"עשיתי לעצמי טיפול שורש": כשרופאות ורופאים מחליטים לטפל בעצמם

הגינקולוגית שעשתה לעצמה אולטרסאונד וגינלי. הכירורג שהסיר לעצמו נגע. הרדיולוגית שעשתה לעצמה MRI מוח. זה לא קורה הרבה, אבל לפעמים רופאים הם גם הפציינטים של עצמם

יפעת מנהרדט
פורסם: 13.02.22, 10:28

"עשיתי לעצמי אולטרסאונד וגינלי וגיליתי שאני בהיריון"

ד"ר שרית ברק (48) מתל־אביב, גינקולוגית במרפאת מכבי ובמרכז הרפואי "מדיקל סנטר"
6 צפייה בגלריה
ד"ר שרית ברק
ד"ר שרית ברק
"לא רציתי לבזבז את הזמן של הקולגות שלי". ד"ר שרית ברק
(צילום: יובל חן)
"זה קרה בזמן ההתמחות שלי בגינקולוגיה לפני 15 שנים וחצי, כשעשיתי סבב בין בתי חולים. באחד הסבבים הייתי בתל השומר ובאחת התורנויות שם התחלתי להרגיש לא טוב. סבלתי מחולשה ומבחילות. באותה תקופה כבר היו לי שתי ילדות קטנות בבית: פעוטה בת שנתיים ותינוקת בת שבעה חודשים. הדבר האחרון שחשבתי עליו זה שאני בהיריון. בגלל שהינקתי לא לקחתי גלולות, אבל כמי שבדיוק הייתה באמצע ההתמחות לרפואת נשים, ידעתי שאפשר להיכנס להיריון רק בזמן ביוץ, והייתי בטוחה שנזהרתי. אך ככל שחלפו השעות התחלתי להרגיש פחות ופחות טוב, ובארבע לפנות בוקר הלכתי לנוח בחדר בדיקה ריק בבית החולים.
"כשנשכבתי על המיטה, ראיתי שיש בחדר מכשיר אולטרסאונד. דווקא בגלל שהייתי בטוחה ב־% 99 שאני לא בהיריון אמרתי לעצמי, 'אולי פשוט אעשה לעצמי בדיקה ואשלול את האופציה הזו לחלוטין?'. לא רציתי לבקש מהקולגות שלי שיבדקו אותי, חשבתי שיהיה חבל לבזבז סתם את זמנם".
איך אפשר לעשות אולטרסאונד וגינלי לעצמך?
"זה אפשרי, אבל מסובך מאוד. את צריכה לקחת את המתמר, להחדיר אותו פנימה, ובמקביל ללחוץ על הכפתורים של המכשיר ביד השנייה ולהסתכל על המסך. כשהרופא עושה לך אולטרסאונד, הוא מחדיר את המתמר כשהיד שלו מלמטה, אבל מאחר שהיד שלי לא מספיק ארוכה, טווח התנועה שלי היה מוגבל. בסופו של דבר, בשביל שאצליח לראות, הייתי צריכה להיעמד ולשנות כל הזמן תנוחות".
ד"ר שרית ברק: "את צריכה לקחת את המתמר, להחדיר אותו ובמקביל ללחוץ על הכפתורים של המכשיר ביד השנייה ולהסתכל על המסך. היד שלי לא מספיק ארוכה, וטווח התנועה היה מוגבל"

ואז ראית שאת בהיריון.
"כן, פתאום קלטתי שאני רואה שק היריון. הייתי המומה. אבל בסך הכל זו הייתה הפתעה מדהימה. אחרי זה המשכתי בתורנות כולי נרגשת. תשעה חודשים אחרי כן נולדה בת הזקונים שלנו".
שבטח אוהבת מאוד את הסיפור על איך גילית שאת בהיריון איתה.
"למען האמת, מעולם לא סיפרתי לה. כשגיליתי שאני בהיריון מיהרתי לספר למי שהיה אז בעלי, ואחרי זה קבעתי לעצמי בדיקה מסודרת כדי לדעת בדיוק באיזה שבוע אני, ומשם המשכתי לבדיקות הרגילות ושכחתי מהסיפור הזה לגמרי. אבל עכשיו, כשהיא בת כמעט 15, היא תשמע על זה לראשונה כשתקרא את הכתבה".

"עשיתי לעצמי MRI מוח ופענחתי את התוצאות"

ד"ר טל סיגל (58) מסביון, רדיולוגית, מנהלת המחלקה לרדיולוגיה אבחנתית בבית החולים אסף הרופא

6 צפייה בגלריה
ד"ר טל סיגל
ד"ר טל סיגל
"יצאתי ממכשיר ה-MRI, נכנסתי למשרד ופתחתי את קובצי ההדמיה". ד"ר טל סיגל
(צילום: קובי קואנקס)
"לפני שנתיים, במשך תקופה ממושכת הרגשתי לא טוב. אני טיפוס אנרגטי מאוד, והתחלתי להרגיש עייפות תמידית, כאבי ראש, סחרחורות ובחילות. עשיתי בדיקות דם מקיפות, צילום חזה, מבחן מאמץ ועוד שלל בדיקות. הכל היה תקין. כמו כל אדם ממוצע, בשלב מסוים גם אני התחלתי לחשוש מהנורא מכל. אני נוירו־רדיולוגית בהכשרה שלי, מומחית בהדמיית מוח, ראש, צוואר ועמוד שדרה, ובשלב מסוים החלטתי שאני הולכת לעשות לעצמי הדמיית מוח. זו הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי בעצמי לתוך מכשיר MRI.
"מאחר שאי־אפשר לתפעל את הסריקה מתוך המכשיר עצמו, נעזרתי בטכנאי ונתתי לו הנחיות. אמרתי לו בדיוק אילו סריקות ורצפים אני רוצה שהוא יבצע. מיד אחרי שיצאתי מהמכשיר נכנסתי למשרד שלי, פתחתי במחשב את קובצי ההדמיה ופענחתי לעצמי את התמונות".
נו, ומה גילית?
"לשמחתי מיד נשמתי לרווחה כשראיתי שאין לי גידול. המוח היה תקין, ברוך השם, אבל גיליתי שיש לי סינוסיטיס חדה. הסיבה שאני וכל הרופאים האחרים שבדקו אותי לא שיערנו לפני כן שמדובר בסינוסיטיס, היא כי לא היו לי תסמינים קלאסיים כמו כאבים מעל הסינוסים ותחושת סתימה באף. אבל אחרי שהיה ברור מה יש לי לפי ההדמיה, התחלתי טיפול אנטיביוטי, וכל הסימפטומים עברו".
ד"ר טל סיגל: "נעזרתי בטכנאי ונתתי לו הנחיות. אמרתי לו בדיוק אילו סריקות ורצפים אני רוצה שהוא יבצע. מיד אחרי שיצאתי מהמכשיר ופענחתי את התוצאות"

מדהים.
"זה לא הסיפור היחיד. לפני שנה התחלתי לסבול מכאבי בטן נוראיים. בכל פעם שהייתי אוכלת משהו, הכאבים היו מחמירים. שוב עשיתי שלל בדיקות, בין היתר הלכתי למרפאת גסטרו, עשיתי בדיקה לחיידק ההליקובטר, בדיקת סבילות לגלוטן, ושוב הרופאים אמרו שהכל תקין. אבל זה לא שכנע אותי. אמרתי, 'כואבת לי הבטן כל הזמן'. בסופו של דבר החלטתי לעשות לעצמי בדיקת C.T בטן ואגן. שתיתי חומר ניגוד, ונכנסתי למכשיר. נתתי שוב לטכנאי שבחוץ הנחיות, ומיד אחר כך קפצתי למשרד שלי כדי לפענח".
ומה גילית הפעם?
"שיש לי דיברטיקולים, סעיפים במעי הגס. מדובר בכיסים קטנים שבולטים במעי. לפעמים, כשהתזונה שלנו לא מאוזנת מספיק, או כשאנחנו אוכלים הרבה סיבים והמעי צריך לעבוד קשה כדי לעכל אותם, נוצרים כיסים של רירית המעי בשריר המעי. בסעיפים האלה יכולות להישאר שאריות צואה, וכתוצאה מכך המקום מזדהם ונוצרת דלקת.
"המחלה הזו נקראת דיברטיקוליטיס. אצלי היא לא הגיעה לדרגה חמורה של דלקת, אבל הסעיפים האלה הם מה שגרמו לי לכאבי הבטן. אחרי שאבחנתי אותם מיהרתי לשנות את התזונה שלי ולאכול מסודר יותר, וזה באמת עזר".
את יודעת שעכשיו כל היפוכונדר מקנא בך.
"אני רדיולוגית כבר 25 שנה ורק פעמיים בחיי השתמשתי במכשירי ההדמיה. אבל נכון, לפעמים גם רופא מגיע למצב שהוא חושש שיש לו משהו. לשמחתי אני יכולה להגיד שכשזה קרה לי, בהחלט נהניתי מיתרונות המקצוע".

"עשיתי לעצמי טיפול שורש"

ד"ר רונן דקלו (53) ממושב גן־הדרום, רופא שיניים כללי, בעל קליניקה פרטית, לשעבר מדריך קליני לסטודנטים לרפואת שיניים

6 צפייה בגלריה
ד"ר רונן דקלו
ד"ר רונן דקלו
"בגלל שהזרקתי לעצמי חומר הרדמה זה לא כאב, אבל הייתה תחושה מוזרה". ד"ר רונן דקלו
(צילום: גדי קבלו)
"לפני 12 שנה התחלתי להרגיש כאבים קלים באחת השיניים ולסבול מרגישות לחום ולקור, אבל התעלמתי, כמו כל אדם ממוצע. עד שהגיע בוקר אחד שבו התחלתי לסבול מכאבי תופת. היה לי ברור שמדובר בשן דלקתית שמצריכה טיפול שורש. אבל זה היה יום שישי, והקליניקה שלי הייתה עמוסה במטופלים.
"מחוסר ברירה, במשך כל שעה הזרקתי לעצמי זריקת אלחוש באזור השן הכואבת כדי שאוכל להמשיך לעבוד. עשיתי את זה בערך משמונה וחצי בבוקר עד שתיים בצהריים, אז סיימתי עם אחרון המטופלים. מיד אחרי כן התחלתי להתקשר לקולגות שלי כדי לבדוק אם מישהו מהם פנוי ויכול לטפל בי, אבל זה היה יום שישי בצהריים, כולם היו עסוקים ולא יכלו להתפנות מיד. מרוב שכאב לי הרגשתי שאני לא מסוגל לחכות עוד. החלטתי לעשות טיפול שורש לעצמי".
ד"ר רונן דקרלו: "נשכבתי על כיסא המטופלים, הצבתי מולי מראה, הסייעת עשתה לי סקשן, וביצעתי את הטיפול שלב אחר שלב: פתיחת חלל גישה למוך השן, הוצאת העצב, ניקוי התעלה ושטיפות של תעלת השורש"

נשמע מסובך מאוד.
"זה בהחלט תהליך לא פשוט שכולל הרבה שלבים. לשמחתי הייתה לצדי הסייעת שעבדה איתי כל אותו יום במרפאה. ביקשתי ממנה שתכין את הציוד הנדרש, בדיוק כמו שהיא מכינה כשאני מבצע את הטיפול למטופלים שלי, ושתגיש לי אותו בהתאם להנחיות שלי. נשכבתי על כיסא המטופלים, הצבתי מולי מראה, הסייעת עשתה לי סקשן, והתחלתי לבצע בעצמי את הטיפול שלב אחרי שלב: תחילה פתיחת חלל גישה למוך השן (הרקמה הפנימית ביותר של השן. י"מ), לאחר מכן תהליך הוצאת העצב, אחריו ניקוי התעלה בעזרת פוצרים (מכשיר דמוי מברג לטיפול שורש. י"מ) ומספר רב של שטיפות בתעלת השורש. בהמשך, הנחת חומרי חבישה ואטימת השן, ולבסוף, הורדת גובה השן למניעת שברים. הטיפול ארך כשעה".
זה כאב?
"בגלל שהזרקתי לעצמי חומר הרדמה זה לא כאב, אבל הייתה תחושה מוזרה, כאילו שגירדתי לעצמי פצע. זו גם הייתה תחושה מדהימה לעשות משהו לעצמי שעד אז עשיתי רק לאחרים. כמו הרבה רופאי שיניים, גם אני קצת חולה שליטה, אז היה משהו נחמד בזה שהרגשתי שהכל בידיים שלי".
והטיפול היה מוצלח?
"לגמרי. אפשר לומר שהייתי מרוצה מאוד מהרופא. מצד שני, זה לא שהמשכתי לעשות דברים כאלה כדרך קבע. ביצעתי לעצמי את הטיפול רק מחוסר ברירה. אחרי זה הלכתי לקולגה שיעשה לי כתר לשן. לא המשכתי לטפל בעצמי".

"עשיתי לעצמי סתימה אסתטית"

ליהי וטשסקי (33) מבאר־שבע, רופאת שיניים כללית שמתמחה באסתטיקה

6 צפייה בגלריה
ד"ר ליהי וטשסקי
ד"ר ליהי וטשסקי
"הצבתי מולי מראה". ד"ר ליהי וטשסקי
(צילום: חיים הורנשטיין)
"לפני שנתיים, בזמן ששתיתי קפה בשעות הערב, קיבלתי מכה חזקה מהספל וכתוצאה מכך נשברה לי חתיכה מהשן. זו הייתה שן קדמית, ולמחרת על הבוקר כבר הייתי צריכה להיות בקליניקה שלי ולטפל בפציינטים. מאחר שאני מתמחה ברפואה אסתטית, הרגיש לי מוזר שאטפל במטופלים בזמן שאני עם שן שבורה.
"בנוסף, בניגוד להרבה קולגות שלי, אני גם מאוד בעד שימור השן. במקרים של שבר, הרבה פעמים רופאי שיניים מעדיפים לשייף את כל השן כדי להרכיב עליה כתר או לשייף חלק ממנה כדי לשים עליה ציפוי. שתי השיטות האלה מאוד מקובלות כי זה מבטיח שהתוצאה תישאר לאורך זמן.
ד"ר ליהי וטשקי: "שתיתי קפה בערב, קיבלתי מכה חזקה מהספל ונשברה לי חתיכה מהשן הקדמית. למחרת על הבוקר כבר הייתי צריכה להיות בקליניקה שלי. מאחר שאני מתמחה ברפואה אסתטית, הרגיש לי מוזר לטפל בפציינטים בזמן שאני עם שן שבורה"
"אבל הגישה שלי היא שכל עוד השן השבורה בריאה, חבל להסיר עוד חלק ממנה, ובמקרים רבים עדיף פשוט לשחזר את החלק השבור באמצעות חומר מוקשה שנקרא 'רזין קומפוזיט'. אז גם בגלל חוסר זמן, וגם בגלל שלא רציתי להגיע לאחד הקולגות שלי ולשמוע ממנו שאולי בכל זאת כדאי לשייף חלק מהשן ולשים עליה ציפוי או כתר, העדפתי לטפל בשן בעצמי.
"הגעתי מוקדם מאוד בבוקר למרפאה שהייתה ריקה מאדם, הצבתי מולי מראה (וגם את הנייד שלי על הדרך כי חשבתי שאם כבר, יהיה נחמד לתעד את זה), וביצעתי את ההשלמה בעצמי. בלשון המקצועית זה נקרא סתימה אסתטית".
והיית מרוצה מהרופאה?
"מאוד. טיפלתי בעצמי שלב אחר שלב, לפי הפרוטוקול. זה לא כאב כי זה לא טיפול שמצריך הרדמה. לשמחתי, חלפו שנתיים, וזה עדיין נראה מצוין ומחזיק מעמד".

"הסרתי לעצמי נגע בעור ותפרתי את המקום"

ד"ר אוהד שחר (43) מנס־ציונה, כירורג פה ולסת, עובד בבית החולים קפלן ובעל קליניקה פרטית

6 צפייה בגלריה
ד"ר אוהד שחר
ד"ר אוהד שחר
"תפרתי את עצמי" ד"ר אוהד שחר
(צילום: ד"ר אוהד שחר)
"במסגרת עבודתי אני מסיר פעמים רבות נגעים ושומות של מטופלים. במשך שנים אני בעצמי סבלתי מנגע על הצוואר מתחת ללסת שהפריע לי מאוד בעין, אבל כמו במקרים רבים של 'הסנדלר הולך יחף' אף פעם לא מצאתי את הזמן להתעסק בזה. בכל זאת, הייתי צריך לקבוע בשביל זה תור אצל רופא, ללכת אליו, והלו"ז שלי תמיד היה עמוס. בסופו של דבר הבנתי שלמצוא לזה זמן יהיה מסובך יותר מאשר להסיר את הנגע בעצמי".
ד"ר אוהד שחר: "נעמדתי מול מראה בקליניקה שלי, הזרקתי לעצמי אלחוש, חתכתי את הנגע בעזרת סקלפל ותפרתי את עצמי. הקושי היחיד היה שבגלל המראה כל התנועות היו הפוכות"

וזה מה שעשית.
"כן. לפני שלוש שנים, בסוף יום עבודה, נעמדתי מול מראה בקליניקה שלי, הזרקתי לעצמי זריקת אלחוש, חתכתי את הנגע בעזרת סקלפל (אזמל מנתחים. י"מ), ואז תפרתי את עצמי".
איך זה הרגיש?
"זה לא כאב כי הרדמתי את המקום. הקושי היחיד היה טכני כי הייתי צריך לעשות את זה מול המראה וכל התנועות היו הפוכות. בהתחלה רציתי להוריד נגע נוסף שהיה לי על היד, אבל אז הבנתי שיהיה לי קשה לתפור עם יד אחת, ועל זה החלטתי לוותר. שנה אחרי כן קבעתי תור אצל פלסטיקאית להסרת הנגע ביד".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.