A Man Has Dreams, שר השחקן דיק ואן־דייק בסרט האייקוני "מרי פופינס" משנת 1964 כשגילם את ברט, מנקה הארובות בעל שמחת החיים המתפרצת. החיוך הרחב שאפיין אותו לאורך כל הסרט (זוכרים את הסצנה המופתית שבה הוא רוקד עם פינגווינים מצוירים?) נהפך כמעט לסמל המסחרי שלו. ובאשר לחלומות שיש לבנאדם? נראה שהוא הגשים את כולם - גם בחיים האמיתיים הוא מקפיד לשמור על אופטימיות בלתי מנוצחת. בימים אלה חוגג ואן־דייק יום הולדת 100, ובראיונות סביב הגיל העגול והשקת ספר חדש שהוציא לכבודו, Rules for Living to 100: An Optimist's Guide to Happy Life, הוא מדגיש עד כמה גישת החיים החיובית ומלאת החיוניות שלו עזרה לו להגיע לגילו המופלג. את הקפה שלו על הבוקר, אגב, הוא שותה עד היום עם חמש קוביות סוכר.
ואן־דייק נולד ב־13 בדצמבר 1925 במיזורי וגדל באילינוי. הקריירה שלו התחילה דווקא כשדרן במלחמת העולם השנייה שבמהלכה שירת ברדיו חיל האוויר האמריקאי. בהמשך שיחק במחזות זמר כמו Bye Bye Birdie, שעליו זכה בפרס טוני, ובתוכניות טלוויזיה כמו "המופע של דיק ואן־דייק", שעליה זכה בשלושה פרסי אמי. אבל תפקידו הראשי ב"מרי פופינס" הביא לו את עיקר הפרסום ואחריו הסרט "צ'יטי צ'יטי בנג בנג", שהיה גם הוא שובר קופות מטורף.
בגיל 47 נגמל מהתמכרות לאלכוהול באמצעות טיפול רפואי בבית חולים, ואת הסיגריות החליף במסטיק עם ניקוטין
עד השנים האחרונות המשיך ואן־דייק לשחק בטלוויזיה ובקולנוע, וב־2023 אפילו השתתף בעונה התשיעית של "הזמר במסכה" האמריקאית, כשהתחפש לגמד גינה. בחייו האישיים נישא ואן־דייק פעמיים, ויש לו ארבעה ילדים מאשתו הראשונה, מרג'רי וילט, שממנה התגרש לאחר 36 שנות נישואים. לאחר מערכת יחסים ארוכת שנים עם השחקנית מישל טריולה שהסתיימה עם מותה, נישא ואן־דייק ב־2012 למאפרת ארלין סילבר, שצעירה ממנו ב־47 שנים. אגב, לפער הגילים הזה הוא מייחס חלק בלתי מבוטל לאריכות ימיו.
במאמר דעה שפרסם החודש ב־Sunday Times, ואן דייק לא מסתיר שהוא מרגיש בשנים האחרונות את השפעת הגיל בצורה חדה יותר, החל בכאבים בכפות הרגליים וכלה בירידה בראייה ובשמיעה. הוא מתאר גם קושי מסוים ביכולת לעקוב אחרי שיחות מרובות משתתפים, מה שגורם לו להרגיש לעתים מנותק ולוותר על הזמנות לאירועים שכוללים נסיעות. רוב חיי החברה שלו מתקיימים בתוך האחוזה שלו בקליפורניה, ששווה כשמונה מיליון דולר.
הגורם העיקרי לאריכות הימים של ון־דייק הוא פעילות מתמדת, הכוללת שלושה אימונים בשבוע בחדר כושר, סבב בין כל המכשירים ותרגיליי שיווי משקל ויציבות
השחקן מודה שהוא מופתע שהגיע לגיל 100. "לא ציפיתי לעבור את גיל 80 ואין לי מושג מה עשיתי נכון", אבל הוא סבור שהגורם העיקרי לאריכות הימים שלו הוא פעילות מתמדת. זה כולל מאמץ להמשיך בשגרה לא אופיינית לאנשים בגילו עם שלושה אימונים בשבוע בחדר הכושר. אם הוא מפספס אימון, הוא מספר, הוא ממש מרגיש שהנוקשות מתגנבת לאיברים שלו, והאנרגיה הכללית שלו יורדת. במהלך האימונים הוא מקפיד על סבב בין המכשירים, עבודה על כל חלקי הגוף ותרגילים שמחזקים את היציבות, שיווי המשקל והשרירים.
5 הרגלים שבזכותם הגיע ואן־דייק לגיל 100 בבריאות טובה
תשומת לב תזונתית לצד פינוקים: אכילת בשר רק פעם בשבוע, צריכת אוכמניות בארוחת הבוקר, אבל כאמור גם חמש קוביות סוכר בקפה השחור בבוקר ואכילת גלידה בלילה.
גמילה משתייה ומעישון: בגיל 47 נגמל השחקן מהתמכרות לאלכוהול באמצעות טיפול רפואי בבית החולים, ואת הסיגריות החליף במסטיק עם ניקוטין.
שירה וריקוד: הכישורים שקנו לו את פרסומו הבינלאומי סייעו לו גם בחייו האישיים. הוא מספר בספרו שהוא מנסה לשיר ולרקוד עם אשתו מדי יום. גם בחדר הכושר הוא עובר בין המכונות בתנועות ריקוד והמהום. לדבריו, השירה והריקוד עוזרים לו להישאר צעיר, לשמור על הנפש ולהישאר חיובי גם כשהגוף מזדקן. אגב, כשהיה בן 75 הקים את הרכב הא־קפלה The Vantastix, שממשיך להופיע עד היום באירועים.
4 צפייה בגלריה
הזוגיות עם צעירה ממנו ב־47 שנים, מחזיקה אותו ונותנת לו "מוטיבציה להישאר בחיים"
(צילום: Getty Images\Rodin Eckenroth)
קשרים חברתיים ואהבה: בחלוף השנים כמעט כל חבריו הקרובים הלכו לעולמם, והבדידות החלה להעיק. הזוגיות שלו לדבריו מחזיקה אותו ונותנת לו מוטיבציה "להישאר בעולם". בעיניו, אהבה ואינטימיות אינן מותרות של צעירים אלא תנאי הכרחי לחיים משמעותיים.
לחיות בשמחה: ואן־דייק מדגיש שהוא לא מגדיר את עצמו לפי הגיל שלו. הוא נזכר בחיוך שבעבר גילם דמויות זקנות ונזקק לאיפור לצורך התפקיד, ועכשיו הוא "זקן אמיתי", עם כל הסימנים שהזמן מביא. אבל במקום ליפול לייאוש, הוא בוחר לחיות בשמחה - להמשיך לזוז, לשמור על חוש הומור ולהקיף את עצמו באנשים שמעניקים לו כוח. ומה הוא מקווה להשאיר אחריו? "הסרטים והסדרות שעשיתי מדברים בעדי. אני חושב שזה קשור לגישה לחיים - תמיד להסתכל על הצד החיובי שלהם", הוא כותב.
וכך הוא מסכם את ספרו: "לא אכפת לי כמה זמן יזכרו בעולם את דיק ואן דייק אחרי שאלך. אכפת לי שמה ששיתפתי עם העולם - הומור, חמלה, אהבת החיים, אהבת המוזיקה - ימשיכו לשרוד אחריי. כל עוד ילדים שרים בגאווה את המילה החדשה Supercalifrogilisticexpialidocious או מזמזמים ושרים לצלילי Chim Chim Cher-ee, החלק החשוב ביותר בי תמיד יישאר חי".
וג'ולי אנדרוז חוגגת 90
גם שותפתו של ואן דייק ל"מרי פופינס", ג'ולי אנדרוז המופלאה, חגגה באוקטובר האחרון יום הולדת עגול ומרשים, 90, וגם היא בנתה קריירה מרשימה ביותר, החל מ"מרי פופינס" ו"צלילי המוזיקה" (1965) ועד "יומני הנסיכה" (2001), כולל תפקידי דיבוב של המלכה ליליאן בסרטי "שרק" (משנת 2004 ואילך) וליידי ויסלדאון ב"ברידג'רטון" (משנת 2020 ואילך). בשנת 2000 קיבלה מהמלכה אליזבת השנייה את התואר Dame - ההכרה הבריטית הגבוהה ביותר עבור אישה.
בראיונות שערכה בשנים האחרונות נשאלה אנדרוז על סגנון החיים שלה ומה סייע לאריכות הימים שלה בבריאות טובה יחסית (ניתוח שעברה בשנות ה־60 לחייה להסרת גידולים שפירים במיתרי הקול הותיר נזק בלתי הפיך).
גם היא, כמו ואן־דייק, מייחסת לגישה החיובית לחיים חלק גדול מהעניין. "רוב הזמן אני נוטה להיות אדם של 'החצי המלא של הכוס'. אנחנו לא תמיד יכולים לבחור את תוצאות מאמצינו, אבל כל אתגר הוא בסופו של דבר חוויה מלמדת, בין אם הוא מסתיים בהצלחה ובין אם לא, אמרה בריאיון ל־Business Insider. אחת הדרכים שבהן אני שומרת על פרספקטיבה היא להתמקד בהכרת תודה על מה שעובד, על מה שאני לומדת ועל מה שכבר יש לי... שזה כל כך הרבה. אם אני יכולה להישאר ברגע ולא להקדים את המאוחר בפחד או בציפייה, אני יכולה לזכור כמה יש לי להודות עליו. זה לא בדיוק מנגנון הימנעות - 'אחשוב על זה מחר' - אלא יותר שאלה שאני מציבה לעצמי: האם זה משהו שאני צריכה לדאוג ממנו היום? האם יש פעולה שאני צריכה לעשות היום? אם לא, אולי כדאי לנצל את היום כדי לעצור, לחשוב ולהישאר מאוזנת".
4 צפייה בגלריה
ג'ולי אנדרוז. כתיבת יומן עזרה לה לשמור על השפיות
(צילום: GettyImages \Gilbert Flores)
אנדרוז מייחסת גם לכתיבה וליצירה שבהן הייתה מעורבת תפקיד חשוב בחייה. היא כתבה לאורך השנים מגוון ספרים, וגם חברה לבתה, סופרת הילדים ואשת החינוך אמה וולטון המילטון, לכתיבת ספר הילדים Waiting in the Wings. לקראת יציאת הביוגרפיה שלה בשנת 2019 סיפרה אנדרוז ל־Oprah Daily שכתיבת יומן עזרה לה לשמור על השפיות.
מבחינת תזונה ופעילות גופנית, סיפרה אנדרוז שהיא מקפידה על תזונה עשירה בחלבון. בספר בישול שהשתתפה בכתיבתו חלקה מתכון ייחודי לעוגת גזר עם ציפוי טופו במקום אבקת סוכר ועל פעילות יומית, בעיקר בבוקר, כולל מתיחות, אירובי ואפילו תרגילי בר בלט.
