אביה של ג'ולי גיבסון קלארק, ביו־האקרית בת 57 מפיניקס, אריזונה, בארצות הברית, היה אסטרונאוט בתחנת החלל סקיילאב בשנות ה־70, שהשקיע הרבה באימוני כושר מיוחדים וצרך ויטמינים ייעודיים. אמה, שגדלה בחווה חקלאית, הייתה ההפך הגמור ממנו ודגלה באוכל טבעי ומזין. בין שתי הגישות האלה - האחת שמבוססת על מדע והשנייה על הרגלים טבעיים ופשוטים - פיתחה גיבסון קלארק את השיטה המיוחדת לה. היא מיצבה את עצמה מול ביו־האקרים מיליארדרים, דוגמת בריאן ג'ונסון, כמי שמצליחה לעשות את זה בתקציב שפוי של 150 דולר לחודש. במקום לפרוץ את גבולות הגוף, היא מציעה, בואו נצא להרפתקאות בשדרוג החיים בדרכים נגישות ופשוטות.
טריק של מיליונרים
הריאיון המיוחד, שקיימנו איתה בזום, נערך בעיצומם של ימי המלחמה ונקטע כמה פעמים בשל אזעקות. היא הגיעה אליו מאימון הכושר היומי, שעליו היא מקפידה שישה ימים בשבוע, אבל חשוב היה לה להדגיש קודם כול את ההזדהות עם ישראל וההבנה לקושי שאנו עוברים. "אני מכירה מצבים של סטרס קיצוני, אבל ודאי שלא כמו אצלכם כרגע. חשוב היה לי להתראיין דווקא בימים האלה ולהעביר מסר של חיזוק ואופטימיות".
מתי התחלת לעסוק בביו־האקינג?
"המסע שלי התחיל כשהייתי בערך בת 30, הרבה לפני שהמונח ביו־האקינג (פצחני ביולוגיה) היה נפוץ. עברתי אז תקופה קשה במיוחד: במשך שלוש שנים התמודדתי עם רצף אירועים: גירושים, עזיבת עבודה כמהנדסת מבנים, מעברי דירה תכופים, בעיות בריאות ואפילו ניסיון חטיפה תחת איומי סכין שהסתיים למזלי ללא פגיעה פיזית.
"הייתי במצב קשה, נפשית ופיזית. במקביל לתרופות שונות שקיבלתי, התחלתי לחקור גישות של רפואה אלטרנטיבית, תוך שינוי התזונה ושילוב ויטמינים שונים. בהתחלה זה עבד לי טוב, אבל כעבור עשור, סביב גיל 40, התחילו להופיע תסמינים חדשים. השיער שלי התחיל לנשור, לא הייתה לי כמעט אנרגיה, ופשוט לא הרגשתי טוב. הרופאים לא הצליחו להבין מה קורה. אז העמקתי את החקר שלי גם לתחום של ניקוי רעלים, התחלתי להכיר את עולם הצום לסירוגין והשפעותיו על הגוף, ובהמשך גם גיליתי את עבודתו של ד"ר וולטר לונגו, שחוקר אריכות ימים ופיתח את 'דיאטת החיקוי לצום'. עולם הלונג'ביטי שהתחיל להתפתח קסם לי. הרעיון שלא חייבים להרגיש יותר ויותר גרוע ככל שמתבגרים היה משמעותי מאוד עבורי".
"בהתחלה החמרתי עם עצמי מאוד. עם הזמן הרגשתי שכך נוצרת אצלי גישה בעייתית לאוכל, וחששתי שזה ישפיע על הבן שלי ויגרום לו לפתח הפרעות אכילה"
בעצם ניסית שיטות שונות כדי להרגיש טוב יותר. מתי זה נהפך למשהו מעמיק ורציני?
"נקודת מפנה משמעותית עבורי הייתה כשאחי נהרג בתאונה טרגית. באותה תקופה הייתי גרושה, והבן שלי, שכיום הוא בן 19, היה רק בן שלוש. אני זוכרת את המחשבה הברורה שלי שאני האדם המרכזי בחייו של הילד הזה ושאני חייבת להיות כאן בשבילו כמה שיותר זמן. ההבנה הזאת נהפכה למוטיבציה חזקה מאוד. מבחינתי ביו־האקינג הוא בעצם ניסוי עצמי כדי לבחון איך הגוף שלי מגיב. כשהתחלתי לצום, ראיתי שיפור בבדיקות הדם שלי. הכולסטרול ומדדים נוספים התחילו להשתפר. כשהבנתי שזה עובד, המשכתי לחקור דברים נוספים. ניסיתי גם טיפול בחמצן בתא לחץ וגם סאונה. הגישה שלי תמיד הייתה פשוטה יחסית: לנסות משהו, לראות איך הגוף מגיב, ולהחליט אם כדאי להמשיך. לפעמים הופתעתי, למשל, מחקרים רבים מראים ששוקולד מריר טוב לבריאות הלב, אבל בניסויים האישיים שלי גיליתי שכשאני אוכלת שוקולד, המפרקים שלי כואבים במשך כמה ימים, אז ויתרתי על זה".
ואת כל הבדיקות העצמיות האלה עשית בתקציב מוגבל, מתוך כורח או מתוך אידיאולוגיה?
"זה התחיל באמת מתוך כורח. אין לי תקציב גדול, ואני בהחלט לא מיליונרית. גם כיום אני עובדת כמגייסת מהנדסים לחברות בנייה. אבל עם הזמן, ככל שהמשכתי, הבנתי שאנשים רבים מרגישים מודרים מעולם הביו־האקינג כי הוא נראה יקר וטכנולוגי מאוד, מין טריק של מיליונרים. אני מאמינה שבריאות היא זכות בסיסית של כל אדם, ולכל אחד צריכה להיות גישה לידע איך לשמור על הגוף שלו, גם בלי מכשירים יקרים.
"נשים צריכות להיזהר הרבה יותר בכל הנוגע לקורטיזול המופרש במצבי לחץ. מעט לחץ מחזק אותנו, אבל יותר מדי ממנו עלול להזיק. לכן נשים לא צריכות לצום בדיוק כמו גברים. המערכת ההורמונלית שלנו מורכבת יותר"
"המשימה שלקחתי על עצמי היא לתקשר טוב יותר את הידע המדעי הרב שקיים. המדענים לא מנסים להסתיר את הידע, אבל רובם לא מתקשרים אותו בצורה יעילה. אני מנסה לזקק את המידע למשהו שאנשים יכולים להשתמש בו בחיי היומיום ולהראות עד כמה אפשר לעשות ולשפר בתקציב סביר.
"למאריכי החיים ב'אזורים הכחולים' אין תאי לחץ או טיפול באור אדום. מה שכן יש להם הם חיים בעלי משמעות, עם אוכל טבעי, תנועה יומיומית, שינה טובה וקשרים חברתיים חזקים. הדברים הבסיסיים האלה הם ששומרים על הבריאות".
אולימפיאדת ההתחדשות
לעיקר הפרסום שלה זכתה גיבסון קלארק בסוף 2024, אז השתתפה ב"אולימפיאדת ההתחדשות" (Rejuvenation Olympics) ודורגה במקום השני, לאחר שקצב ההזדקנות שלה נמדד והראה האטה של 34% לעומת אדם ממוצע. כלומר, גילה הביולוגי צעיר כמעט ב־20 שנה מגילה הכרונולוגי. והיא, אגב, מקדימה אפילו את בריאן ג'ונסון, המיליארדר שנהפך למותג הביו־האקינג היקר בעולם. הכותרות בעיתונות העולמית אהבו להבליט את ניצחון האדם הפשוט, אישה, על פני העשיר הפריווילגי. לגיבסון קלארק זו הייתה חוויה חד־פעמית. "השתתפתי בתחרות במקרה", היא אומרת, "בעקבות פנייה של חברת נובוס לתוספי תזונה שהשתמשתי במוצרים שלה".
באיזו דרך העריכו את קצב ההזדקנות שלך?
"באמצעות בדיקת דם מיוחדת - Dunedin PACE Blood Test - מעריכים את קצב ההזדקנות הביולוגית של הגוף לפי דפוסים כימיים על ה־DNA (מתילציה). כשהתחרות התחילה, לכל משתתף היה דף פרופיל משלו, והיה אפשר לראות מה הפרוטוקול שלו וללמוד ממנו. זה הרגיש קצת כמו פייסבוק לאנשים שמאוד מתעניינים בבריאות ובאופטימיזציה של הגוף. התרגשתי מאוד להצטרף, כי היה אפשר לראות נתונים של אחרים, למשל, קצב ההזדקנות ההתחלתי שלהם, הקצב הנוכחי והפער ביניהם. עם הזמן הנושא תפס תאוצה ונהפך יותר לאירוע חדשותי סביב בריאן ג'ונסון. היום אני כבר לא עושה את זה. אני לא באמת מאמינה בתחרויות מהסוג הזה. בשבילי זה לא מרגיש בריא, וזה קצת מוציא את כל העוקץ, שמבחינתי הוא לחיות חיים ארוכים מאוד ומשמעותיים".
"הגישה שלי: לנסות, לראות איך הגוף מגיב ולהחליט. למשל, מחקרים מראים ששוקולד מריר טוב ללב, לי הוא גרם לכאבי מפרקים"
ובכל זאת, איך את בודקת היום את הגיל הביולוגי שלך?
"אני מסתמכת בעיקר על מדדים פיזיים כמו VO2 max, המודד את הכמות המקסימלית של חמצן שהגוף מסוגל לנצל במהלך פעילות גופנית עצימה ומעריך את תפקוד הלב והריאות, ובדיקת DEXA שמעריכה את הרכב הגוף, מסת השריר והשומן לעומת קבוצות גיל שונות. אפשר לערוך את הבדיקות האלה באופן עצמי או במעבדה חיצונית. חשוב לזכור שתחום בדיקות הגיל הביולוגי נמצא כל הזמן בהתפתחות ועדיין אין בדיקה אחת מהימנה. אפשר לקבל מושג כללי לגבי ההתקדמות והשיפור שלנו".
האם נכון לומר שעולם הביו־האקינג נשלט יותר על ידי גברים?
"במידה רבה. אולי כי אנשים מתחילים להתעניין בביו־האקינג בשנות ה־30 או ה־40 שלהם, תקופה שבה רוב הנשים עסוקות מדי עם קריירה ומשפחה בשביל להגיע לזה. הדימוי של ביו־האקר 'טיפוסי' הוא של מיליארדר עם שגרה מורכבת מאוד והרבה משאבים. להרבה נשים פשוט אין זמן לזה, בין אם יש להן ילדים ובין אם לא.
"אגב, ההבדל המגדרי מתבטא גם ביישום ההמלצות השונות. נשים צריכות להיזהר הרבה יותר בכל הנוגע לקורטיזול המופרש במצבי לחץ. מעט לחץ מחזק אותנו, אבל יותר מדי ממנו עלול להזיק. לכן נשים לא צריכות לצום בדיוק כמו גברים. המערכת ההורמונלית שלנו מורכבת יותר".
מאז שנעשית מודל בריאות, האם נהפכת גם למטיפה בנושא, שחופרת לסביבה הקרובה שלך?
"בהתחלה הייתי בהחלט חופרת, והרבה פעמים היו אומרים: 'אוי לא, הנה היא מתחילה שוב', כי תמיד הצעתי עשבים או פתרונות טבעיים. לאט־לאט הפסקתי לדבר על זה ועשיתי את מה שמתאים לי, וזה עבד טוב יותר. הבן שלי לומד באוניברסיטה מחקר ביו־רפואי ומתעניין מאוד בגנטיקה. מעולם לא הכרחתי אותו להתאמן, אבל בסופו של דבר הוא התחיל ללכת לחדר כושר בארבע וחצי בבוקר ביוזמתו. כפי הנראה מה שרואים מההורים, כמו שהיה במקרה שלי, בסופו של דבר משפיע".
"הדימוי של ביו־האקר 'טיפוסי' הוא של מיליארדר עם שגרה מורכבת מאוד והרבה משאבים. להרבה נשים פשוט אין זמן לזה, בין אם יש להן ילדים ובין אם לא"
את עצמך התגמשת עם השנים באורח החיים הבריאותני שלך?
"בהחלט. בהתחלה החמרתי עם עצמי מאוד. הלכתי בכיוון של דיאטת פליאו אוטואימונית, כי מחלות אוטואימוניות קיימות במשפחה שלי. זו דיאטה קפדנית מאוד, עד לרמה של אילו תבלינים מותר ואילו אסור. עם הזמן הרגשתי שכך מתחילה להיווצר אצלי גישה בעייתית לאוכל, וחששתי שזה ישפיע על הבן שלי ויגרום לו לפתח הפרעות אכילה. לכן החלטתי להרפות קצת ולשנות גישה. הבנתי שבסופו של דבר זה אוכל, ואם רובו מגיע ממקור בריא, זה בסדר ואפשר לחרוג לפעמים. הבנתי שאם אני לוקחת ביס אחד או כמה צ’יפסים מדי פעם, זה ממש לא עניין גדול.
"כשבני גר בבית, למשל, לפעמים היינו מכינים משהו קצת יותר מתוק, כמו דונאטס או ופל ביתי, פעם בשבוע. אבל הכול היה ביתי עם מרכיבים איכותיים, ולכן קשה לי להאמין שזה באמת פוגע במשהו.
"עם הזמן נהייתי הרבה יותר רגועה לגבי כל הנושא. אני חושבת שההרפיה והוויתור על הפרפקציוניזם דווקא מועילים לי בטווח הארוך. הלחץ המתמיד להיות מושלמת ודאי לא טוב לבריאות. בסופו של דבר, המטרה היא ליצור חיים משמעותיים ומהנים. אם אי־אפשר לפעמים לאכול גלידה או לשתות כוס שמפניה עם חברים, כנראה משהו כבר יצא מאיזון".
כך מתנהל אורח החיים של ביו־האקרית
05:00: קימה מוקדמת, זמן שקט לעצמך לפני שהיום מתחיל; סידור המיטה – פעולה קטנה שנותנת תחושת סדר והתחלה טובה ליום; שתיית תה ירוק במקום קפה; קריאה/ תפילה/ מדיטציה – כמה דקות של חיבור פנימי, כתיבה ביומן או קריאה רוחנית.
07:00: אימון בוקר שמשתנה במהלך השבוע אך כולל שילוב של אימוני כוח (משקולות או מכונות), קרדיו (הליכה מהירה/ מדרגות/ טיולים), אימוני ליבה, מתיחות.
- פעילויות קבועות במהלך היום: כחצי שעה סאונה, מקלחת קרה גם בחורף, אור שמש בבוקר - לפחות 15 דקות של חשיפה.
- תזונה - המטרה המרכזית: כחצי ק"ג ירקות ביום, בצבעים מגוונים.
09:00: משקה ירוקים: תערובת של אבקות ירוקות (כמו מורינגה, כלורלה, מאקה), לימון, קולגן ומים.
10:00: לאטה ירוקים: שילוב של מרק עצמות, עלים ירוקים, תפוח, זרעי פשתן ותבלינים (בקיץ, שייק קר עם פירות יער).
11:00: קערת ירקות: קערה צבעונית של ירקות לנשנוש לאורך היום, רובם טריים או חלוטים קלות.
תוספות חלבון: עוף, ביצים, סטייק, גבינה - מה שזמין.
13:00: כ־20 דקות של מדיטציה, להפחתת המתח ושיפור השינה.
17:00: או לפחות שלוש שעות לפני השינה, הכנת ארוחת ערב עם ירקות וחלבון להשלמת הכמות היומית, זמן להתרגעות והתחברות לאנשים בבית.
19:30: או לפחות שלוש שעות לפני השינה, הליכת ערב רגועה של 9,000-6,000 צעדים.
21:00: שינה: כיבוי אורות, סלולרי בצד.
- צום לסירוגין: חלון אכילה של 12-10 שעות (צום של 14-12 שעות). שלוש פעמים בשנה דיאטה מחקת צום במשך חמישה ימים (אכילה מוגבלת על פי ד"ר וולטר לונגו).
- תוספי תזונה: ויטמין D+K, אומגה 3, קומפלקס B, מגנזיום.
