פרופ' מיה לביא־אג'אי (52), פסיכולוגית רפואית ביקורתית, ראשת החוג ללימודים רב־תחומיים ומרצה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן־גוריון. גרושה + 1, גרה בתל אביב.
היי פרופ' לביא־אג'אי, לאחרונה יצא לאור הספר "גוף משלך", אסופת מאמרים על רפואה, מין ומגדר (הוצאת למדא, עורכות: יעל השילוני־דולב ושרון אורשלימי). בספר מתפרסם מאמר שלך בשם "מדיקליזציה של קשיים מיניים". במה הוא עוסק בעצם? "המאמר עוסק באופן שבו אנחנו כחברה נוטים לחשוב על מיניות דרך מושגים של תפקוד מיני. כלומר, הרבה פעמים אנחנו מתייחסים למיניות כאילו יש מדדים ברורים שקובעים אם משהו תקין או לא. המודל הזה מאוד מושפע מתפיסות רפואיות ופיזיולוגיות, והרבה פעמים הוא מתמקד בזקפה, חדירה, אורגזמה, שפיכה ובסיום ברור של האקט המיני".
למה זו בעיה בעינייך? "כי זו הסתכלות שמאוד מצמצמת את המיניות שלנו. היא לוקחת משהו שהוא גם רגשי, זוגי וחברתי, והופכת אותו למעין רשימת ביצועים. זו תפיסה שלא בהכרח מתאימה לחוויה של הרבה אנשים, ובמיוחד של הרבה נשים. מיניות היא לא רק מה שהגוף עושה. היא קשורה גם לתקשורת, לביטחון עצמי, לחינוך, לקשר הזוגי, לרגשות ולתחושת נינוחות".
את אומרת שהתפיסה הזו פוגעת בעיקר בנשים. למה? "כי הרבה נשים מרגישות שהן לא עומדות במודל הזה. למשל, אישה שלא חווה תשוקה באופן ספונטני עלולה לחשוב שמשהו אצלה לא בסדר. אבל היום אנחנו יודעות שיש גם תשוקה תגובתית – כזו שמתפתחת מתוך סיטואציה, קרבה, מגע, אינטימיות. זה לא אומר שאין תשוקה, היא פשוט עובדת אחרת".
3 צפייה בגלריה
פרופ' מיה לביא־אג'אי. "לפעמים ההתמקדות באורגזמה יוצרת לחץ, והלחץ עצמו מקשה על ההנאה"
פרופ' מיה לביא־אג'אי. "לפעמים ההתמקדות באורגזמה יוצרת לחץ, והלחץ עצמו מקשה על ההנאה"
פרופ' מיה לביא־אג'אי. "לפעמים ההתמקדות באורגזמה יוצרת לחץ"
(צילום: ענבל טברזר)
כלומר, אם לאישה אין חשק או שהיא לא מגיעה לאורגזמה, זה לא תמיד מעיד שיש "בעיה". "לא בהכרח. לפעמים היא עוברת תקופה קשה, לפעמים יש קושי זוגי, לפעמים יש חוסר תקשורת, לפעמים יש עייפות, עומס או חוסר ביטחון. המודל הרפואי לא תמיד רואה את כל הדברים האלה, כי הוא מסתכל בעיקר על הגוף ועל התפקוד".
ומה קורה כשאישה מרגישה שהיא לא עומדת בציפיות האלה? "אז זה עלול לגרום לה להרגיש שהיא לא מספיק מינית, לא מספיק נשית או שיש בה משהו לא בסדר. הרבה מהקושי לא נובע מהמיניות עצמה אלא מהציפייה החברתית שיש לנו בראש. יש לנו תסריט שאומר איך סקס אמור להיראות, וכשאנחנו לא מתאימות אליו זה עלול ליצור תחושה שאנחנו הבעיה. אבל אולי הבעיה היא בכלל בתסריט הזה".
"כששואלים אנשים מה זה סקס טוב, הם לא בהכרח מדברים על חדירה, זקפה או אורגזמה. הרבה פעמים הם מדברים על חיבור, אינטימיות ותחושת קרבה"
את מזכירה במאמר גם מחקרים שבדקו איך אנשים מגדירים סקס טוב. מה הם מצאו? "כששואלים אנשים מה זה סקס טוב, הם לא בהכרח מדברים על חדירה, זקפה, שפיכה או אורגזמה. הרבה פעמים הם מדברים דווקא על חיבור, אינטימיות, הנאה, עונג ותחושה של קרבה. כלומר, התשובות רחבות הרבה יותר מהמודל התפקודי. זה מראה עד כמה השיח המקובל על מיניות צר".
אז מה את מציעה? מה השינוי שצריך לקרות? "אני חושבת שצריך להרחיב את המבט. מיניות טובה יכולה להיראות אחרת אצל כל אדם, וגם להשתנות בתקופות שונות בחיים. יש כאלה שחדירה מאוד מרכזית עבורם, ויש כאלה שההנאה שלהם קשורה יותר למגע או לסוגים אחרים של קרבה".
3 צפייה בגלריה
"גוף משלך", כריכת הספר
"גוף משלך", כריכת הספר
"גוף משלך", כריכת הספר
(כריכת הספר: הוצאת "למדא")
ומה היית אומרת לאישה שלא מגיעה לאורגזמה? "הייתי מציעה לה לא להתחיל מהשאלה למה אני לא מצליחה, אלא לשאול – ממה אני כן נהנית? מה נעים לי? מה מסקרן אותי? מה יכול להרחיב את ההנאה שלי? לפעמים ההתמקדות באורגזמה יוצרת לחץ, והלחץ עצמו מקשה על ההנאה".
מה חסר בשיח שלנו על מיניות? "חסרות בו סקרנות ומשחקיות. יש לנו תפיסה שסקס הוא משהו שפשוט אמור לקרות, באופן טבעי, בלי לדבר עליו ובלי ללמוד אותו. אבל מיניות היא גם מרחב של חקירה. מותר לשאול, לנסות, לדבר, לגלות מה מתאים ומה לא. ברגע שמוציאים מהמיניות את הלחץ לתפקד נכון, נפתח הרבה יותר מקום להנאה אמיתית".
סקס טיפ: "אל תתמקדו במטרה, אלא בחקירה של מה עושה לכם טוב".