נטלי דדון עם התינוקת ריין-נטלי.  . " כשפרצה המלחמה והרגשתי שמשהו פנימי קורא לי ומכוון אותי לנסוע"

נטלי דדון על מסע החילוץ של התינוקת מאוקראינה: "לא טסתי כדי לצבור לייקים"

נטלי דדון מספרת על התרומה שלה לחילוצה של ריין־נטלי, תינוקת הפונדקאות שנולדה באוקראינה ונקראה על שמה, ועל פעילותה למען הורים נוספים: "יש עוד כמה תינוקות בדרך"

פורסם: 11.04.22, 08:50
צפו בווידאו
( .)
"מזל טוב, נולדה לכם בת במשקל 3.750 ק"ג". זו ההודעה שקיבלה רויטל טל ב־3 במרץ השנה. השעה הייתה ארבע אחר הצהריים, ומעברו השני של הקו דיווחה לה את הבשורה אולגה, בעלת חברת פונדקאות שמתווכת בין ישראליות לפונדקאיות אוקראיניות. "לא ידעתי איך הבת שלי נולדה ובאילו תנאים, רק שיש מלחמה ושקייב מופצצת", מספרת רויטל. "התברר שהיא נולדה במקלט של בית החולים בזמן הפצצות. אולגה אמרה לי, 'בואו תוציאו אותה מפה'. פרצתי בבכי, גם מהתרגשות שנולדה לי התינוקת, וגם מתסכול, כי מה אנחנו עושים הלאה? אחות מבית החולים אמרה שאם לא יבואו להוציא אותה תוך יומיים, היא תעבור לבית יתומים".
לא פשוט.
"אלון בעלי אמר, 'אולי לא נראה אותה לעולם'. אמרתי, 'אין מצב, הבת שלי מגיעה הביתה'. התחלתי להתפלל לאלוהים שיעזור לי. התקשרתי לחב"ד באוקראינה, ואמרו לי שהם נמצאים על גבול לביב ולא יכולים לעזור לי. למחרת מצאתי את אנשי זק"א דרך הקונסוליה הישראלית. איש זק"א אמר לי, 'אל תדאגי, אני מוציא אותה מקייב באוטובוס לגבול מולדובה'. מדובר בנסיעה של שמונה שעות והטמפרטורה שם הייתה מינוס שלוש מעלות. סירבתי. הרגשתי שהבת שלי לא תשרוד את המסע הזה".
רויטל טל: "תוך דקה נטלי התקשרה אליי מהנייד שלה. הייתי בשוק. אמרתי לה, 'תעזרי לי'. היא התחילה לבכות ואמרה, 'אני מביאה לך אותה'. לא סמכתי על אף אחד חוץ ממנה"

העזרה הגיעה ממקום לא צפוי. "אחרי כמה שעות מורטות עצבים הגיע חבר טוב לעזור לנו בפתרון המשבר. הוא ראה ברשתות החברתיות את הסטורי של נטלי דדון מלביב, ושלח לה הודעה מהטלפון שלי. תוך דקה היא התקשרה אליי מהנייד שלה. הייתי בשוק. התחלתי שוב לבכות. אמרתי לה, 'תעזרי לי'. נטלי התחילה גם לבכות ואמרה, 'אני מביאה לך אותה'. לא סמכתי על אף אחד חוץ ממנה".

4 צפייה בגלריה
נטלי דדון
נטלי דדון
עם רויטל טל וריין-נטלי. "היה ברור שאף אחד לא יוצא מהקבוצה עד שהתינוקת לא מגיעה לידיים של אמא שלה"
(צילום: אלה אוזן, סגנון: אייל חג'בי)

מה אני עושה עכשיו?

המלחמה באוקראינה תפסה את נטלי דדון (38), יזמית, דוגמנית ואושיית רשת, בצומת דרכים חשוב בחייה. זמן קצר קודם היא נפרדה מבן זוגה ואבי בנה לאחר מערכת יחסים בת שש שנים, און אנד אוף. את העצב היא המירה בלימודי יהדות. כששמעה שבאוקראינה אלפי פליטים נואשים לעזרה, התקשרה לראשי ארגון זק"א, שהכירה מהתנדבות קודמת בארץ, ואמרה: 'קחו אותי איתכם'. "חשבתי לעצמי, שוב להעלות פוסט הזדהות עם אוקראינה? רציתי לעשות יותר מזה", היא נזכרת. "באמת יצאתי למלחמה שהיא לא שלי, אבל אני יוצאת בתקופה האחרונה מאזורי הנוחות. הבן שלי נתן לי את ברכת הדרך. הוא היה בידיים הטובות של אמא שלי ושל אבא שלו".
כאשר קיבלה את ההודעה מרויטל, היא עדיין לא הכירה את תולדות בני הזוג טל, תושבי שוהם. הם נפגשו לפני עשר שנים. אלון (50), טכנאי מחשבים, היה אלמן כשנתיים ואב לשלושה בנים. רויטל (50), מפיקת אירועי חינה לכלות, הייתה גרושה ואם לארבעה. לפני ארבע שנים, בגיל 46, הבינה שהיא רוצה ילד מהזוגיות הזו. "הרופאים נתנו לי הבטחה שגם בגילי אני יכולה להיכנס להיריון, אבל שזה כרוך בטיפולים ובסיכונים. כשאחד מהם אמר לי שיש גם אופציה לשאיבת ביציות ולפונדקאות, בעלי ביקש שנלך על זה ולא נסתכן בטיפולים". במרץ 2021 הם נסעו לאוקראינה והחלו מהלך בחברת Bio Tex המטפלת בפונדקאות במדינה.
בחזרה לנטלי דדון: היא יושבת מולי בביתה בהרצליה, בעיניים נוצצות, ומציגה לי תמונה של ריין נטלי, התינוקת המתוקה. "כשרויטל התקשרה אמרתי לה מיד, 'אל תדאגי, אני מביאה לך את התינוקת הביתה'", היא משחזרת בדמעות. "כשניתקנו את השיחה, תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי, מה אני עושה עכשיו? לא היה לי מושג מאיפה להתחיל. הרי לא ידעתי איפה נמצאת אוקראינה לפני שטסתי לשם (צוחקת), אז להביא תינוקת?".
נטלי: "כשניתקנו את השיחה, תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי, מה אני עושה עכשיו? לא היה לי מושג מאיפה להתחיל. הרי לא ידעתי איפה נמצאת אוקראינה לפני שטסתי לשם (צוחקת), אז להביא תינוקת?"
מה עשית?
"הגלגלים התחילו לפעול. התקשרתי לחברים מקושרים בניו־יורק, ושאלתי מי הם כוחות ההצלה הישראלים בשטח אוקראינה. קיבלתי את הטלפון של אלי ביר, מייסד ונשיא ארגון 'איחוד הצלה'. סיפרתי לו מה המצב: תינוקת נולדה אתמול, ההורים בארץ בהיסטריה ואין לי מושג את מי צריך להקפיץ, רק תגיד לי מה אני צריכה לעשות. הוא שלח לי את הטלפון של החתן שלו, אהרון בן הרוש. מיד יצרתי קבוצת ווטסאפ בשם 'נעשה ונצליח' איתו, עם הרב הלל כהן שהיה עם כוחות המתנדבים במקום, עם רויטל ועם אלי ביר, והיה ברור שאף אחד לא יוצא מהקבוצה עד שהתינוקת לא מגיעה לידיים של אמא שלה. הם נתנו לי תחושה שהם יתאבדו על המשימה".
עד מהרה התברר שהמבצע כולו יעלה לא מעט כסף. "רציתי שהתינוקת תעבור את הגבול באמבולנס ועם ליווי רפואי", מספרת נטלי. "היה קשה מאוד להשיג נהג ואחות. אנשים לא רצו לסכן את עצמם בדרכים ולעזוב את המשפחות. הסכומים תמורת המבצע הזה הלכו ותפחו. זה הגיע למצב שרק האמבולנס עלה מעל 10,000 אירו. חברים שלי תרמו את הסכום. הם רק לא רוצים שאפילו בטעות יוזכר שמם".
רויטל נזכרת בהתרגשות: "נטלי דיברה עם חבר קרוב שלה, שתרם את כל הכספים ואת המטוס הפרטי שלו ל'איחוד הצלה', ונתן הוראה לעשות הכל כדי להביא את התינוקת שלי ושל זוג נוסף. אהרון בן הרוש המלאך עבר עם התינוקת שלי את כל מעברי הגבול. חובשת בשם ויקי החזיקה אותה על הידיים שלה 20 שעות".
מה את יודעת על הפונדקאית? מה עלה בגורלה?
"לא יכולנו להכיר אותה אישית בגלל מגבלות הקורונה. שמה נטשה. במהלך כל ההיריון היינו איתה בקשר, בבדיקות היינו איתה בשיחות וידיאו, קיבלנו תמונות וסרטונים והרגשנו שותפים. לפני המלחמה היא גרה בקייב, היא נשואה ויש לה שני ילדים, וזו הפעם השנייה שהיא משמשת כאם פונדקאית בסוכנות הזו. אחרי הלידה היא ביקשה לחזור למשפחתה. למיטב ידיעתנו, היא עזבה איתם את אוקראינה".

4 צפייה בגלריה
נטלי דדון
נטלי דדון
"עשיתי שיחות לשרים, לשגרירויות, למי לא, כדי שכולם יזוזו"
(צילום: אלה אוזן, סגנון: אייל חג'בי)

מסע של 27 שעות

ספק אם המעורבים במבצע חילוץ התינוקת ישכחו אותו אי פעם: בן הרוש החל לחפש בין 29 חברות אמבולנסים מקומיות, במטרה לאתר אחת שתסכים להצטרף למבצע. צוות האמבולנס שאותר סירב להיכנס לקייב עצמה, ולכן נקבעה נקודת מפגש 80 ק"מ מהעיר, שגם היא שונתה בשל הפצצות כבדות באזור.
למסע החילוץ של התינוקת מקייב אל נקודת המפגש גויס רופא, שאליו הוצמד ליווי של צבא אוקראינה. לאחר שמונה שעות נסיעה הגיעה התינוקת לידי צוות האמבולנס. כעבור תשע שעות נסיעה נוספות ומורטות עצבים, שבמהלכן סייעו גם אנשי משרד החוץ, הגיע האמבולנס אל גבול מולדובה, שם קיבל אותה בן הרוש ולצדו חובשת. מאחר ששדה התעופה של מולדובה נסגר, נמשך המסע עשר שעות נוספות אל שדה התעופה יאשי ברומניה. בני הזוג טל הגיעו לרומניה בטיסה מיוחדת שנתרמה על ידי גורמים פרטיים ל"איחוד הצלה", ועליה עלו צוותי חילוץ וזוג הורים נוסף שהגיעו לחלץ את בתם, שנולדה גם היא דרך אם פונדקאית בקייב.

4 צפייה בגלריה
רויטל טל והמחלץ אהרון בן הרוש
רויטל טל והמחלץ אהרון בן הרוש
רויטל טל והמחלץ אהרון בן הרוש
(צילום: אלבום פרטי)

"כשהגענו לרומניה ופגשתי את התינוקת, התקשרתי לנטלי", מספרת רויטל. "אמרתי לה, 'אני רוצה להוסיף לשם שלה, ריין, את השם נטלי, את מרשה לי?'. שתינו בכינו. היא מאוד התרגשה. ריין זה מלכה בצרפתית, ובאנגלית זה גשם, שמסמל זרימה ושפע. לא הייתי מקבלת את הבת שלי בלי נטלי. היא הייתה יכולה גם לא להתקשר אליי, או להגיד לי שהיא תטפל בזה ולומר לי להתראות, כי בכל זאת, יש שם מלחמה. אבל היא לא נחה, לא יום ולא לילה. לא אשכח זאת לעולם, וגם אספר לבת שלי כשתגדל מה עשו בשבילה".
"לא משנה מה עשיתי לאורך הקריירה שלי, אנשים חיפשו לומר משהו שלילי. למה כשאני מעלה פוסט על התנדבות, זה לא בסדר?"

נטלי, איך נודע לך שקוראים לתינוקת על שמך?
"הייתי בלביב ועזרתי במרכז גדול לפליטים. חילקתי עם המתנדבים האחרים שמיכות ותה חם, ופתאום קיבלתי שיחת וידיאו מרויטל שסיפרה לי את זה. אין לי מילים. זה עצום ממני".
נטלי לא הסתפקה במבצע הזה. מאז, היא מספרת, פעלה לחילוצם של שני תינוקות נוספים באותו מצב. "התינוק עודד נחת בארץ לפני ארבעה ימים. התינוקת מירה נחתה בארץ לאחר שישנה בכנסייה במשך כמה ימים. יש עוד כמה בדרך, ואני מקבלת הודעה מההורים של כל תינוק שנוחת כאן. יש עוד שתי פונדקאיות שעומדות ללדת. לכל המשפחות יש את הטלפון שלי. הדברים האלה קורים בזכות חיבורים שעשיתי. הקרדיט הוא לא רק שלי, הצקתי להמון אנשים, ובואי נגיד שיש כמה אנשים שהצקתי להם כל כך שהם לא מתים עליי כרגע (מחייכת). עשיתי שיחות לשרים, לשגרירויות, למי לא, כדי שכולם יזוזו. הרבה אנשים דאגו שהתינוקות האלה יהיו בבית. תראי איזה חמודים (מדפדפת בסלולרי). הייתי רוצה לעשות תמונה עם כל הקטנטנים".
מה חשבת על הביקורת כלפייך, שהגעת לאוקראינה בשביל לייקים?
"ממש לא הייתי צריכה לנסוע לאזור מלחמה כדי לקבל תשומת לב. לא משנה מה עשיתי לאורך הקריירה שלי, אנשים חיפשו לומר משהו שלילי. כשהעליתי פוסט בבגד ים, אמרו שאני רוצה לקבל תשומת לב ומשדרת לנערות מסר לא חיובי. למה כשאני מעלה פוסט על התנדבות, זה לא בסדר? זה לא משדר לנערות מסר לצאת להתנדב? פעם זה היה מעליב אותי ופוגע בי. היום אני מבינה שאין לי שליטה על הפרשנות של אנשים אחרים לגביי. באמת צפיתי בטלוויזיה כשפרצה המלחמה והרגשתי שמשהו פנימי קורא לי ומכוון אותי לנסוע. אנשים צריכים לעשות חשבון נפש כשהם מבקרים אדם שעושה דבר טוב לשם שמיים. אני בטוחה בטוהר הכוונות שלי והולכת לישון טוב בלילה. עשיתי דברים טובים, ואני גאה בעצמי".
הריאיון המלא עם נטלי דדון מתפרסם בגליון "לאשה", השבוע בדוכנים
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.