לוחמת מג"ב, רב-שוטר רווית אסייג, בת 19 מאשדוד, נפלה בקרב עם מחבלים במושב יכיני
11 חודשים אחרי שהתגייסה לחטיבה לביטחון פנים של מג"ב דרום, נפלה רב-שוטר רווית אסייג (19) מאשדוד, בקרב עם מחבלים במושב יכיני. רגע לפני נפילתה ביקשה מלוחם שהיה לצידה לחפות עליה, חתרה למגע ונכנסה ראשונה למבנה שבו התבצרו המחבלים, שם נפגעה מירי. מאוחר יותר מתה מפצעיה.
"מהתמונה אפשר להבין עד כמה רווית הייתה מיוחדת. מצד אחד עדינה ורכה על הגיטרה, ומצד שני לוחמת שמסתערת על מחבלים בכל הכוח", מספרת חברתה הטובה נופר סרמלי (21), בת זוגו של אחיה הגדול, מתן (24). "מגיל קטן אהבה רווית לשיר, וביום אחד היא פשוט קנתה אורגן וגיטרה, ולמדה בעצמה לנגן. הגיטרה והים היו המפלט שלה. היא נהגה ללכת לים כמעט בכל יום בשעת השקיעה ולנגן. הקול שלה היה עדין ומצמרר, אין אחד שלא אהב לשמוע אותה. היא מצידה ניצלה את הכישרון שלה למטרות טובות: היא הייתה נוסעת עם הגיטרה לשיר לילדים בבתי חולים, ושרה בכל טקסי יום הזיכרון בבית הספר.
הסיפור של רווית אסייג
"מתן ואני בילינו בחג במלון בנתניה. בשמונה בבוקר מתן העיר אותי ואמר שיש חדירת מחבלים מעזה לשטח ישראל. הייתי אמורה להיות באותו ערב עם אחותי בהופעה של ברונו מארס, אבל ההופעה התבטלה והתבאסתי מזה. עוד לא ידעתי עד כמה היום הזה הולך להיות באמת מבאס וכואב.
"אנחנו גרים בצפון, נסענו מנתניה בחזרה הביתה ובדרך מתן היה מאוד טרוד לגבי רווית. אמרתי לו שלא ידאג, לא חשבתי לרגע שמשהו יכול לקרות, גם כי העוטף לא היה בגזרה שלה. כשהגענו הביתה אמא שלו צלצלה, והיא שומרת שבת. ידענו שאם היא מצלצלת בשבת - משהו לא טוב קרה. היא צעקה לו 'רווית, רווית', ובאותו רגע חרב עולמנו, נפלנו לרצפה בבכי.
"הבנו שהיא פצועה, ומתן אמר 'ניסע להציל אותה'. פחדתי שהוא ינהג אז אבא שלי לקח אותנו לבית החולים בברזילי באשקלון. הגענו לשם נפוחים מבכי, התחלנו לצעוק את השם שלה לכל קצין שראינו, עד שמצאנו את קצינת הנפגעים של מג"ב וקיבלנו את הבשורה הקשה, שרווית היא בין עשרים ההרוגים הראשונים.
"רווית הייתה עבורי כמו אחות. היינו חברות טובות, כאלה שמספרות הכל אחת לשנייה. מהרגע הראשון שהגעתי אליהם הביתה פשוט התאהבתי בה. יום לפני שהיא נקטפה היא חזרה מברוקלין, היא קיבלה חופשה של חודש כדי לעזור לאביה, שנוסע לשם כל שנה בתקופת החגים כדי למכור לחרדים את ארבעת המינים מהארץ. כשחזרה היא דאגה לקנות לכולם מתנות, ורק לעצמה היא לא דאגה. הסתערה ראשונה, ונהרגה ראשונה".
