קורל סימנוביץ'. "כל יום הייתי צריכה לקחת 16 כדורים שונים, ועדיין הוגדרתי במצב של סכנת חיים"

קורל סימנוביץ' על ההיריון שהסתבך: "הייתי בסכנת חיים"

הדוגמנית מספרת לראשונה על הלידה הטראומטית שעברה, על הבנים מאי ולוקא שנולדו פגים (והפכו אותה אם לארבעה), על המעבר של המשפחה לאיטליה בעקבות בעלה, הכדורגלן סרג'י רוברטו, ועל האיומים הקשים שקיבלו אחרי 7 באוקטובר: "שלחו לנו מאבטח צמוד שליווה אותנו 24 שעות ביממה"

פורסם:
לפני כשנה הרגישו קורל סימנוביץ' וסרג'י רוברטו שהם בשלים להרחיב את המשפחה ולהביא לעולם ילד שלישי. לשמחתם הם נקלטו די מהר, ובמרץ האחרון, כשהיא בשבוע השמיני להריונה, הגיעה סימנוביץ' לגינקולוג שלה בברצלונה לבדיקת דופק שגרתית. שום דבר לא הכין אותה לכך שהיא תצא מהבדיקה הזו חרדה ודומעת.
"הגעתי לבדיקה לבד כי לסרג'י היה אימון", מספרת סימנוביץ' (33), שנשואה זה שש שנים לכדורגלן הספרדי־קטלאני סרגי' רוברטו (32), קפטן קבוצת ברצלונה לשעבר. "פתאום שמתי לב שהרופא משתתק. שאלתי אותו 'הכול טוב?'. הוא המשיך לבדוק ואז שאל: 'תגידי, עשית טיפול הפריה?'. עניתי שלא ואז הוא אמר: 'טוב, יש לך שניים'. זה היה הרגע שבו התבשרתי שאני בהיריון עם תאומים, וזה גם היה הרגע שבו התחילה אחת התקופות המאתגרות ביותר בחיים שלי".
קורל מתראיינת לשער לאשה
(כתבתה של : מלי זיידמן, צילום: ליאור שרון)

סימנוביץ' ורוברטו בעת הזו היו כבר הורים לבת ולבן (קאיה ודילן, היום בני חמש ושלוש). היא מדגישה שהלחץ שלה לא נבע לרגע מהעובדה שהם יהפכו בבת אחת מהורים לשניים להורים לארבעה. "זה לא הפריע לי בכלל", היא אומרת. "תמיד הייתה לי עזרה מהמשפחה של סרג'י, מהמשפחה שלי שמבקרת הרבה, וברוך השם, גם תמיד יכולתי להרשות לעצמי עזרה חיצונית כשצריך".
אז ממה נבע הלחץ?
"מגיל 21 אני מתמודדת עם התקפי חרדה קשים. אני מאוד היפוכונדרית, וזה הכפיל את עצמו מאז האימהות. כל הזמן מלווה אותי מחשבה שאם חלילה יקרה לי משהו, הילדים שלי יישארו בלי אמא. היריון מרובה עוברים מוגדר מיד היריון בסיכון, ולכן הדבר הראשון שחשבתי עליו היה: איך אשרוד את ההיריון הזה? איך אדאג ששום דבר רע לא יקרה לי? היום כמובן אני הכי מודה על התאומים. התברכתי במתנה ענקית. אבל מאותו רגע שהרופא בישר לי שמדובר בשניים, נכנסתי לחרדה עצומה. לצערי, בהמשך ראיתי גם איך הפחד הגדול שלי עומד להתממש".
"אני בוכה מלא, לחוצה מאוד, ויש לי כל הזמן מחשבות קשות. עברתי טראומה ואני לא יודעת מתי ארפא ממנה"
ואכן, לקראת השבוע ה־31 להריונה, אובחנה אצל סימנוביץ' רעלת היריון חריפה שהעמידה אותה ואת עובריה בסכנה. המצב הזה הוביל לאשפוז ממושך שלה, ובהמשך גם של התאומים מאי ולוקא, שנולדו פגים. גם אחרי הלידה מצבה הבריאותי לא התייצב מיד. זה מסביר מדוע סימנוביץ' נעלמה לתקופה ארוכה מהרשתות החברתיות.
איך סרג'י הגיב לבשורה על שני עוברים?
"גם הוא היה בשוק, אבל ישר התאפס ואמר: 'קורל, זו המתנה הכי טובה שאנחנו יכולים לקבל'. אמא שלו נפטרה לפני חמש שנים, והוא אמר 'זו מתנה שאמא שלי שלחה לנו'".

חייבים ליילד אותך עכשיו

התקופה הזו לא הייתה מאתגרת ומלחיצה גם ככה, באמצע ההיריון המשפחה הבינה שהיא עומדת בפני שינוי נוסף: אחרי עשור שהתגוררו בברצלונה, סימנוביץ' ובעלה עמדו לעבור למילאנו שבאיטליה, אחרי שהובן באופן סופי שרוברטו לא ימשיך עוד לשחק בברצלונה.
בזמן שרוברטו כבר ארז מזוודות וטס לאיטליה, סימנוביץ' עוד נשארה בספרד לסגור קצוות. "צריך להבין שבכדורגל הכול קורה נורא מהר. יום אחרי שהוא חתם, הוא כבר צריך היה להיות על המטוס. מאחר שהיה צריך זמן כדי לארגן את המעבר למדינה אחרת, אני והילדים לא יכולנו לטוס איתו מיד. כן חשבתי לעבור את הלידה באיטליה, כבר התחלתי לחפש שם בית חולים ורופא טוב, אבל אז התחילו אצלי כל מיני תסמינים".
אחת מחברותיה הקרובות של סימנוביץ' היא הדוגמנית שביט ויזל, שביולי האחרון אובחנה עם רעלת היריון חמורה בשבוע ה־31 להריונה, וזמן קצר לאחר מכן ילדה את בנה דוד, שנולד פג. סימנוביץ' מספרת שהבינה שמשהו כנראה לא בסדר איתה בעיקר הודות לוויזל, אחרי ששמעה את סיפורה. "זו למעשה גם הסיבה שאני מתראיינת עכשיו", היא מסבירה. "חשוב מאוד שלנשים תהיה מודעות. הרבה פעמים בהיריון אנחנו מנסות לא להתרגש מתסמינים מסוימים - כי הגיוני שקצת יכאב, שקצת תרגישי לא טוב. אבל דווקא בהיריון עוד יותר חשוב שתהיי ערה לגוף שלך, כי יכולים לקרות בו מיליון ואחד דברים שיכולים לסכן אותך ואת העובר".

איך זה התחיל אצלך?
"התחלתי לראות מטושטש. בהתחלה הרגעתי את עצמי ואמרתי – טוב, לפעמים זה קורה לי. ואז התחילו כאבי ראש חזקים והתנפחו לי כפות הרגליים. לא יכולתי להכניס אותן לנעלי הבלרינה שרק שבועיים קודם נעלתי. התקשרתי לרופא שלי והוא ביקש שאשקול את עצמי. התברר שבמהלך השבועיים מאז שהייתי אצלו עליתי ארבעה קילו, שזה מאוד לא תקין. הרופא אמר לי: 'אני רוצה שתלכי למיון עכשיו'".
מלחיץ.
"סרג'י היה באיטליה והגעתי למיון לבד. קאיה ודילן נשארו עם המטפלת. במיון עשו לי בדיקות ובישרו לי את מה שחששתי ממנו – שיש לי רעלת היריון ושחייבים לאשפז אותי. נתנו לי זריקות שנועדו להבשלת הריאות של העוברים, כי היה חשש שאצטרך ללדת כבר ב־24 השעות הקרובות. לא הפסקתי לבכות. פחדתי שיקרה לי משהו ושלילדים שלי לא תהיה אמא".
"היום כמובן אני הכי מודה על התאומים. התברכתי במתנה ענקית. אבל מאותו רגע שהרופא בישר לי שמדובר בשניים, נכנסתי לחרדה עצומה"
הרופאים, שראו את החרדה העצומה שבה נתונה סימנוביץ', החליטו לתת לה כדור הרגעה. "בזמן הזה כמובן הודעתי לסרג'י ולאמא שלי, שמיד התחילה לחפש טיסה לברצלונה". במשך חמישה ימים היא הייתה מאושפזת. "רעלת היריון זה טריקי", היא מסבירה. "כל עוד את לא יולדת, את נמצאת בסכנת חיים. מצד שני, אם מיילדים אותך בשלב מוקדם מדי, התינוקות שלך יהיו בסכנת חיים. הרופאים הסבירו שכל שעה שהם עדיין בבטן חשובה".
אחרי חמישה ימים הרופא של סימנוביץ' החליט לשחרר אותה. "הוא אמר: 'אולי אם תחזרי הביתה, זה ישפר את המצב הפיזי שלך, אבל את תצטרכי כל יום לעשות בדיקת דם, לנטר את לחץ הדם שלך כל שלוש שעות ולעדכן אותי'. מצאתי את עצמי במשך שבועיים מתאשפזת לסירוגין, בכל פעם שלחץ הדם עלה. ככה הצלחתי למשוך עד שבוע 34.
"ב־19 בספטמבר הרופא התקשר אליי היסטרי ואמר: 'הגיעו תוצאות של בדיקת הדם, המדדים שלך לא טובים, אני חייב ליילד אותך עכשיו. תגיעי לבית החולים'. למזלי סרג'י בדיוק יצא לחופש. זה היה לגמרי מקרי, מזל משמיים. נסענו יחד לבית החולים והכניסו אותי מיד לניתוח קיסרי. זו הייתה חוויה קשה בפני עצמה. אחד הרגעים המפחידים בחיי. לא הצלחתי לנשום, שמו לי בלון חמצן ואיבדתי המון דם".
הראשון שיצא היה מאי, במשקל 2.150 ק"ג. מיד אחריו יצא לוקא ששקל 1.550 ק"ג. "שמו עליהם מסכות חמצן ולקחו אותם מיד לפגייה", מספרת סימנוביץ'. "אמרו לי שאני לא יכולה לראות אותם כרגע, וזה כמובן הלחיץ אותי מאוד". ואם זה לא מספיק, מצבה הבריאותי לא השתפר. "אחרי הלידה הרעלת החמירה יותר. הייתי מאושפזת במשך חודש, כל יום הייתי צריכה לקחת 16 כדורים שונים, ועדיין הוגדרתי במצב של סכנת חיים".
"קיבלתי הודעות לטלפון עם קללות ואיומים. אמרו לי 'קורל, אנחנו יודעים איפה את גרה ואיפה הילדים שלך לומדים. את הבאה בתור. אנחנו נרצח אתכם ואת כל היהודים"
מה היה בזמן הזה עם מאי ולוקא?
"הם היו מאושפזים בפגייה של בית החולים, ובימים הראשונים לא ראיתי אותם כי לא יכולתי לרדת מהמיטה. רק בהמשך לקחו אותי לפגייה על כיסא גלגלים. מיד אחרי הלידה סרג'י היה צריך לחזור לקבוצה שלו באיטליה. הוא היה ממש מסכן. זה הדבר הכי קשה בעולם, לעזוב כשאשתך בבית חולים, שני הילדים הקטנים שלך בבית בלי אמא ואבא ובנוסף יש לך תינוקות בבית החולים. אבל לפחות בזמן הזה אמא שלי כבר הייתה איתי, אבא שלי ואחותי גם הגיעו, וכולם עזרו".
כאמור, רק חודש אחרי הלידה סימנוביץ' שוחררה מבית החולים. התאומים שוחררו מהפגייה אחרי שבועיים נוספים. "היום הם עדיין סובלים מבעיות בריאותיות בגלל שנולדו פגים. הם צריכים להיות כרגע במעקב צמוד, ואחד מהם יצטרך כנראה להיות כל הזמן במעקב. גם אני עדיין לא חזרתי לעצמי לגמרי. אני עדיין מקבלת כדורים להורדת לחץ הדם וצריכה למדוד אותו בעקביות. אין ספק שזו הייתה תקופה קשה מאוד בשבילי, אבל אני חושבת כל הזמן על מה שהעם שלנו עבר בשנה האחרונה, ואומרת לעצמי שבסופו של דבר זכיתי בעוד שני ילדים מדהימים. מה יגידו כל המשפחות שאיבדו את הילדים שלהן? אני מרגישה שאין לי באמת זכות להתלונן".
"קשה לי להשתמש במונח 'פוסט־טראומה' בגלל כל מה שקורה היום במדינה, אבל אני בהחלט מרגישה שזה מה שיש לי עכשיו. אני בוכה מלא, לחוצה מאוד ויש לי כל הזמן מחשבות קשות. עברתי טראומה ואני לא יודעת מתי ארפא ממנה. בינתיים אני מסרבת לקחת כדורים נגד חרדה, אבל יכול להיות שבסוף כן אקח. אני גם לא שוללת לעבור טיפול. כרגע אני מנסה להתמודד עם זה לבד".

את הברית לבנים ערכו בני הזוג חודש אחרי הלידה, בברצלונה. "למרות שסרג'י לא יהודי, הילדים שלי יהודים לכל דבר", היא חורצת. לאחרונה היא גם החליטה להוסיף לתאומים שמות עבריים בטקס בבית הכנסת: "למאי הוספנו את השם מיכאל וללוקא את השם דוד. אחרי שעברתי לגור עם סרג'י בחו"ל התחזקתי בדת. הרגשתי שאחרי כל מה ששלושתנו עברנו, התאומים צריכים שמות עבריים שיחזקו אותם וישמרו עליהם".
מאז 7 באוקטובר, סימנוביץ' מספרת, החיים בברצלונה השתנו. "תמיד הייתה אנטישמיות באירופה, אבל אף פעם לא הרגשתי בסכנה כמו שהרגשתי אחרי הטבח. אלה לא היו רק ההפגנות של פרו־פלסטינים ברחובות - די מהר התחלתי לקבל הודעות אישיות לטלפון. שתביני, בספרד מעריצים כדורגלנים יותר משחקני קולנוע. כולם יודעים מי זה סרג'י וכולם יודעים שהוא נשוי לישראלית. סרג'י גם אוהב מאוד את ישראל ואף פעם לא הסתיר את זה. מאז שהכרנו, בכל פעם שהוא ביקר איתי בארץ, הוא העלה תמונות מישראל ותייג".
מה כללו ההודעות?
"הרבה קללות ואיומים. קיבלתי גם הודעות קוליות. אמרו לי 'קורל, אנחנו יודעים איפה את גרה ואיפה הילדים שלך לומדים. את הבאה בתור. אנחנו נרצח אתכם ואת כל היהודים'".
מפחיד.
"היו המון הודעות כאלה וזה היה מפחיד מאוד. פניתי למשטרת ברצלונה וגם לשגרירות ישראל. השוטרים שלחו לנו מאבטח צמוד שליווה אותנו במשך שלושה חודשים 24 שעות ביממה. בשבועות הראשונים כל כך פחדתי שלא שלחתי את קאיה ודילן למסגרות".
חשבת לבוא איתם לארץ?
"לא רציתי. הקריירה של בעלי בספרד ולא הרגיש לי נכון שנתנתק ממנו. מה גם שלא רציתי לתת להם לנצח. מצד שני, כן העדפתי להיות יותר חכמה מאשר צודקת. סרג'י רצה להעלות באינסטגרם שלו פוסט תמיכה בישראל. הוא כבר כתב טקסט שלם ובא ללחוץ על שיתוף, ואני עצרתי אותו. את צריכה להבין: לסרג'י יש 8 מיליון עוקבים שחלק גדול מהם הם מוסלמים. אמרתי לו: 'אל תעשה את זה. זה כבר ממש להתגרות ולשים את הילדים שלך בסיכון'. אני אוהבת מאוד את המדינה שלי, אבל הילדים שלי תמיד יהיו בעדיפות ראשונה".
בראיונות עבר סיפרה סימנוביץ' שבעלה לא פוסל מעבר של המשפחה לישראל. "זה נכון", היא מאשרת גם עכשיו. "הוא גם רואה כמה הילדים אוהבים להיות פה, וזה עוד יותר מגביר את הרצון שלו".
הריאיון המלא עם קורל סימנוביץ' מתפרסם בגליון לאשה החדש, עכשיו בדוכנים
  • ניהול סט: דור מרדכי, איפור: אסף באבו, שיער: אדיר יעקב, תכשיטים: פדני. טוטאל לוק: בוטיק מיכל, כיכר המדינה ת"א
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button