נשים מובילות שיח, מקימות קהילות ומשפיעות על מיליוני אנשים ברשת, אבל כשמגיעים למוקדי קבלת ההחלטות, הן עדיין מיעוט. בפאנל "איפה כל הנשים?” שנערך בכנס "משפיעות לטובה” של "לאשה" וטיקטוק, בהנחיית נטלי זיו, סמנכ"לית תקשורת ישראל ומדינות נורדיות בטיקטוק (ראו ריאיון איתה בעמוד 26), דנו המשתתפות בסוגיה הזו.
"אישה אחת בחדר לא עושה שינוי", אמרה יעל יחיאלי, מובילת מיזם "50:50", שדורשת ייצוג שווה לגברים ולנשים בכל תחומי החיים. המשפט הזה תמצת את אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון: גם כשנשים מצליחות לפרוץ את תקרת הזכוכית, הדרך לשוויון אמיתי עוד ארוכה.
צפו בפאנל
(צילום: גו לייב)
יחיאלי סיפרה כיצד הקימה את מיזם השוויון בעקבות הבחירות לכנסת בנובמבר 2022. "אמרתי, אם מקסיקו הגיעה ל־50:50, אנחנו גם יכולות להגיע לשם". לדבריה, הבעיה אינה נעוצה בנשים עצמן, אלא במבנה המערכת. "אי שוויון לא מתרחש מרוע", הסבירה. "זה קורה בגלל דינמיקה חברתית והעובדה שפעמים רבות הנוכחות הנשית נדרשת בדיעבד, לעתים רק כדי לסמן וי".
אלא שגם מי שמצליחות להיכנס לחדר נדרשות לשלם מחיר. "לנשים לא משתלם להיות פמיניסטיות", אמרה יחיאלי, והזכירה את המתקפות שסופגות נשים שמעזות להביע עמדות פמיניסטיות ברשת. "השינוי יקרה כשגברים יהיו שותפים לקידום שוויון מגדרי", היא טוענת.
אפרת שוקרון, אקטיביסטית חרדית, אשת תקשורת ויוצרת תוכן, הצביעה על חסם נוסף: בחברה החרדית הדרישה לייצוג נשי עלולה להפוך למבחן של זהות ושייכות. "עצם העובדה שאת מבקשת את הנוכחות, אז כבר מפקפקים ובודקים אם את מספיק חרדית", אמרה. לנשים חרדיות יש המון כוח בתוך המשפחה. הן מפרנסות, הן אחראיות על החינוך, הן מובילות, אבל בפן הציבורי והפוליטי, אין להן כוח בכלל. נתקלתי בהרבה עוולות אבל כשניסיתי לדבר, הבנתי שאין לי קול, לא רואים אותי", הוסיפה.
שוקרון גם הציגה דוגמה לכוחה של ההתארגנות. במאבק על שילוב נשים במפלגה החדשה "הציבור החרדי", היא וחברותיה סירבו לקבל את הטענה שנוכחותן היא שינוי גדול מדי. "אמרנו להם: 'אם לא תשימו אישה ברשימה, אנחנו נילחם'", סיפרה. "לא ניתן עוד יד להדרת הנשים הזו". בסופו של דבר שובצו שתי נשים ברביעייה הראשונה. הרשתות החברתיות, לדבריה, מאפשרות לנשים לייצר לחץ ציבורי ולדרוש שינוי.
שי־לי שפיגלמן, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות וכיום מנכ"לית תאגיד הבריאות באיכילוב, הצביעה על כך שלרוב נשים לא פועלות בקריירה שלהן בצורה אסטרטגית. "קודם כול, את צריכה לסמן יעד ואז לבנות תוכנית וכיוון ברור", הסבירה.
זיו ציינה ש"כשנשים נמצאות סביב שולחן קבלת ההחלטות, לא רק הייצוג משתנה, גם הנושאים שנמצאים על השולחן משתנים".
ויחיאלי הוסיפה: "במדינות שיש בהן יותר נשים במוקדי קבלת ההחלטות, רמת השחיתות יורדת ורמת האמון של הציבור במדינה עולה".
המשתתפות הסכימו כי לא מספיק שנשים יתמכו זו בזו בחדרים סגורים. כדי לשנות את המציאות, התמיכה צריכה להפוך לקול ציבורי, ולייצוג שוויוני. "כמעט כל יום אני מקבלת הודעות תמיכה בפרטי. אני כותבת 'תודה על הפרגון, אבל למה בפרטי? תכתבי כך שכולם יראו".
