"ישבנו בחוסר מעש וחיפשנו משהו". משפחת סידון

לטיהור, בישול או הנבטה: בחנו את עצמכם - איזו אדנית אתם צריכים בבית?

איך הפך הסלון של משפחת סידון למפעל משפחתי מצליח של אדניות תבלינים בזמן הקורונה, וכיצד גם אתם יכולים לגדל בבית אדנית משגשגת לכל מטרה?

מירי בן-דוד ליוי
פורסם: 28.08.21, 10:02
כשרואים את תפעול העסק של משפחת סידון מיסוד המעלה חושבים שמדובר במערכת ותיקה. היא משומנת היטב, מדוקדקת עד לפרטים הקטנים ופעילה. שותפים לה גם כל בני המשפחה - האם יעל (48), האב דוד (49), הבנות שירה (20), רוני אדל (16), רות (12), גפן (10.5), יהלי (6.5), ואפילו מיכאל, בן זוגה של הבת שירה.
אבל מתברר ש"אדנית התבלינים" הוא עסק חדש יחסית שנולד בסלון המשפחתי בתקופת הסגר בקורונה, בקיץ של השנה שעברה. "בסגרים היה לכולנו הרבה זמן לשבת בחיק המשפחה ולדבר", משחזר דוד את רגע ההארה. "אז ישבנו יחד, כל המשפחה, ודיברנו על זה שאנחנו צריכים לחזק את שימור הדברים סביבנו. רציתי להמחיש לבנות את העניין והקראתי להן את הציטוט מתוך קהלת רבה, שאומר שבשעה שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם הראשון, הוא אמר לו: 'כל מה שבראתי, בשבילך בראתי, ואתה - רק אל תקלקל'. זה במילים שלי כמובן, אבל זהו למעשה הציווי הראשון שהאדם הראשון קיבל. ממש הבסיס לעקרון הקיימות - להסתכל על היופי שניתן לנו ולא לקלקל".
קראו עוד:
המשפחה, ששומרת שבת וכשרות, עברה ליסוד המעלה כששתי הבנות הגדולות עדיין היו קטנות. יעל הייתה כל השנים רואת חשבון, ודוד עבד במשך 20 שנה, ממש עד לשנה שעברה, בעבודות עץ ובבניית פרגולות. כבוגר הפנימייה החקלאית "הכפר הירוק" הוא מחובר לצמחים ולאדמה, מה שלא מנע ממנו לגור שנים בתל אביב (שבה הייתה לו אפילו חנות פרחים), לנהל חיים עירוניים ולשלוח את בנותיו לגן ברמת אביב ג'. "אבל שם נפל לנו האסימון", נזכרת יעל. "שנים נהנינו מהנוף התל אביבי וחיינו חיים לחוצים של הורים קרייריסטיים. פתאום הבנו שהמרתון הזה של החיים לא מתאים לנו. שאנחנו מחפשים חיים שלווים, רגועים ומחוברים יותר לטבע. לא רצינו עוד את הריצה אחר החומר. אני זוכרת שחגגו לאחת הבנות שלנו יום הולדת בגן, ובין שלל האיחולים הילדים איחלו לה: 'הלוואי שיקנו לך אייפד'. זה עשה לי משהו וכך למעשה החלטנו לעבור דירה".
7 צפייה בגלריה
גידול תבלינים, משפחת סידון
גידול תבלינים, משפחת סידון
הבינו שהמרתון של החיים לא מתאים להם. יעל ודוד סידון
(צילום: אלעד גרשגורן)

ישבנו בחוסר מעש וחיפשנו משהו

האג'נדה של החיים הירוקים והמחוברים לטבע ולאדמה התחילה כבר אז. "אנחנו משתדלים לחיות אורח חיים אקולוגי", הם מספרים. "למשל, בגדים אנחנו קונים רק מה שצריך ומשתדלים להעביר בין הבנות. בכלל, בכל תחום, אנחנו תמיד חושבים איך אפשר להכניס ערך. יש לנו חצר עם בעלי חיים כדי לתת להם שאריות אוכל, יש לנו גן ירק ובו אנחנו מגדלים את מרבית המזונות שאנחנו אוכלים - אנחנו מאמינים גם בערך התזונתי וגם בערך האקולוגי והחברתי. זה גם מאוד מקובל במושבה החקלאית שבה אנחנו גרים. אנחנו משתדלים לאכול כמה שיותר מהתוצרת שלנו ושואפים שהיא תהיה כמה שיותר אורגנית. יש לנו גם כוורת שבה אנחנו מייצרים דבש, ובראש השנה הקרוב אנחנו רוצים למכור דבש טבעי במהדורה מוגבלת, ללא עיבוד וללא תוספת סוכר, הכי גולמי שיש. זו דרך חיים עבורנו. הבנות חיות את הטבע. זה לא שיום אחד נכנס בנו משהו, הקמת העסק הזה היא המשך טבעי לאורח החיים שלנו".
ובכל זאת, היה צריך את הרגע המכונן הזה. דוד: "בהחלט. זה קרה בעיקר בגלל אילוצי השעה. ישבנו בחוסר מעש וחיפשנו משהו. הבנות היו בבית. היה חוסר ודאות, ואז עלה לי רעיון לייצר משהו חדש וטוב - אדניות מעץ ממוחזר. חשבתי לעצמי שבמקום שהעץ ייזרק, נעשה איתו משהו מועיל. אנחנו קונים אותו נקי ממסמרים, מעבדים אותו, יוצרים ממנו אדניות יפהפיות ומקפידים שכל החומרים שאיתם אנחנו עובדים יהיו איכותיים וממוחזרים. התחלנו ממש מהבסיס, ובכל יום שעבר חשבנו על עוד רעיונות, עד שהגענו לקונספט יותר מורחב. אגב, האדניות נקראות על שמות הבנות".
7 צפייה בגלריה
גידול תבלינים, משפחת סידון
גידול תבלינים, משפחת סידון
האדניות נקראות על שמות הבנות. דוד סידון
(צילום: אלעד גרשגורן)

שיעור בסבלנות

הרעיון קרם עור וגידים תוך כדי שיתוף פעולה עם הבנות, כשכל אחת תרמה מכישרונה. האחת יצרה את הלוגו, האחרת חשבה על האריזה היפה, השלישית מנסרת ומרכיבה, והקטנות שותלות. יעל מספרת שמכיוון שהרעיון יצא לפועל בקיץ בימי החופש הגדול, היא גייסה את החברות של אחת הבנות, והסלון הפך להיות פס ייצור. "כולם היו מרוצים - ההורים שמצאו לבנותיהם תעסוקה, והבנות שהיו עסוקות, חשו סיפוק והיו ביחד. פשוט הרגשנו את האדרנלין באוויר. הייתה תחושה עצומה של עשייה ברוכה. זה גם התחבר לאג'נדה שלנו, שמתנגדת למסכים. כשעושים משהו משמעותי לא צריך טלפונים וטלוויזיה. יש בזה גם ערך חינוכי שהלקוחות שלנו מזהים מיד - לצמח לוקח זמן לגדול. זה לא משהו שקורה בן רגע וזה מלמד אותנו המון - יכולת המתנה, סבלנות, דחיית סיפוקים. גם ילדים וגם מבוגרים לומדים מהאדניות שכל דבר טוב לוקח זמן ושבסוף זה מגיע ומשתלם".
"כשעושים משהו משמעותי לא צריך טלפונים וטלוויזיה. יש בזה גם ערך חינוכי - לצמח לוקח זמן לגדול. זה לא משהו שקורה בן רגע, וזה מלמד אותנו המתנה, סבלנות ודחיית סיפוקים. לומדים מהאדניות שכל דבר טוב לוקח זמן"
בשלב הזה דוד החליט לעזוב את כל עיסוקיו ולהשקיע בעסק החדש, שבמסגרתו נולדו ארבע קטגוריות של אדניות עם מצע אדמה ונבטים: סדרת הבישול, שכוללת צמחי תבלין (כמו רוזמרין, תימין, בזיליקום ועוד תבלינים שחלק מאיתנו אפילו לא יודעים שהם קיימים); סדרת הנוי, שהיא תלוית עונה (ובה פרחים כמו חרציות, לבנדר, אמנון ותמר, רקפות ועוד צמחי נוי פורחים); סדרת התה של צמחי תבלין (כמו לואיזה, מליסה ונענע); וסדרת הקסם, שמציעה אדניות אורבניות להנבטה.
"המוצרים שלנו מגיעים עם הוראות ברורות מא' ועד ת', ואפילו הוצאנו מהדורה מיוחדת לילדים", מסבירה יעל. "שמנו שם זרעים שילדים מתחברים אליהם, כמו חמניות וברוקולי, כדי לעודד תזונה בריאה. לבנות שלנו תמיד הכנסנו נבטים בסלט והיינו טוחנים אותם גם במעבד המזון, מה שהעניק לאוכל ארומה מיוחדת וצבע ירקרק. החוויה הזו קירבה אותן לירקות וגרמה להן לאהוב תפריט בריא יותר. ילד ששותף לתהליך יאכל יותר. יש לנו גם ערכה לגידול ירקות עם זרעים שכל אחד יכול ללמוד לגדל בעצמו. לכל אדנית מצורף עלון שבו מפורטים כל הסוגים של צמחי התבלין והסגולות הבריאותיות והרפואיות שלהם. למשל, אם קניתם מליסה או מרווה רפואית, תוכלו לגלות מהי התועלת שתרוויחו מהצמח, וכמובן איך להשקות אותו ולטפל בו".

טבע עירוני: איך לגדל צמחי תבלין בלי אור

שיווק העסק שהחל מנבט של רעיון במושבה הקטנה ועבר מפה לאוזן, הצמיח בהדרגה גם נישות חדשות בלב העיר. "ברגע שאתה מקבל אדנית, זה כמו נקודת אור בחיים. אנשים מניחים את האדנית בחצר, במטבח או על אדן החלון", מספרת יעל. "גילינו שאדנית היא מוצר מאוד מבוקש בתל אביב, אבל לאנשים חסר שם אור כדי לגדל את הצמחים. לכן יצרנו אדנית חכמה עם מעין כיסוי עליון ומנורה אולטרה סגולה שמדמה את אור השמש".
אחרי שהבינו שכל בית צריך אדנית במרפסת או על אדן החלון, נשאר רק להפיץ את הבשורה להמונים. "כבר ביום הראשון, בתוך ההתלהבות הגדולה, יצרתי המון אדניות", מספר דוד. "פניתי לרמי לוי, והוא נדלק. הוא אִפשר לי להעמיד סטנדים גדולים של האדניות שלי במקומות הכי אסטרטגיים ברשת שלו - לצד הפירות והירקות. בהמשך עברנו למכירה באתר שלנו, אבל אנחנו לא שוכחים לו את המחווה ואת העידוד שהעניק לנו בתחילת הדרך".
7 צפייה בגלריה
גידול תבלינים, משפחת סידון
גידול תבלינים, משפחת סידון
עסק חדש שנולד בסלון המשפחתי בתקופת הסגר בקורונה. משפחת סידון ואדניות צמחי התבלין
(צילום: אלעד גרשגורן)
העסק המשפחתי הזה משגשג כיום, אבל כל בני המשפחה רואים בעשייה שלהם הרבה מעבר לעסק ומדברים עליה במושגים ערכיים כמו "מהפכה ירוקה". "זה לא רק הירוק של הטבע, זה גם ממוחזר", מחדדת יעל. "במבצע 'שומר החומות', למשל, יצרנו את 'האדנית המתגלגלת', שנולדה על רקע התקופה. באותם ימים שרפו המון צמיגים. דוד לא היה יכול לעמוד מנגד ואמר שבתוך הדבר הזה של השנאה והמלחמה אפשר לשתול אהבה לטבע. מאז, צמיגים שנזרקים אנחנו חותכים לרבעים, יוצרים להם מעין תחתית עץ והופכים אותם לסל יפהפה. זה תמיד משהו אחר בנוף כי יש לזה המון ערך מוסף".
"השאיפה שלנו היא להפיץ אהבה ולעשות מהפכה ירוקה, לתמוך בטבע שתומך בנו, ללמוד להעריך את הדברים הקטנים, לחנך לצניעות ולכבוד וללמד את הבנות שלנו שכל דבר טוב לוקח זמן, ורק אם משקיעים בו אהבה - הוא מחזיר בחזרה"
יעל מוסיפה כי באדניות יש גם אפקט טיפולי רגשי. "גידול צמחים הוא עניין של סבלנות. את זורעת, ומרגע זה ואילך את נמצאת במקום של ציפייה. לכן החקלאים תמיד בציפייה - לגשם, לצמיחה. זה משהו שלא תלוי בך. את שותלת ומצפה לטוב. ואם את עושה את זה באהבה - הצמח מרגיש. זה משהו שעלה במחקרים ומוכיח את עצמו, והסיפוק אדיר. צמחים זו התעסקות רוחנית, זו יצירה, ואנשים מתחברים לזה. פתאום הם מגלים עולם. גם להתפתחות של הילדים זה טוב. יש ילדים שלא מבינים שהחסה גדלה בטבע ולא בשקית בסופר ושהנבטים לא מגיעים ממפעל. הם צריכים לחוות את זה. הכל גדל במלוא העוצמה מולך, ואת אוכלת והטעם חזק. מהרגע של קבלת האדנית, הזריעה, הציפייה, הכל מגולם בתוך חוויה אחת גדולה, אורגנית ובריאה".
ומה הציפייה הבאה? בימים אלה משפחת סידון מתכננת סדנת אדמה אורבנית שבה הם מביאים את הטבע למשרדים. "העובדים מרכיבים אדנית בעצמם, ואנחנו מלמדים אותם לשתול, להשקות ולתחזק. הם חוזרים הביתה עם התוצר, ויש בזה משהו מאוד מרגש", מסבירים השניים. "השאיפה שלנו היא להפיץ אהבה ולעשות מהפכה ירוקה, לתמוך בטבע שתומך בנו, ללמוד להעריך את הדברים הקטנים, לחנך לצניעות ולכבוד וללמד את הבנות שלנו שכל דבר טוב לוקח זמן, ורק אם משקיעים בו אהבה - הוא מחזיר בחזרה".

בחנו את עצמכם: איזו אדנית אתם צריכים בבית?

לטיהור
כדאי לגדל באדנית שתילי לבנדר ומרווה, שהשילוב ביניהם מסייע לטהר את האווירה ואת המרחב.
  • הלבנדר: חליטה של הפרחים בתה תסייע בהקלה על גזים, נפיחויות, כאבי ראש ונדודי שינה. בחלל הבית משמש הצמח להרחקת חרקים ועש מארונות הבגדים. הריח שלו משכר, וגם הטעם שלו ממכר - הוא ישתלב נהדר בעוגיות חמאה.
  • המרווה: בעלת סגולות רפואיות ובהן הקלה בהפרעות נשימה, בהפרעות במערכת העיכול, וכן חיטוי פצעים, דלקות גרון, חניכיים ושיניים.
לבישול
כדאי לגדל באדנית שתילים של צמחי תבלין כמו זעתר, תימין ורוזמרין.
  • הזעתר: מסייע בטיפול בדרכי הנשימה, בבעיות בבטן, אנטי פטרייתי ומשתלב נהדר עם לאבנה.
  • התימין (קורנית השפים): מסייע במיגור דלקות (בעיקר בדרכי הנשימה), באיזון רמות הסוכר בדם ובשיפור הזיכרון. משתלב נהדר בתיבול של תפוחי אדמה.
  • הרוזמרין: מסייע בהרגעת כאבי ראש, במניעת נשירה, קשקשים והרחקת כינים. משתלב נהדר עם ירקות על המנגל.
להנבטה
כדאי להצטייד באדנית ייעודית. אגב, גידול נבטים הוא פשוט ומהיר, בתוך כמה ימים כבר אפשר להתחיל לאכול וליהנות מהקסם.

גן אדן: איך לגדל אדנית משגשגת?

רוצים להפיק את המרב מאדנית התבלינים שלכם? הנה ארבעה כללי אצבע שיעל ודוד ממליצים לאמץ:
  1. העתירו אור. למרבית הצמחים נדרשות לפחות שש שעות אור שמש ביום. לכן כדאי שתציבו את האדנית במקום הכי מואר בבית.
  2. הזינו בדישון אורגני. מדובר בדישון בנוזלים שמכינים לבד: מוהלים חצי כוס של מי השריית קטניות (עדשים או חומוס) עם חצי כוס מים נקיים ומשקים את האדנית בתמיסת הנוזלים אחת לחודש.
  3. הקפידו על גיזום נכון. את התבלינים שאתם צורכים כדאי לגזור במספריים. מומלץ לגזום את העלים הבוגרים והגדולים כדי לעודד צימוח חדש כל הזמן.
  4. השקו במידה. כמה? לא פחות ולא יותר. המצע צריך להיות לח בלבד כי עודף מים עלול להזיק. איך יודעים מה קורה בשכבה התחתונה של האדנית? מכניסים שיפוד עץ עד לתחתית. אם הוא יוצא מלוכלך - אין צורך בהשקיה.

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.