1. המונח נטבע לראשונה בשנת 1882
המונח "טלפתיה" (מיוונית: טֶלֶ = רחוק, למרחק; פתוס = רגש), המכונה בלשון העם "קריאת מחשבות", נטבע לראשונה על ידי החוקר הבריטי פרדריק וויליאם הנרי מאיירס בשנת 1882. הפירוש שסיפק מיירס: העברת מסרים בין שני אנשים שנמצאים במרחק פיזי וללא כל שימוש באחד מחמשת החושים הרגילים - ראייה, קול, מישוש, טעם או ריח.
קראו עוד:
2. מחקר הטלפתיה קיבל תנופה מדעית בראשית שנות ה־30 של המאה ה־20
זאת עם המחקרים שערך הפרופסור האמריקאי לפסיכולוגיה ג'וזף בנקס ריין, שכינה את התופעה "תפיסה על־חושית". יחד עם עמיתו, קרל זנר, פיתח ריין חמישה קלפים נושאי צורות (ריבוע, עיגול, כוכב מחומש, גלים וסימן פלוס) שאותם היה צריך לנחש "קורא המחשבות".
3. פרויד סבר שהזמן הטוב ביותר לשכלל יכולות טלפתיות מתבצע בשינה
כמו בהיפנוזה, הוא מצא שכשהמחסומים הנפשיים של הנבדקים חלשים יותר, למשל במהלך שינה, קל להם יותר להשתמש בכוח המוח ולתקשר עם האחר.
4. עד היום אין הוכחה מדעית חד־משמעית לקיומה של טלפתיה
למרות שיש אנקדוטות רבות של אפיזודות טלפתיות או אירועים דומים, טלפתיה מעולם לא הוכחה תחת תצפית מדעית. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שטלפתיה דורשת הרפיה, ואילו מצבי מעבדה עלולים להלחיץ את הנבדקים ובכך לפגוע ביכולת להתרכז ולהעביר מסרים טלפתיים.
5. גם לא ביחס לקשר שבין תאומים
אמנם יש אינספור סיפורים על הקשר הטלפתי בין תאומים, אולם עדיין אין ראיות מדעיות התומכות בכך. לטענת פרופ' ננסי ל' סגל, מנהלת המחקר לחקר תאומים באוניברסיטת קליפורניה, מדובר למעשה בשיקוף של הקשר האוהב והאכפתי. מומחים נוספים טוענים כי מדובר בקשר רגשי עמוק המעורר אמפתיה חזקה המספיקה כדי ליצור תחושת כאב או התרגשות משותפת. בנוסף, ההיכרות העמוקה מאפשרת לשני הצדדים לנבא כיצד כל אחד מהם ירגיש או יגיב בסיטואציה מסוימת.
6. מדענים עדיין מתעקשים לחקור את הסוגיה מעת לעת
כך לדוגמה, במחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה ב־2020 פיתחו החוקרים טכנולוגיה שמתרגמת מחשבות לטקסט בניסיון לבדוק את הסוגיה. משתתפי הניסוי התבקשו לומר בקול רם 50 משפטים (למשל: "טינה טרנר היא זמרת") ולמוחם הוצמדו אלקטרודות. נמצא שמוחם הפיק אותות חשמליים בעת אמירת המשפטים, ובשלב הבא ניסו החוקרים לבצע פעולה הפוכה - להפיק משפטים מהאותות המוחיים. בתוך פרק זמן קצר המכונה למדה ושכללה את עצמה והגיעה לדיוק של 97%.
7. ניסיון נוסף לזהות מחשבות נעשה באמצעות fMRI
עוד דרך חדשנית לזהות מחשבות נעשתה באמצעות סריקת מוח לא פולשנית באמצעות הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI). במחקר, שטרם זכה לביקורת עמיתים, התבקשו המשתתפים להאזין לפודקאסטים ולתוכניות רדיו בזמן שמוחם נסרק. לאחר מכן הזינו החוקרים את הסריקות לאלגוריתם שהשווה בין דפוסים באודיו לדפוסים בפעילות המוח המתועדת. האלגוריתם עשה כמה טעויות, אך הצליח לתאר מה קורה בצורה די מדויקת.
8. אמני חושים משתמשים במגוון טכניקות מעולמות הפאראפסיכולוגיה כדי לייצר בקהל תחושה שהם מסוגלים לחדור למחשבותיהם ולקרוא אותן.
בין הטכניקות שהם משתמשים בהן: סוגסטיות, NLP, קריאת שפת הגוף, קריאה קרה (הטיה פסיכולוגית שנועדה לגרום לאדם לחשוב שהעומד מולו יודע עליו דברים כשבעצם לא כך הדבר) ועוד.
9. רבים מבעלי הכלבים בטוחים שלכלב שלהם יש יכולת טלפתית מפותחת
סקרי משק בית שנעשו בבריטניה ובארצות הברית הראו שכמחצית מבעלי הכלבים דיווחו שהכלב שלהם המתין להם ליד דלת הבית בכל פעם שחזרו מהעבודה. רבים מהם ייחסו זאת ליכולת טלפתית מפותחת של הכלב או ל"חוש השישי" שלו. אבל מומחים סיפקו הסברים קונבנציונליים יותר: למשל שהכלבים שומעים או מריחים את הבעלים, או שהם מקבלים רמזים מבני המשפחה האחרים על שובו הקרוב.
10. הסבר נוסף לתופעה יכול לספק "חוק החיבוריות" מתורת הקוונטים
לפי פיזיקת החלקיקים (תורת הקוונטים), ישנו חוק החיבוריות שאומר: בין חלקיקים שיוצאים מאותו מקור קיים חיבור אנרגטי. לא משנה המרחק ביניהם, החלקיקים מתקשרים ביניהם ומעבירים מידע זה לזה במהירות העולה על מהירות האור. דבר זה הוכח במחקרים רבים. אנחנו אמנם לא רואים את השדה הזה, אך הוא קיים. התודעה שלנו, שאף היא אנרגיה בשדה הזה, משפיעה ומתקשרת עם כל אותם החלקיקים. לכן, כשמדברים על טלפתיה, המשמעות שקיימת תקשורת על־חושית בין אנשים ובין אנשים לבעלי חיים ללא תלות במרחב או בזמן היא לגמרי הגיונית ומקובלת בקרב חוקרים התומכים בתיאוריה זו.
11. כולנו חווים מעת לעת הבזקים של כוחות נפש טלפתיים
למשל, כשאנחנו חושבים על אדם מסוים שלא ראינו זמן רב ופתאום הוא מתקשר, או כשאנחנו מנהלים שיחה עם אדם מסוים ובאותה עת אנחנו אומרים את אותו הדבר.
12. אם אתם רוצים לנסות לבחון את היכולות הטלפתיות שלכם, דאגו להיות במצב של הרפיה מוחלטת
מדיטציה עשויה לקדם אתכם לצורך כך. חשבו באופן מפורט על אדם מסוים שאליו אתם מעוניינים להפנות את המסר. חזרו על כך שוב ושוב מדי יום. אל תצפו לתוצאות מהירות. גייסו סבלנות והתמידו בתרגול. מי יודע, אולי בכל זאת תופתעו.
ייעוץ מקצועי: ד"ר תומר סברון, נוירוביולוג ופסיכולוג קליני רוחני ומנחה סדנאות להיפנוזה עצמית
