להשתתף בשיעורי ספורט בבית הספר.
"התפתחתי מוקדם", היא מסבירה. "אני זוכרת שבבת המצווה שלי, בזמן שאצל חברות שלי רק החלו ניצני שדיים, לי כבר היה חזה מאוד־מאוד גדול. זה הפריע לי כי זה הקשה עליי מבחינה פיזית וגם מבחינה חיצונית. עדיין הייתי ילדה, וחזה זה משהו מאוד נשי. אנשים נעצו בי מבטים, והייתי נבוכה מאוד. כל הזמן לבשתי בגדים רחבים בניסיון לטשטש את זה. גם לאמא שלי יש חזה גדול מאוד, והיא ניסתה כמובן לנחם אותי. אמרה לי שאולי זה מפריע לי כרגע, אבל ככל שאתבגר זה פחות יפריע, שחזה גדול זה יפה, שיש נשים שמשלמות כסף כדי שיהיה להן חזה כזה, שקיבלתי מתנה".
אבל את לא הרגשת שזו מתנה.
"ממש לא. החזה שלי המשיך לגדול והגיע למידה 85G, הוא המשיך להפריע לי מאוד מבחינה חיצונית. לא יכולתי למצוא אף בגד שהחמיא לי. הייתי צריכה ללבוש חולצות גדולות כדי שלחזה יהיה מקום, וזה לא התאים לשאר הגוף. נראיתי חסרת פרופורציות והרבה יותר מלאה ממה שאני באמת. לא יכולתי סתם להיכנס לחנות ולקנות חזייה. התאימו לי רק חזיות של נשים מבוגרות שהיו יקרות מאוד. ובגלל שכל הזמן גדלתי בתחושה שיש משהו שאני לא אוהבת בגוף שלי, שאני צריכה להסתיר, זה פגע לי מאוד בדימוי העצמי.
"כאמור, זה גם הקשה עליי מאוד מבחינה פיזית. בשיעורי ספורט, כשהיה צריך לקפוץ, החזה קפץ לפניי. התקשיתי לרוץ כי זה הרגיש כמו לרוץ עם צ'ימידן מלפנים. וכבר מגיל 13, אם רק הייתי הולכת ברגל קצת יותר מהרגיל, היו תוקפים אותי כאבי גב".
"התפתחתי מוקדם, הייתי ילדה, וחזה זה משהו מאוד נשי. אנשים נעצו בי מבטים, והייתי נבוכה מאוד. כל הזמן לבשתי בגדים רחבים בניסיון לטשטש את זה"
בגיל 14 התוודעה פימה לראשונה לאופציה של ניתוח להקטנת חזה: "צפיתי בסדרת טלוויזיה שבה אחת הדמויות עשתה את זה. חשבתי לעצמי, 'וואו, יכול להיות לזה פתרון'. אבל זה נראה רחוק ממני. משהו שאולי אעשה רק כשאהיה אישה בוגרת".
ואז התקרב רגע הגיוס.
"כן. התחלתי לעבור את המיונים לצבא, והבנתי שבמצבי הנוכחי זו לא אופציה לשרת ביחידה קרבית. התבאסתי שזה מחיר נוסף שאצטרך לשלם בגלל החזה שלי. לא מספיק שכל נעוריי הרגשתי רע, שלא יכולתי להשתתף בפעילויות חברתיות שדרשו מאמץ פיזי, שלא יכולתי ללבוש בגדים שאני אוהבת, עכשיו גם לא אוכל לשרת בצבא בתפקיד שאני באמת רוצה".
מה עשית?
"דיברתי על זה עם אמא שלי. אמרתי לה שיותר מכל אני רוצה לשרת ביחידה קרבית ושאולי כדאי שאעשה ניתוח הקטנה לפני הגיוס. לשמחתי היא מיד תמכה בי ואמרה: 'אני רואה איך את סובלת. אם זה מה שיעשה לך טוב, אני מאחורייך'".
הגיל שלך לא היווה בעיה?
"קבענו פגישת ייעוץ אצל מנתח פלסטי קצת לפני שמלאו לי 18. הוא הסביר שזה כבר אפשרי בגילי, ושבגלל גודל החזה והבעיות הפיזיות שאני סובלת מהן, אני אפילו יכולה לקבל מימון עבור הניתוח מקופת החולים שלי. אך לשם כך היה עליי לעבור ועדה שתאשר את הניתוח. עברתי שורה ארוכה של רופאים, ביניהם כירורג פלסטי מטעם הקופה, אורתופד ופסיכיאטר, עד שקיבלתי אישור".
3 צפייה בגלריה
ים פימה
ים פימה
"ראיתי איך אני נראית במראה והתלהבתי". ים פימה
(צילום: גדי קבלו)
לפני כחודש עברה פימה את הניתוח. "הייתי לחוצה רק ביום עצמו", היא מספרת. "כמה רגעים לפני שהכניסו אותי לחדר הניתוח אמרתי לאמא שלי שאני פוחדת, אבל היא חיזקה והרגיעה אותי. הניתוח נעשה בהרדמה מלאה, כך שלא הרגשתי כלום. במשך ארבעת הימים הראשונים היו לי נקזים וזה קצת כאב, אבל אחרי שהוציאו אותם כבר הרגשתי בסדר גמור".
ומה חשבת על התוצאה?
"כבר ביום הראשון, כמה שעות אחרי שיצאתי מחדר הניתוח והצלחתי לקום למקלחת, ראיתי איך אני נראית במראה והתלהבתי. במשפחה שלי צוחקים שברגע אחד הפכתי לצימוק. הסבירו לי שבמהלך החודש הראשון עליי לנוח ולהימנע מכל פעילות פיזית, וששבועיים לאחר מכן עדיין אסור לי להרים משקלים כבדים, אבל שאחרי זה כבר אוכל לעשות הכל כרגיל. זה מצוין כי זה משאיר לי מספיק זמן החלמה עד הגיוס.
"אחרי שאתגייס במרץ הקרוב לחיל הגבולות, יהיה עליי לעבור ארבעה חודשי טירונות ואז עוד ארבעה חודשי אימון מתקדם, ואני מחכה לזה בקוצר רוח. תמיד הייתי אדם מאוד אנרגטי, והרגשתי שהחזה שלי כובל אותי ומונע ממני לעשות את הפעילות הגופנית שאני רוצה. אני מרגישה שירד ממני משא כבד, תרתי משמע".

כאבים בגב ובשכמות

גם ח' בת ה־19, חיילת קרבית ביחידה מובחרת (שמה המלא שמור במערכת כיוון שאסור לחשוף את תפקידה בצבא), עברה לפני הגיוס ניתוח להקטנת חזה מאותן סיבות בדיוק. "הייתי תמיד ילדה ספורטיבית", היא מספרת. "כבר מגיל 12 עשיתי ריצות ארוכות ואימוני כוח. אבל בגיל 15 החזה שלי הגיע לממדים שממש הקשו עליי את האימונים, ובנוסף סבלתי מכאבים בגב ובשכמות. בגלל שאני כל כך אוהבת ספורט, מגיל צעיר היה לי ברור שאני רוצה לשרת בצבא ביחידה קרבית, אבל ככל שהתקרב רגע הגיוס חששתי שהחזה יקשה עליי מאוד ואולי אף ימנע ממני את זה. אז בגיל 17 וחצי, עשרה חודשים לפני הגיוס, עברתי ניתוח להקטנת חזה".
והחיים השתנו?
"לגמרי. לפני כן הייתה לי חזייה במידה F, זה היה כמו לרוץ עם עוד בן אדם עליי. פתאום היה לי כל כך קל לרוץ. במסגרת השירות שלי אני עושה כל הזמן אימונים שכוללים מטווחים וצריך לשכב על הקרקע, לקפוץ, לשאת דברים כבדים כמו אפוד מגן ונשק. אני יודעת שבוודאות לא הייתי יכולה לעשות את כל זה אם לא הייתי עוברת את הניתוח. לשמחתי, ממש נפתח בפניי עולם חדש".
"תמיד הייתי אדם מאוד אנרגטי, והרגשתי שהחזה שלי כובל אותי, מונע ממני לעשות את הפעילות הגופנית שאני רוצה"

גם בנים עושים הקטנת חזה

מחקרים בינלאומיים שנערכו על ניתוחים להקטנת חזה מראים כי הביקוש להם עולה בסביבות גיל 18. לדברי ד"ר אודי ארד, רופא בכיר ביחידת השד במחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב ומנהל תחום הקטנת חזה וניתוחי תיקון אסימטריה, המגמה מורגשת גם בארץ.

3 צפייה בגלריה
ד"ר אודי ארד
ד"ר אודי ארד
ד"ר אודי ארד
(צילום: Lieor van Os)
"באופן כללי, גיל 18 הוא גיל שבו בני הנוער יוצאים מהבית, בין אם זה לצבא בישראל ובין אם לקולג' בחו"ל", אומר ד"ר ארד. "צעירים אלה, ואני בכוונה מדבר על שני המינים כי יש גם לא מעט בנים שסובלים מחזה גדול, מבינים שהם יוצאים מהקן החמים והמוגן שבו עד עכשיו הם יכלו להסתתר ולהסתיר את הבעיה. השלב הזה בחיים מניע לפעולה. בישראל, בגלל הצבא, זה נפוץ אף יותר כי מדובר בסביבה מאוד חברתית־שיתופית, שכוללת גם מקלחות משותפות ופעילות פיזית.
"בשנתיים האחרונות אני ממש עד לטרנד בהתהוות, יש עלייה חדה במקרים של צעירות לפני גיוס, שמגיעות לייעוץ ומציינות בפירוש שהן רוצות לעבור הקטנה בגלל שהן רוצות לשרת בצבא בתפקיד פיזי משמעותי, כמדריכות כושר, בתפקידי שדה או בשמירת הגבולות. לרוב הן מגיעות בסביבות גיל 17, בדרך כלל יחד עם אמא שלהן, ואומרות: 'אני לא יכולה להתגייס ככה. קשה לי לרוץ, יש לי כאבי גב, אני מזיעה באופן קבע מתחת לחזה ויש לי שלפוחיות שם. אני רוצה מאוד להתגייס לקרבי, אבל מפחדת שלא אוכל לעמוד בדרישות הפיזיות'".
באיזה גיל ניתן לעבור ניתוח להקטנת חזה?
"אנחנו מעדיפים לנתח בשלב שהחזה השלים את הצמיחה שלו, לכן הנטייה היא לא לנתח לפני גיל 18, אז גם המנותחת כבר נחשבת בגירה. אבל לפי הנחיות משרד הבריאות, אפשר לבצע ניתוחים כאלה מגיל 17 בכפוף להמלצה של אורתופד, רופא ילדים ופסיכולוג. חשוב להדגיש שניתוח להקטנת חזה בנערות אינו רק ניתוח אסתטי, אלא ניתוח רפואי לכל דבר. כשצעירה מגיעה עם תסמינים כפי שציינתי, זה בדיוק כמו שמישהי תבוא עם בעיה רפואית בברך שגורמת לה כאבים ומונעת ממנה לתפקד באופן מלא".
אילו קריטריונים הופכים אותו לניתוח רפואי?
"כשהחזה במשקל ובמנח שמכביד על הגב ועל היציבה ופוגע בתפקוד הגופני וכשבדיקות משלימות של עמוד השדרה מראות שהחזה אכן גורם לפגיעה בו. לחלופין, כשמטופלת סובלת מאסימטריה גדולה בין השדיים. זה נחשב לעיוות רפואי לכל דבר".
ואם מדובר בצעירה שאינה עומדת בקריטריונים האלה?
"אז מדובר בניתוח אסתטי והיא יכולה לעשות ניתוח כזה באופן פרטי. אם אהיה סבור שהניתוח לא נחוץ מבחינה פיזית־תפקודית, אמליץ לה בחום לדחות את הניתוח. שתיקח לפחות עוד כמה שנים עד שתגדל ואז תחליט אם היא עדיין רוצה לעשות אותו".
מי שעומדת בקריטריונים זכאית לסבסוד מלא?
"זה תלוי בקופת החולים שאליה היא משתייכת. ניתוח פרטי עולה בין 28 ל־35 אלף שקל, והקופות נותנות סבסוד מלא או חלקי. לשם כך המטופלת צריכה לעבור ועדה של הקופה שמתכנסת אחרי שיש המלצות של כירורג פלסטי, אורתופד ועוד, ובוחנת אם אכן יש בכך צורך רפואי.
ד"ר אודי ארד: "במקרים שבהם החזה הוא במשקל שמכביד על הגב והיציבה ופוגע בתפקוד הגופני, מדובר בניתוח רפואי לכל דבר"
"בנימה אישית חשוב לי להוסיף שתחום ניתוחי החזה המשקמים בנערות ונערים לפני צבא קרוב ללבי במיוחד. אני מלא הערכה לנערות ולנערים שעושים הכל כדי להתגייס במלוא יכולתם הגופני והמנטלי, וגאה לעזור להם במשימה הזאת".

אז מה נחשב לחזה גדול?

ד"ר אודי ארד: "אנחנו מתייחסים לחזה גדול אצל בנות שיש להן חזייה במידת קאפ E עד H. אבל זה תלוי מאוד גם במבנה החזה ובמנח שלו - למשל, חזה שהוא לא רק גדול וכבד אלא גם צנוח, גורם למעמסה גדולה על הגב והשכמות ואף יכול לגרום לשינוי ביציבה. הוא מושך קדימה וגורם להליכה שפופה יותר. בנוסף לכאבי הגב, הרבה פעמים אצל אותן נערות מתגלה בצילומי עמוד השדרה בלט, פריצות דיסק ואפילו עקמת. הן מתלוננות גם על כאבי צוואר ושכמות, וחלקן סובלות גם מבעיות רגשיות וחברתיות.
"יש בנות שנראות מלאות למרות שהרבה פעמים הן לא, קשה להן למצוא בגדים מחמיאים, הן מתביישות ללכת לים או לבריכה כי אין להן בגד ים מתאים. מתייגים אותן מבחינה חברתית, מכנים אותן 'זו עם החזה הגדול', והן נמנעות מפעילויות פיזיות".
חזה גדול זה עניין גנטי?
"יש בזה גנטיקה אבל לא בהכרח ישירה. לפעמים יכולה להיות אמא עם חזה גדול ולבתה האחת חזה ממוצע ולאחרת גדול כמו זה של האם".

סיכונים: החל מאיבוד תחושה בפטמה וכלה בנמק בעטרה

ניתוח להקטנת חזה נעשה בהרדמה מלאה, אורך כשעתיים וחצי ודורש עד לילה אחד של אשפוז", אומר ד"ר אודי ארד. "אנחנו מבצעים הסרה של חלקים מהחזה, בעיקר מהחלק התחתון והצדדים, 600 עד 1,000 גרם בממוצע מכל צד, מרימים את הפטמה ומעצבים את השד. אחרי הניתוח יש צלקות שנוצרות סביב הפטמה, העטרה והחלק התחתון של השד, אבל הן אינן נראות באזור המחשוף. בחלוף שנה הן נעשות יותר ויותר עדינות".
כמה זמן נדרש להחלמה?
"בשבועיים הראשונים יש להיות במנוחה. אחרי חודש אפשר לחזור לפעילות פיזית הדרגתית, וחודש וחצי אחרי, כבר אפשר לעשות כל פעילות".
"אנחנו מבצעים הסרה של חלקים מהחזה, בעיקר מהחלק התחתון והצדדים - 600 עד 1,000 גרם מכל צד, מרימים את הפטמה ומעצבים את השד"
מהם הסיכונים?
"כמו בכל ניתוח יש סיכונים של דימום וזיהום. כמו כן תיתכן ירידה בתחושה בשד כתוצאה מפגיעה עצבית וכן ייתכן שתהיה פגיעה ביכולת ההנקה (יש שיטות ניתוחיות שמשמרות יותר את היכולת להיניק).
"הסיכון הכי חמור בניתוח מסוג זה הוא חוסר אספקת דם לפטמה ולעטרה שגורמים לנמק. סיכון זה קיים בעיקר בקרב מעשנות פעילות ונחשב לנדיר".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.