היא: הדר גבאי (31), שחקנית תיאטרון, יוצרת תוכן ומרצה בנושא תרבות צרפת, בעלת עמוד האינסטגרם hadarandart
הוא: מתיו אייבס (38), בעל בית קפה, אב לשתיים (בנות עשר ושש)
הם: ביחד ארבע שנים, נשואים טריים, גרים בחבל הלואר, צרפת
מאיפה אנחנו?
הדר: "גדלתי בגבעתיים. בתיכון למדתי במגמת תיאטרון, וכבר אז התחלתי לשמוע מוזיקה צרפתית ישנה. אחרי הצבא למדתי צרפתית, התחלתי ללמוד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב וביקרתי לראשונה בפריז. זו הייתה חוויה חוץ־גופית. חזרתי לארץ ומיד רציתי לנסוע שוב".
מתיו: "גדלתי במחוז שרופשייר שבמערב אנגליה, וכשהייתי בן ארבע הוריי התגרשו. אמא שלי נישאה מחדש, כשהייתי בן 15 עברה לצרפת וכעבור שנתיים הצטרפתי אליה. תכננתי להישאר שנה, אבל התאהבתי בסגנון החיים הצרפתי. בגיל 25 התחתנתי ובהמשך הקמתי את בית הקפה שלי, ששיפצתי ועיצבתי בעצמי".
המעבר
הדר: "לפני שבע שנים סיימתי תואר שני בתיאטרון והחלטתי לטוס לפריז. הגעתי עם דרכון אירופאי, חסכונות וחמש מזוודות. כעבור כמה חודשים הוזמנתי להפתעתי לאודישן בתיאטרון הלאומי של עמק הלואר, והתקבלתי להפקה של המחזה 'אמסטרדם' שכתבה מאיה ערד־יסעור. התחלנו לעשות חזרות, בכל פעם בעיר אחרת".
ההיכרות
הדר: "כשעשינו חזרות בעיר לה רוש סור יון, מעצבת התלבושות לקחה אותי לבית הקפה שהיא אוהבת. נכנסתי ונדהמתי מהעיצוב, עם המון וינטג', קסם וסטייל. מתיו היה שם. הזמנתי קפה ועוגה והתחלנו לדבר. התברר שאני הישראלית הראשונה שהוא אי פעם פגש".
מתיו: "לא הצלחתי לזהות את המבטא שלה, ורק כשראיתי שהיא קוראת ספר בשפה שמעולם לא ראיתי, העזתי לשאול מאיפה היא. דיברנו קצת וקלטתי שהיא אישה עצמאית, מיוחדת ומעניינת".
הדר: "במשך שבועיים הגעתי כל יום לקפה לפני החזרות. כשהגיע היום לעזוב הרגשתי שיש משהו באוויר, אבל לא יכולתי לרמוז בעניין, כי חשבתי שהוא נשוי עם ילדים - מעצבת התלבושות אמרה שהוא גר כאן בגלל אשתו. באתי להגיד לו שלום והוא חיבק אותי. לקחתי את המזוודה והתחלתי ללכת לכיוון תחנת הרכבת".
מתיו: "זה היה בפברואר, והיא אמרה שהיא תחזור לכאן באוקטובר ואולי נתראה. הייתי אז בהליכי פרידה ובכלל לא חיפשתי בת זוג, ובכל זאת חשבתי לעצמי: עד אוקטובר זה הרבה זמן. פיניתי את השולחן שלה ופתאום ראיתי צעיף על הכיסא. התלבטתי אם לשמור לה אותו עד אוקטובר או לרוץ אחריה, ואז חשבתי שהיא תזדקק לצעיף בקור הזה. התחלתי לרוץ לכיוון הרכבת ואחרי 500 מטרים ראיתי אותה".
הדר: "פתאום אני שומעת מאחוריי צעקה: 'הדר!' הסתובבתי וראיתי את מתיו עם הצעיף שלי ביד. הוא שאל: 'בכוונה שכחת את הצעיף, כי רצית עוד חיבוק?'. עניתי: 'לא בכוונה', והתחבקנו שוב, בלי מילים. חזרתי לפריז עם פרפרים בבטן".
הדייט ראשון
מתיו: "במשך חודשיים דיברנו כמה פעמים בשבוע בטלפון, במשך שעות, ושלחנו הודעות אחד לשני. התאהבתי בה הרבה לפני הנשיקה הראשונה".
הדר: "אחרי חודשיים קבענו פגישה באמצע הדרך בינינו, בעיר אנז'ה. זה היה מרגש. באותו דייט גם התנשקנו לראשונה. לא הפריע לי שהוא בהליכי פרידה ושיש לו ילדות, כי זה פשוט הרגיש נכון. התחלנו להתראות יותר ויותר, פעם הוא בא אליי ופעם אני אליו".
הגילוי
הדר: "יום אחד ישבנו עם חברים שלו והוא אמר להם: 'כן, בגלל שאני לורד'. שאלתי: 'רגע, מה? באמת?', והוא הסביר לי שמצד אמו הוא צאצא ישיר של לורד אדוארד קונוויי, שהיה הוויקונט (תואר אצולה אירופאי, י"ג) הראשון במאה ה־16, ובנוסף הוא קרוב רחוק של הנסיך וויליאם מהצד של דיאנה. מצד אביו הוא צאצא של סר אייבס, שהיה אביר, ויש להם סמל משפחה. השווצתי לחברות שלי בארץ, אבל ממש בקטנה".
מתיו: "לאורך הילדות היו הרבה סיטואציות שאמרו לי: 'תתנהג יפה, יש לך דם כחול', זה הפך יותר לעונש מאשר לברכה. בבית הספר היינו צוחקים על זה, אבל לפעמים הרגשתי קנאה. היו כאלה שחשבו שמגוחך להיאחז בתואר אצולה. בעיניי נחמד לדעת מאיפה אתה בא, אבל זה לא הופך אותך לאדם טוב יותר".
הדר: "היום המשפחה שלו רגילה לגמרי, אבל הם אנשים מאוד מנומסים. הם מקפידים על נימוסי שולחן, למשל, איך לאכול מבלי להתכופף אל האוכל ובלי להפיל אוכל מהמזלג".
המעבר
הדר: "תשעה חודשים אחרי שהכרנו עברתי לגור עם מתיו. עוד לפני כן פגשתי את הילדות ואת אמא שלהן, וזה עבר ממש בסדר. עם הזמן ראיתי שהאהבה והאנרגיה שאני משקיעה בבנות שלו חוזרת אליי".
מתיו: "כשהדר עברה הנה שמתי לב שכשהיא הולכת ברחוב, כולם מסתכלים עליה. יש לה יכולת להאיר את החדר".
הצעת הנישואים
הדר: "לפני שנתיים סגרתי לנו ארוחת צהריים על קרון רכבת שהיה חלק מה'אוריינט אקספרס'. לא ידעתי שהוא יציע נישואים שם, חשבתי שאולי. בסוף הארוחה מתיו שלף טבעת ואמרתי מיד כן. ההורים שלו קיבלו אותי מאוד בטוב".
מתיו: "לאמא שלי, שהולכת לכנסייה מדי יום ראשון, לא הפריע שאני מתחתן עם יהודייה. היא אמרה: 'ישו עצמו היה יהודי' והתרגשה שאני מתחתן עם בחורה מארץ הקודש. אגב, דוד שלי מאוד תומך בישראל והוא אפילו התנדב לצה"ל לתקופה קצרה".
החתונה
הדר: "בסוף אפריל התחתנו בחתונה כפולה – בהתחלה באופן רשמי בעירייה שלנו בצרפת, וכמה ימים אחר כך ערכנו חגיגה באחוזה יפהפייה בשרופשייר, ששילבה מסורות ישראליות, צרפתיות ואנגליות. הוריי, אחותי וחמש חברות הגיעו מהארץ. עשינו טקס חופה בהשראת הטקס היהודי: מתיו חבש כיפה, אמר 'אם אשכחך ירושלים' ושבר כוס. אחר כך אכלנו ארוחה ישראלית, עם פלאפל וחומוס".
מתיו: "שבירת הכוס הייתה רגע נהדר, שאזכור לתמיד. הייתה הרגשה נפלאה של תרבויות שנחגגות יחד".
האהבה
הדר: "החיים מלאי הפתעות. מעולם לא חשבתי שאתחתן עם אנגלי ואשאר פה".
מתיו: "אני מרגיש שהתחלתי פרק חדש בחיי, עם פרטנרית אמיתית, שהיא גם מתנה לבנות שלי. לא יכולתי לאחל לעצמי משהו טוב יותר".
