"בשבת בבוקר, מיד אחרי האזעקה הראשונה, בעלי הוקפץ למילואים ואני הוקפצתי לתחנה שבה אני מתנדבת ברמת גן", משחזרת לוחמת האש, ביתיה בנטל (29). "הייתי צמודה למפקד המשמרת, ואז החלפתי כבאי כחלק מצוות הכבאית. אני גרה ממש ליד התחנה, ותוך כמה דקות התייצבתי והגעתי לשתי זירות נפילות באזור המרכז".
מה קרה בזירות האלה? "בזירה הראשונה נפל רסיס של יירוט בכניסה לבניין ויצר בור גדול, היינו צריכים לוודא שכל הדיירים בריאים ושלמים ושאף אחד לא נעדר. מישהי חיפשה את החתול שלה שברח בגלל הפיצוץ. היא ממש חששה לו, אז עזרנו לה לחפש ולא הלכנו עד שמצאנו אותו. בזירה השנייה הייתה נפילה במרכז מסחרי שגרמה נזק רב לחנויות. כמעט כל החנויות נהרסו וחלק מהתכולה נשרפה, אבל ברוך השם, לא היו נפגעים בנפש".
"יש מלא זירות שצריך לחלץ בהן בנות או ילדים קטנים, ולאישה יש גישה טובה יותר למשימה כזאת. בגלל שאני קצת יותר קטנה מלוחמי האש הגברים, אני מצליחה להשתחל גם דרך פתח צר"
אפשר להתרגל למראות האלה? "אני לא יכולה לומר שהתרגלתי, אבל כל עוד אין נפגעים בנפש, הכול בסדר. ברגע האמת אני בפוקוס ולא מתרגשת יותר מדי כי זה מפריע לתפקוד. אבל אחר כך, כשאני חושבת על כל האנשים האלה שאיבדו את כל רכושם, ברור שזה עצוב".
איך הגעת להתנדב בכבאות והצלה? "נולדתי וגדלתי בניס שבצרפת למשפחה ציונית, ובגיל 22 החלטתי לעשות עלייה, אחרי שסיימתי שם תואר ראשון בכלכלה וניהול. עליתי כי רציתי להקים משפחה בארץ. כל החיים חלמתי להיות לוחמת אש, בגיל 16 התנדבתי לשירותי כבאות והצלה בניס. בצרפת לוחמי אש הם גם חובשים, ושירות החירום הוא משותף. כשעליתי לארץ רציתי להמשיך את ההתנדבות כמו בניס. עשיתי קורס חובשים ונהגי אמבולנס והמשכתי לקורס כבאות והצלה, כמתנדבת לוחמת אש. אני מתנדבת כבר חמש שנים ביחידת מתנדבים מחוזית, ואנחנו מסייעים איפה שצריך ומחליפים במקרה הצורך כבאים במחוז המרכז".
מה הערך המוסף שאת מביאה למשימה כאישה? "יש מלא זירות שצריך לחלץ בהן בנות או ילדים קטנים, ולאישה יש גישה טובה יותר למשימה כזאת. היה פעם אירוע שהצריך להיכנס לחנות ולעשות סריקה בעקבות תלונה על דליפה, ובגלל שאני קצת יותר קטנה מלוחמי האש הגברים, הצלחתי להשתחל דרך הפתח הצר ולסרוק".
מה את עושה לפרנסתך? "הייתי נהגת אמבולנס במשך ארבע שנים בשכר, ותוך כדי עשיתי תואר שני בכלכלה עם התמחות בשוק ההון, בקריה האקדמית אונו. היום אני עובדת כמנהלת פרויקטים בחברת הנדל"ן Stays".
איך משלבים עבודה במשרה מלאה עם התנדבות תובענית כל כך? "עד עכשיו זה היה בסדר, עכשיו באמת יש לי קצת פחות זמן, אבל אני מנסה לתת כמה שיותר משמרות, בעיקר בסופי השבוע".
את לא חוששת להסתובב בשטח, מחוץ למרחב מוגן? "כשיש אזעקה גם אנחנו נכנסים למרחב מוגן, למשל, בזירה הראשונה שהגענו אליה בשבת בצהריים היו מלא אזעקות, אז נכנסנו למרחב מוגן, וכששחררו אותנו חזרנו לעבודה. לכולנו ברור שיש סכנה, אנחנו מביאים את זה בחשבון כשאנחנו מגיעים לזירות כדי להציל חיים, כי זו המהות שלנו".
בטח המשפחה שלך בצרפת מודאגת מאוד. "כן, הם חוששים מאוד, אבל סומכים עלינו ומתפללים שכל עם ישראל יהיה בסדר. מבחינתי לעלות לארץ היה חלום שהתגשם, להתנדב פה לשירותי כבאות והצלה זה עוד חלום שהתגשם, ולהקים בית בישראל זה החלום השלישי שהתגשם. חשוב לי להגיד לכולם: תחלמו ותגשימו, כל חלום אפשרי בארץ".