בני הזוג: זמן לא רב אחרי שהאישה ילדה את בנם השביעי, הגבר הודיע לה שהיא כבר לא מעניינת אותו מינית ואישית, וביום אחד עזב את הבית. הוא ציין שרצה להיפרד עוד קודם, אבל חיכה ללידה. היא, שאהבה אותו מאוד, הייתה המומה ופגועה.
פירוק מיידי: בעודה מנסה לעכל את הבשורה, עם תינוק יונק בחיקה, כשהיא מנסה לדבר ללבו כדי שיחזור הביתה ושינסו טיפול זוגי - הוא, בקור רוח, פנה לבית המשפט לענייני משפחה. הוא תבע פירוק שיתוף וחלוקת רכוש, כי רצה שהיא תצא מהבית, שהבית יימכר מיד ושהוא יקבל את חלקו. לא עניינו אותו הילדים, העובדה שאשתו במשכב לידה וההלם של כל המשפחה.
להישאר בבית: לבקשת האישה, שקיוותה להציל את נישואיה, הגשנו תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני וביקשנו שבית הדין יחייב אותו ללכת לטיפול זוגי. בנוסף, כדי שהאישה לא תיאלץ לעבור דירה זמן קצר אחרי הלידה, הגשנו עבורה בקשה לבית הדין - צו המכונה "מדור ספציפי", שמטרתו, בין היתר, למנוע את מכירת הבית על ידי בית המשפט לענייני משפחה, במסגרת התביעה שהגיש האיש שם. בית הדין, שראה לפניו אישה מיניקה, אמא לילדים קטנים שמנסה בכל כוחה לשקם את הזוגיות עם בעלה, בא לקראתה ונתן את הצו. היא נותרה לגור בבית במשך כמה שנים לאחר מכן.
החוקר הפרטי: האישה ניסתה להבין מה גרם לבעלה האהוב לעזוב אותה. לצערה, חוקר פרטי ששכרה אימת את החשד כי עזב אותה לטובת אישה אחרת, שאיתה ניהל קשר כבר שנה טרם עזיבתו. בגידה שכזו היא ראיה חשובה לבית הדין הרבני, מאחר שהבעל טען שם נחרצות כי לא היו דברים מעולם.
בית הדין הרבני: חייב את הבעל בתשלום לאישה בגובה כתובתה, 360,000 שקל.
הליכים מקבילים בשתי ערכאות: הצדדים לא הגיעו להסכמות ולכן ניתנו פסקי דין במכלול התביעות. מאחר שבית המשפט לענייני משפחה מכבד את בית הדין הרבני (ולהפך), רק לאחר שלוש שנים הסיר בית הדין את צו המדור הספציפי שבמסגרתו עוכב מכר הבית. בעניין חלוקת הרכוש, יש כלל בבית הדין הרבני שאין "כפל מבצעים". כלומר, אם בית המשפט פוסק כי האישה זכאית לסכום מסוים בגין האיזון הרכושי (זכויות סוציאליות, חסכונות וכו'), היא לא תזכה גם לחלק זה וגם לכתובתה. מאחר שבמקרה הזה לא היה רכוש רב לחלוקה (למעט הבית), זכתה האישה לקבל גם את חלקה באיזון וגם השלמה לגובה כתובתה (לסכום של 360 אלף שקל).
מה למדנו?
- גם כשיש תביעה בבית משפט לענייני משפחה לפירוק שיתוף ומכר הבית המשותף, אפשר לדחות את מכירת הבית ואת ההתפנות ממנו באמצעות צו מבית הדין הרבני, הכול בהתאם לנסיבות.
- כאשר זוג שנישא כדת משה וישראל מתגרש, אם בית הדין הרבני משתכנע שהגבר פגע בזכויותיה הבסיסיות של האישה על פי הדת, הוא יכול לחייב אותו לשלם את סכום הכתובה. בדרך כלל לא ניתנים לאישה גם כתובה וגם מחצית הרכוש, אלא אם הם מתקזזים זה מזה. רק במקרים חריגים יש חיוב בנוסף.
