קרן אגם. "אפילו לא היה לי תקציב לקנות מצלמה"

גורו האפייה הביתית קרן אגם: "הרצון שלי להצליח בעולם הזה, בלי תואר, היה מאוד גדול"

כמעט שום דבר במסלול חייה של קרן אגם לא מסביר את ההצלחה הגדולה שלה, שכוללת את הבלוג הפופולרי "נשואה למאפייה" ו־160 אלף עוקבים באינסטגרם. עכשיו, כשיש לה גם ספר מתכונים חדש, היא מנסה להבין איך הגיעה עד הלום, ומספקת 3 מתכונים לעוגות תפוחים מושלמות לראש השנה

פורסם: 24.08.21, 08:45
"רגע, את הכנת את העוגה? כי אם לא, אני לא נוגעת במתוקים", מסתקרנת אחת המשתתפות בסדנה של קרן אגם, ביום מהביל בביתה ביפו. "בטח, אני. זו שמרים־קינמון נהדרת, ותכיני לעצמך קפה, יש מכונה", מאשרת אגם, מנערת את רעמת התלתלים וממליצה לאורחים לקום מהספות ולהיות בין הראשונים שמעיינים בספרה החדש, "קרן אגם – נשואה למאפייה" (הוצאת מודן).
אז איך קרן אגם - עד לא מזמן אדם אנונימי לחלוטין - הגיעה למעמד בלוגרית מצליחה עם כ־160 אלף עוקבים באינסטגרם וסדנאות אפייה פופולריות, שמחזיקה בבית, לצד עשרה קילו קמח גם חוזה לתוכנית אפייה בערוץ האוכל? "זה בא בהפתעה", היא אומרת. "לא תיארתי לעצמי שזה מה שאעשה. ארבעים ומשהו שנים פשוט חיכיתי. היום אני מאמינה בעצמי, וזה מה שהשתנה".
פשוט חיכית?
"עד גיל עשר גרתי בסיני, במושב שדות. אחרי הפינוי עברנו לביתן־אהרון. הייתי ילדת טבע, שובבה, עם ראש רחוק מהלימודים. פרשתי מבית הספר בכיתה י' ולא חזרתי ללמוד מעולם, עזבתי את הבית, עברתי לגור בחוות סוסים על הים והתמקדתי בלעשות גוד טיים. אף פעם לא היה בי שקט. הרצון שלי להצליח בעולם הזה, בלי שיהיה לי תואר, היה מאוד גדול. אבל לא ידעתי שזה יהיה הכיוון שלי".

לייזה ועוגת פצפוצי השוקולד

היא בת 49, גרה בדופלקס מהמם עם נוף לים, חיה עם נתן, והם מגדלים יחד את אור (בת 17) וגור אדם (15), ואת עמית (22), בתה מנישואיה לאבי ניסים, חבר בהרכב הטראנס אסטרל פרוג'קשן ("ידעתי שתמיד נהיה משפחה למרות שבינינו זה נגמר"). העוקבות והעוקבים של קרן מכירים היטב את בתה עמית – בזכות סרטי הריקוד המשותפים שהן מעלות מדי שבוע.
איזו אמא את, אחרי הנעורים הפרועים שלך?
"אני אמא משחררת, מנסה לזרום עם כל דבר שהילדים רוצים ולנתב אותם למקום טוב בצורה מאוד לא משתלטת. היו לי את הנפילות שלי, כן? אבל למדתי שמה שאני רואה כדרך הנכונה לאו דווקא נכון עבורם. לכל ילד יש את הדרך שלו, ואני סומכת עליהם. שתי הבנות שלי היו על סף נשירה מבית הספר בכיתה ט', עם שתיהן הפכנו עולמות כדי למצוא מסגרות יותר מתאימות, וזה עשה להן שינוי מטורף בחיים. עמית הבכורה סיימה כמצטיינת שכבתית עם תעודת בגרות מדהימה, אור נמצאת בבית ספר לאמנויות והיא בטיסה ישירה לאן שרק אפשר. לנהוג בצורה שמכבדת את הרצונות של הילד, זה מוכיח את עצמו".
אגם לא שוכחת איך ראתה את כל החברים שלה הולכים ללמוד באקדמיה, משתלבים בשוק העבודה ומגיעים להישגים בעוד היא מנקה שולחנות. "הייתי מלצרית הרבה שנים, במקומות כמו 'זנזיבר' ו'היפופוטם', עד שחגית ביליה, שהיום כולם מכירים כבלוגרית לייזה פאנלים, נתנה לי הזדמנות. בזכותה הגעתי לאן שאני היום".
זה נשמע כמו סיפור מעניין.
"אח שלי תמיד דִרבן אותי להצלחה. הוא מצא מודעת דרושים לתפקיד הפקה בערוץ הילדים והכריח אותי להתקשר. למעשה, כל יום הוא בדק אם כבר התקשרתי. בסוף התקשרתי והגעתי לריאיון. חגית הייתה אז מנהלת ב'נגה תקשורת' (שהפעילה אז את ערוץ הילדים, ד"א). בסוף הריאיון היא אמרה לי שהם יחשבו על זה, וכשהגעתי לאוטו היא כבר בישרה שהיא קיבלה אותי לעבודה". אגם עבדה שם רק שנה וחצי, אבל היא וביליה נשארו מאז חברות טובות. "יום אחד היא שלחה לי הודעה וסיפרה לי שלייזה פאנלים זו היא. אף אחד לא ידע אז, נורא נורא התלהבתי. בתקופה הזאת כבר התאהבתי באפייה והייתי משוויצה בחלות שלי בפייסבוק הפרטי. בעוד ששאר האנשים כתבו 'איזה יופי', חגית כתבה שוב ושוב 'את חייבת לפתוח בלוג'. הייתי חסרת ביטחון לחלוטין: מי ישים עליי? מי ירצה לקרוא אותי? אני לא יודעת לצלם! חגית המשיכה לנג'ס, עד שאחרי שנתיים נמאס לה ממני: היא לקחה עוגה שהעליתי לפייסבוק, עוגה פשוטה של שמנת חמוצה ופצפוצי שוקולד, ביקשה את המתכון, שאלה אותי מה הסיפור, הוסיפה כמה תמונות שלי וכתבה עליי בבלוג שלה, שהיה אז ב'סלונה'. לא ייאמן כמה אנשים נכנסו והכינו אותה. העוגה הזו היא עכשיו המתכון הראשון בספר החדש שלי, כי היא ממש עשתה לי סִפתח. מאותו רגע רציתי עוד. רציתי להבין איך פותחים בלוג, רציתי ללמוד לצלם, אבל אפילו לא היה לי תקציב לקנות מצלמה. זה היה ב־2013".
"הייתי משוויצה בחלות שלי בפייסבוק הפרטי. בעוד ששאר האנשים כתבו 'איזה יופי', חגית ביליה כתבה שוב ושוב 'את חייבת לפתוח בלוג'. הייתי חסרת ביטחון לחלוטין: מי ישים עליי?"
מה עשית?
"הייתי אמא לשלושה ילדים קטנים, בן זוגי ואני שנינו גרושים, וכמו הרבה ישראלים לא סגרתי את החודש. אז צילמתי עם המצלמה של הבלקברי, הכנתי עוגה ועוד עוגה וקיבלתי פידבקים. כשהתחלתי לאפות אבא שלי היה מתקשר – 'לכי ללמוד'. אבל זו לא הייתה התוכנית שלי, הייתי ונשארתי אופה ביתית. אחרי שנתיים עם בלוג ב'סלונה' התקשרתי לאמא שלי המדהימה, יונה, וביקשתי שתשקיע בי, שתעזור לי לפתוח בלוג משלי. היא נתנה לי את הסכום הראשוני שעזר לי להקים את 'נשואה למאפייה' ולפרוץ קדימה".
"כשפתחתי את הבלוג שלי, קודם כל בחרתי לו שם. פניתי לאלון אבידר, חבר טוב, קופירייטר וסופר שגם כתב שירים כמו 'מריומה' ו'הגברים בוכים בלילה'. הוא שלח לי המון שמות הומוריסטיים ובחרתי את 'נשואה למאפייה', על שם הסרט עם מישל פייפר משנת 1988. זה ישר תפס אותי. אגב, עוקבים מתחת לגיל 40 לא לא שמעו על הסרט ולא מכירים את מישל פייפר. עשיתי על זה כמה וכמה סטוריז, כי תמיד שואלים למה אני 'נשואה למאפייה'".
לא בהכרח פשוט לבקש עזרה מאמא.
"הייתי בת 42. היה לי עסק עצמאי בבית לשירותי משרד באאוטסורסינג, שגם אותו היא עזרה לי להתניע. לבקש עזרה עושה נורא קווץ' בבטן, אבל תמיד ידעתי שאמא שם בשבילי ושהיא מאמינה בי ותעזור לי. לבת הבכורה שלי אמרתי ממש השבוע שבחיים לא תפחד לבקש ממני עזרה. שתמיד תתקשר אליי".

5 צפייה בגלריה
קרן אגם
קרן אגם
"ביקשתי מאמא שלי שתשקיע בי"
(צילום: יעל אילן)

הטארט־טאטן של אבא

בהדרגה אגם הלכה ותפסה מקום משמעותי בסצינת האוכל ברשת, ואז הגיעה הקורונה. "בסגר הראשון עפתי כמו מטאור", היא נזכרת. "מ־30 אלף עוקבים עליתי ל־85 אלף. היה טירוף, העליתי המון מתכונים, הבגטים ללא לישה שלי כבשו את הרשת, וזה שינה את התמונה".
זה גם השפיע על התוכניות לספר החדש.
"נכון, זה היה משוגע. שתי דקות לפני הקורונה סגרתי עם הוצאת מודן על ספר של עוגות בקערה, ואז הקורונה פרצה, והכל נעצר. כשרוני מודן, מההוצאה, התקשרה שוב, היא אמרה שהיא לא רוצה יותר ספר של עוגות בחושות, היא רוצה ספר של קרן אגם. ואז היה עוד סגר ועוד אחד, ובהוצאה כל פעם יצאו לחל"ת. לא ידעתי מה אני אמורה לעשות, ידעתי רק דבר אחד: הספר שלי יתפרסם בראש השנה 2021. הספר מאגד 89 מתכונים, חלקם הופיעו בבלוג וחלקם חדשים".
כריכת הספר כריכת הספר

הקדשת את הספר לאבא שלך, ומופיע בו גם מתכון שלו לטארט־טאטן.
"אבא שלי, יואל, היה חקלאי המון שנים. אחרי פינוי סיני הוא החליט להפוך את הבישול, שהיה תחביב שלו, למקצוע, ועבד כמסעדן ושף בתל־אביב. הייתה תקופה שהייתי המלצרית שלו. הוריי התגרשו, ובשלב מסוים הוא נשלח לעבוד במסעדה באזרבייג'ן, משם עבר למוסקבה ובסוף הגיע לסוצ'י, ושם הוא נפטר במפתיע לפני שבעה חודשים, מדום לב. לא ראיתי אותו המון זמן וככה זה נגמר. ישבנו עליו שבעה בארץ, לבד, ובעצם עוד לא עלינו לקבר שלו. הוא היה איש מדהים שכולם אהבו. הוא התחתן לפני כשנה וחצי, ואפילו לא הספקתי לפגוש את האישה שלו, אבל אחרי שהוא נפטר היא שלחה לי חמש מחברות מתכונים שהוא כתב בכתב ידו החל משנות ה־70. שם מצאתי את הטארט־טאטן, שהיה מנת הדגל שלו, הוא היה מגיש אותה במסעדות שלו לפני המון שנים".
"אבא שלי נפטר בסוצ'י במפתיע לפני שבעה חודשים, מדום לב. לא ראיתי אותו המון זמן וככה זה נגמר. אחרי שהוא נפטר אשתו שלחה לי מחברות מתכונים שהוא כתב בכתב ידו"
במהלך השבעה גם שברת את הרגל.
"לקחתי מאח שלי סקייטבורד, הנחתי את הרגל לא נכון וריסקתי את כל עצמות המסרק ברגל שמאל. שמונה שברים! שלושה חודשים הייתי בגבס ומאז אני בפיזיותרפיה ובהידרותרפיה במחלקת השיקום בתל־השומר. אני בעיקר מחכה לחזור לגלוש בים, הים הוא האהבה הכי גדולה שלי".
נשמע כמו תקופה קשה ביותר: אבל, כאב לב, כאב פיזי.
"לא נתתי לעצמי לשקוע. אחרי שבועיים כבר חזרתי לעבוד ביג טיים, עם הרגל למעלה. במקום הספונטניות שניהלה אותי קודם, הכל היה מאורגן ונתתי לצוות שלי עוד תפקידים. הייתי עולה לקומת המטבח לכל היום, בן הזוג שלי למד לבשל, היו לי המון סדנאות בזום והצוות עזר לי לצלם סטוריז".
"עד להתפרצות הקורונה עשיתי הכל לבד, אבל מאז שהאינסטגרם גדל והייתה התנפלות על הסדנאות, הבנתי שאני לא יכולה יותר לעבוד ככה ושכרתי צוות"
צוות? את לא עושה הכל לבד?
"עד להתפרצות הקורונה עשיתי הכל לבד, אבל מאז שהאינסטגרם גדל והייתה התנפלות על הסדנאות, הבנתי שאני לא יכולה יותר לעבוד ככה. שכרתי עוזרת במשרה חלקית, הילה אבידן, ובהדרגה המשרה שלה גדלה ושכרתי עוד עובדים נהדרים: אופק שמבשל, ענבל שאחראית על הבצקים, נופר שמצלמת, ולפי הצורך יש עוד עזרה בסדנאות. אין דבר כיפי יותר מלעשות את העבודה עם צוות שאוהב ומעריך אותי, ושאני אוהבת את מה שהם עושים. אני כל הזמן מתייעצת איתם ולומדת מהם המון".
סדנאות זה כיף?
"מי ידע שאני אהיה מורה?", היא צוחקת. "גיליתי שאני נורא נהנית ללמד. אני מראה שזה קל, שזה אפשרי לאפות בבית. המחמאות כשאני מגישה עוגה לשולחן, כשטועמים אותי, הכי משמחות אותי בעולם. התמכרתי לתשומת הלב. אנשים חוזרים ומספרים לי שפתחתי להם את הצ'אקרות. זה וואו".
וכשזה מגיע מ־160 אלף עוקבים?
"הלייקים זה טירוף! לפני כמה חודשים ביטלתי את ההתראות בווטסאפ, באינסטגרם ובפייסבוק. בכל שנייה שאני מביטה במסך יש לי עבודה. כיף לי נורא לדבר עם העוקבים שלי, אבל האמת היא שזה גוזל המון זמן. לכן קבענו חוק בבית: שכשאנחנו יושבים לארוחה משפחתית, הטלפונים נשארים בצד. אני מרגישה בת 16 שאני צריכה חוקים כאלה, אבל אני מובילה את המהלך הזה מתוך הבנה שאני צריכה לתת להם דוגמה, וגם בגלל שזה ממש מפריע".
"בהתחלה לקחתי ללב תגובות ברשת. קשה להתמודד עם רוע. אנשים יכולים לכתוב לך את הדברים הכי מכוערים – 'איכס יא מגעילה, מה את אופה עם שיער פזור, אני בחיים לא אבוא אלייך לסדנה'"
איך את מתמודדת עם הטרולים של האינטרנט, עם תגובות גרועות?
"בהתחלה לקחתי ללב. קשה להתמודד עם רוע. אנשים יכולים לכתוב לך את הדברים הכי מכוערים – 'איכס יא מגעילה, מה את אופה עם שיער פזור, אני בחיים לא אבוא אלייך לסדנה', דברים בסגנון הזה. בהתחלה הייתי עונה להם באותה שפה, עכשיו אני חוסמת. הרבה פעמים באינסטגרם אנשים עונים כטוקבקיסט הממוצע, וכשאני מגיבה להם, הם בשוק מזה ומתנצלים נורא".
לסיום, טיפ למי שרוצה להתחיל לאפות?
"לא לפחד".
מה צריך בשביל להתחיל?
"מיקסר. כשהתחלתי לאפות דודה שלי נתנה לי במתנה מיקסר וזה שינה לי את החיים. זה הכלי הכי חשוב, הוא הופך את החוויה לקלה לאללה".
מה המאכל האהוב עלייך?
"במבה! ואז פיצה ואז טוסט ואז ג'חנון. ועוגות שמרים".
מה את עושה עם כל העוגות?
"כולם מסביבי נהנים. את העוגות שאני לא מעבירה למשפחה ולחברים של הילדים, אני מעבירה באופן קבוע לבית אבות שבא לאסוף ממני".
וממש לסיום: איחולים לשנה החדשה?
"שהקורונה תיפרד מאיתנו ושנאפה הרבה, כי אפייה זו תרפיה".

עוגת תפוחים הורסת

כשהיינו ילדים סבתא שלי הייתה מקלפת את התפוח סביב־סביב, בקילוף אחד ארוך ומדויק, ונותנת לנו לאכול את הקליפה. רק אחרי שאכלנו את הקליפה, הסכמנו לאכול גם את התפוחים. אז בכל פעם שאני מכינה עוגת תפוחים אני מנשנשת את הקליפה. אני לא מצליחה להבין אנשים שזורקים את הקליפות לפח – זה הכי טעים! יש המון עוגות תפוחים בבלוג, אבל העוגה הזאת לא סתם זכתה לתואר ׳הורסת׳. יש לה טעם אגדי ומרקם משובח.

5 צפייה בגלריה
עוגת תפוחים הורסת
עוגת תפוחים הורסת
עוגת תפוחים הורסת
(נופר צור, קרן אגם)

המרכיבים (תבנית בקוטר 22 ס"מ)
  • 3 תפוחים (כל זן יתאים), קלופים וחתוכים לקוביות
  • 1 כף קלבדוס או ברנדי
  • 3-2 כפות מיץ לימון סחוט טרי
  • 1 ביצה + 2 חלמונים מביצים גודל M או L
  • 1 כוס (200 גרם) + 3 כפות סוכר לבן
  • 1 כוס (240 מ״ל) שמן קנולה
  • 1 כוס (240 מ״ל) חלב
  • 1 כוס (140 גרם) קמח לבן
  • 1/4 כוס קוקוס (או קמח נוסף)
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • קורט מלח

ההכנה

1. מחממים תנור ל־180 מעלות ומשמנים תבנית.
2. מערבבים בקערה את קוביות התפוחים עם הקלבדוס (או הברנדי) ומיץ הלימון ומניחים בצד.
3. בקערה אחרת טורפים את הביצה והחלמונים ו־1 כוס סוכר לבן. מוסיפים גם את השמן והחלב וממשיכים לטרוף.
4. בקערה נפרדת מערבבים את הקמח, הקוקוס, הווניל, אבקת האפייה והמלח. מוסיפים אותם לחומרים הרטובים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. התערובת נוזלית וזה בסדר.
5. מוסיפים את התפוחים ומערבבים שוב. מעבירים לתבנית אפייה ומפזרים מעל העוגה את 3 כפות הסוכר.
6. אופים 55-45 דקות עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש עם פירורים לחים עליו.
7. מצננים מעט ומגישים, אפשר בתוספת כדור גלידת וניל בצד. העוגה נשמרת עד ארבעה ימים בכלי אטום במקרר. מומלץ לחמם אותה לפני ההגשה.

טיפים:
  • לגרסת פרווה אפשר להמיר את החלב בחלב סויה או במיץ תפוזים באותה הכמות.
  • אוהבי הקינמון יכולים להוסיף לתפוחים עם הברנדי כפית קינמון.
  • אפשר לוותר לחלוטין על הברנדי.
  • את התפוחים אפשר להמיר באגסים.
  • להמרה לתבנית בקוטר 24 ס"מ: מגדילים ברבע את כמות המצרכים (את כמות הביצים מגדילים ל־2 ביצים וחלמון).

טארט־טאטן של אבא

אבא שלי הוא המודל שלי במטבח. מחקלאי חובב בישול הוא הפך לשף, למרות שלא למד מימיו במסגרת רשמית אלא רק לבדו, במטבח שלו. היו שנים שבהן עבד במסעדות נחשבות בתל אביב, ואני עבדתי לצידו כמלצרית. טארט טאטן היה אחת ממנות הדגל שלו, ובעצם הכרתי את המנה הזאת דרכו, עוד לפני שהיא הייתה מוכרת בארץ. אבא שלי, שבישל עד יומו האחרון, אהב במיוחד את המטבח הצרפתי. הוא נפטר בחו"ל, ואחרי פטירתו ביקשתי שישלחו אליי את המחברות שלו שבהן כתובים מתכונים בכתב ידו. ידעתי שהטארט טאטן שלו חייב להיכנס לספר. לקח לי זמן עד שהצלחתי לפתוח את המחברות ולהכין את הטארט. אבל כשהצלחתי, עלו בי הרבה זיכרונות טובים.

5 צפייה בגלריה
 טארט טאטן של אבא
 טארט טאטן של אבא
טארט טאטן של אבא
(צילום: נופר צור, קרן אגם)

המרכיבים (תבנית בקוטר 26 ס"מ)
לשכבת התפוחים
  • 90 גרם חמאה רכה
  • 1/2 כוס (100 גרם) סוכר לבן
  • 6 תפוחים מזן גרני סמית, קלופים וחתוכים לרבעים
לבצק
  • 2 כוסות + 2 כפות (300 גרם) קמח לבן
  • 2/3 כוס + 1 כף (140 גרם) סוכר לבן
  • 110 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
  • 1 ביצה L
  • 1–3 כפות חלב
  • לעיטור: אבקת סוכר

ההכנה
1. מכינים את שכבת התפוחים: מערבבים את החמאה הרכה והסוכר עד לקבלת תערובת קרמית אחידה. מורחים את התערובת על תחתית התבנית (ניתן להיעזר בגב כף למריחת שכבה אחידה). מסדרים את רבעי התפוחים על החמאה והסוכר, בטבעות, מהחוץ למרכז, עד לכיסוי התבנית במלואה.
2. מכינים את הבצק: במעבד מזון עם להב פלדה מערבבים את הקמח והסוכר הלבן. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בפולסים קצרים ליצירת פירורי בצק. מוסיפים את הביצה ומעבדים שוב. מוסיפים כף חלב ומעבדים שוב בפולסים עד להתגבשות הבצק. אם הבצק לא התגבש, מוסיפים כף חלב נוספת. אם הבצק רך מדי ולא התגבש לכדור, מוסיפים 2-1 כפות קמח.
3. מחממים תנור ל־200 מעלות.
4. מרדדים את הבצק על נייר אפייה ויוצרים עיגול בקוטר 30 ס"מ, קצת יותר גדול מהתבנית. לוקחים את הבצק עם נייר האפייה או על המערוך ומניחים אותו על התפוחים שבתבנית, כך שהבצק מכסה את כל התפוחים. מקפלים את שולי הבצק פנימה ומהדקים לתחתית.
5. אופים 45-40 דקות עד להשחמה עמוקה של הבצק. הבצק יהיה הבסיס של העוגה וכדאי שיהיה קריספי וטעים. הופכים על צלחת הגשה ומגישים עם כדור גלידת וניל.

עוגת שיש דבש ושוקולד

לא מדובר בעוגת דבש קלאסית אלא בעוגה עם טוויסט שיגרום לכם להתאהב בה. אצלנו היא מככבת בארוחת החג בכל שנה.

5 צפייה בגלריה
עוגת שיש דבש ושוקולד
עוגת שיש דבש ושוקולד
עוגת שיש דבש ושוקולד
(צילום: נופר צור, קרן אגם)


המרכיבים (סיר פלא או תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ)
  • 4 ביצים גודל L
  • 1 כוס (200 גרם) סוכר לבן
  • 200 גרם חמאה או
  • 1 כוס (240 מ"ל) שמן
  • 1 כוס (360 גרם) דבש
  • 2 כוסות (375 גרם) קמח לבן
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 1/2 כפית אבקת סודה לשתייה
  • 1/2 קופסה (125 גרם) ריקוטה
  • 1/4 כוס מים רותחים
  • 100 גרם שוקולד מריר, 60% מוצקי קקאו

ההכנה
1. מחממים תנור ל־180 מעלות ומשמנים היטב סיר פלא או תבנית עגולה.
2. שמים בקערה את הביצים והסוכר ומערבבים בעזרת מטרפה עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים את החמאה (או השמן) והדבש בהדרגה, תוך כדי ערבוב.
3. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה ואבקת הסודה לשתייה דרך מסננת ומערבבים. מוסיפים גם את הריקוטה והמים הרותחים ומערבבים שוב. יוצקים 2/3 מכמות הבלילה לתבנית.
4. שמים את השוקולד המריר בקערה קטנה וממיסים במיקרוגל (בפולסים קצרים) או מעל סיר עם מים רותחים עד לקבלת נוזל חלק.
5. מוסיפים את השוקולד לבלילה שנשארה בקערה ומערבבים היטב עד שהבלילה הופכת להיות חומה לחלוטין. יוצקים את בלילת השוקולד לתבנית מעל הבלילה הלבנה, ובעזרת סכין מערבבים ויוצרים תנועות "שיש".
6. אופים 60-55 דקות עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש עם פירורים לחים עליו.
7. העוגה נשמרת בטמפרטורת החדר עד חמישה ימים כשהיא עטופה היטב, וכמו כל עוגת דבש, היא משתבחת מיום ליום.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.