חוויתם פעם כאבי בטן לפני ראיון עבודה חשוב או סבלתם מכאבים בלתי מוסברים בגוף? האם אתם מוצאים את עצמכם מתלוננים ימים שלמים על חוסר אנרגיה ועל חולשה קיצונית? אם כן, יכול להיות שכדאי לכם לעצור לרגע ולברר אם אתם מנהלים נכון את הרגשות שלכם. במקרים רבים התסמינים האלה מצביעים על הפרעה פסיכוסומטית המערבת את הנפש ("פסיכו") ואת הגוף ("סומה").
הפרעה פסיכוסומטית, בין אם היא מתבטאת בכאב או בחולשה ובין אם בבעיות מעיים, היא תופעה ממשית שפוגעת באיכות החיים, ולרוב, אם היא ממושכת, אף מחייבת טיפול, אחרת היא עלולה לגרום להופעה של מחלות ופתולוגיות נלוות נוספות. בשל הדמיון בתסמינים של הפרעות פסיכוסומטיות ושל מצבים פיזיים אחרים, לא תמיד קל לזהות את המקור והתסמינים יכולים להשתנות מאדם לאדם. למשל: בעוד שמישהי השרויה במתח נפשי יכולה לפתח כאבי בטן עזים, אצל האחרת, במצב נפשי דומה, יכולים להופיע מיגרנה או כאבים בגב התחתון.
עוד בנושא:
אז איך תדעו אם המקור לבעיה הוא בראש או בגוף? לפניכם מדריך ממוקד להפרעות הפסיכוסומטיות הבולטות שיסייע לכם להבין את הקשר בין הנפש לגוף ולנסות להבחין בין השניים.
כאב בטן, מעי רגיש, עצירות ושלשולים
בעשורים האחרונים הצטברו עדויות רבות שמצביעות על קשר הדדי ודו־כיווני בין מחלות בדרכי העיכול למצב נפשי. רמות גבוהות של מתח וחרדה יכולות להוביל לכאבי בטן, לשלשולים או לעצירויות, למעי רגיש ועוד. אבל המצב יכול להיות גם הפוך - בעיות במעי יכולות להוביל לירידה במצב הרוח, לדיכאון ולחרדה. הקשר בין המעיים לנפש יכול להתבטא בצורות שונות. כך לדוגמה, בזמן לחץ הגוף משחרר הורמונים ומוליכים עצביים שיכולים להשפיע לרעה על תנועתיות המעיים (תנועתיות מוגברת יכולה לגרום לשלשולים, ותנועתיות מואטת - לעצירות).
כמו כן נמצא שמתח נפשי יכול להשפיע על האיזון העדין בהרכב חיידקי המעי שלנו ולגרום לאי נוחות במערכת העיכול (כאבי בטן, גזים).
גם התנהגות האכילה שלנו נוטה להיות מושפעת ממצבי סטרס ולגרור אותנו לצריכה מוגברת של מזונות מנחמים עתירי סוכר ושומנים שגורמים למצוקה במערכת העיכול. אצל אנשים מסוימים יש שימוש גם בעישון, אלכוהול או קפאין מעבר לרגיל, מה שעלול להחריף את התסמינים.
איך תדעו אם הכול בראש: כאמור לעיל, תמצאו את עצמכם אוכלים יותר ג'אנק פוד. אם נלווים לכך סימנים כמו ירידה במשקל, דם בצואה, צואה שחורה או ערכי מעבדה חריגים, יש סבירות גבוהה שמדובר בבעיה רפואית ולכן חשוב לראות רופא בהקדם.
TIP: אם תיצמדו לתפריט יומי מאוזן המבוסס על שלוש ארוחות עיקריות ביום ועוד שתיים קטנות בזמנים קבועים, יהיה לכם קל יותר לשמור על תזונה מאוזנת גם במצבי מצוקה ובכך להקטין את חומרת התסמינים.
קוצר נשימה, תחושת מחנק, אסתמה, התקפי פאניקה
כשאנו חווים חרדה הגוף נמצא במצב של "הילחם או ברח" כדי להגן על עצמו מפני האיום ומשחרר אדרנלין, הורמון המזרים דם לשרירים ומעלה את חום הגוף. במצב הזה רוב החמצן מנותב לשרירים ולכן אנחנו חווים קוצר נשימה ותחושת מחנק. בניגוד לסכנה מיידית, במצב חרדה לא תמיד אפשר לזהות את הגורם, מה שמקשה על הגוף לקלוט שהסכנה חלפה ואפשר להירגע. בנוסף, פעמים רבות תסמיני חרדה, כמו קוצר נשימה, מתגברים אף יותר, מה שבתורו מגביר עוד יותר את תחושת החרדה, כך שנוצר מעגל.
אצל אנשים עם נטייה להתקף פאניקה עלול מצב של לחץ נפשי להגביר את קצב הנשימה (היפרוונטילציה) ולהוביל להתקף נוסף. התקף פאניקה הוא אירוע פתאומי וזמני של פחד שמלווה בתסמינים פיזיולוגיים שעלולים להתפרש כהתקף לב, כמו לחץ בחזה, הזעת יתר, קשיי נשימה ונמלול בידיים. שינויים זמניים אלה מגבירים את הלחץ על הלב, מה שיכול להפחית את זרימת הדם לשריר הלב. אצל חולי לב או בעלי גורמי סיכון למחלות לב שינויים אלה בזרימת הדם עלולים להוביל להתקף לב.
איך תדעו אם הכול בראש: לרוב תסמינים אלה חולפים בתוך כ־20 דקות בלי צורך בטיפול מיוחד. אבל אם מופיעים סימנים כמו כאבים בחזה או בלסת, כאבים בזרוע שמאל, צפצופים בזמן נשימה, קושי בדיבור, רגליים או קרסוליים נפוחים וחוסר יכולת לחשוב בבהירות, עליכם להתפנות בהקדם לטיפול רפואי דחוף.
Tip: תרגלו מדי יום מדיטציה או תרגילי נשימה במשך כמה דקות. בעת מצוקה תוכלו לבצע תרגילי נשימות ולהירגע. כשמתמקדים בנשימה עצמה, המוח חושב על משהו אחר ולא על מושא הדאגה המהווה טריגר.
עלייה בלחץ הדם
השאלה אם לחץ הדם מושפע ממצבי סטרס העסיקה חוקרים רבים בכל העולם. באחד המחקרים הידועים, שפורסמו ב־1983, טבע החוקר ג'וזפה מאנסיה את המונח "תסמונת החלוק הלבן", המתייחס למצב שבו לחץ הדם עולה באופן זמני בסביבה קלינית ובנוכחות הצוות הרפואי. התופעה שכיחה למדי ואפשר למצוא אותה אצל 10%־20% מהאוכלוסייה.
יש תיאוריות רבות שמנסות להסביר את הקשר בין סטרס ללחץ דם. למשל: רמה גבוהה של לחץ, חרדה ומתח נפשי תורמת להפרשה מוגברת של הורמוני סטרס המובילה בתורה לפעילות מואצת של הלב ולהיצרות כלי הדם. אמנם מדובר בעלייה זמנית, אך סטרס מתמשך עלול להוביל לעלייה מתמשכת בקצב הלב, ברמות גבוהות של הורמוני סטרס בדם, ומכאן - לעלייה בסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם, התקפי לב ושבץ.
זאת ועוד, אירועים חוזרים של לחץ אקוטי או לחץ מתמשך עלולים לעורר דלקת במערכת כלי הדם, בייחוד בעורקים הכליליים – מה שעלול לתרום להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
איך תדעו אם הכול בראש: מצב נפשי מעלה בתחילה את לחץ הדם לזמן קצר. לאחר שמפלס המתח יורד, גם לחץ הדם צריך לחזור למצב רגיל ומאוזן. לכן נטרו את לחץ הדם שלכם במכשיר ביתי כמה פעמים במהלך היום. אם המצב אינו חוזר לנורמה, פנו לרופא המטפל.
Tip: צאו לאימון כושר. פעילות גופנית הוכחה כדרך יעילה ומוכחת להורדת לחץ הדם ולהרגעת מתח נפשי.
עייפות כרונית ורמות אנרגיה נמוכות
עייפות כרונית ורמות אנרגיה נמוכות יכולות לנבוע ממחלות שונות כמו חשיפה לזיהום חיידקי או ויראלי, אך גם ממצבי מתח וחרדה - ולא תמיד אפשר לזהות מה מקור ההפרעה.
2 צפייה בגלריה
את הקשר בין עייפות כרונית למצב נפשי אפשר להסביר בניסיון שלנו לבנות הגנות וחומות פסיכולוגיות סביבנו
(צילום: shutterstock)
בין המאפיינים של עייפות כרונית: תחושה של חוסר אנרגיה ורצון לחזור למיטה גם לאחר 12 שעות שינה רצופות, חוסר ריכוז וחוסר מוטיבציה לבצע כל פעולה כלשהי. את הקשר בין עייפות כרונית למצב נפשי אפשר להסביר בניסיון שלנו לבנות הגנות וחומות פסיכולוגיות סביבנו, מה שתובע מאיתנו אנרגיה רבה. גם לחץ נפשי שמקורו בעבודה או בחיים האישיים שלנו גורם לתשישות כי אנרגיה רבה מנותבת לדאגות שמעסיקות אותנו. כמו כן במצב של דיכאון או לחץ נפשי גם השינה נפגעת, מה שמותיר אותנו פעמים רבות בחוסר שינה מספקת המוביל לעייפות.
איך תדעו אם הכול בראש: לפני הכול, בדקו כמה שעות ביום אתם מקדישים לעבודה? עייפות כרונית יכולה לנבוע גם מחוסר איזון בין העבודה לבית. אם אינכם חורגים משעות העבודה, יכול להיות שהסיבה לעייפות נעוצה בבעיה שמטרידה אתכם. ואם לא - ייתכן שמדובר במצב רפואי המצריך בירור מעמיק יותר. בנוסף רבים מאיתנו ישנים פחות מדי עקב הרגלי החיים הנוכחיים ולכן בדקו אם אתם ישנים מספיק. רובנו זקוקים לשבע שעות שינה ברציפות.
Tip: בנו לעצמכם סדר יום מאוזן הכולל הפרדה ברורה בין זמן העבודה לבית. בצהריים קחו הפסקה אמיתית. צאו לאכול בלי הטלפון ובלי קולגות שמדברים על עבודה.
אקנה, גרד, אקזמה, פסוריאזיס ורוזציאה
מה קורה לנו כשאנחנו נבוכים? מאדימים! זו הדגמה פשוטה שמראה כיצד המצב הרגשי משפיע על העור, אבל בעוד שסומק חולף בתוך שניות ספורות, יש מצבים ממושכים יותר שמושפעים מהמצב הנפשי ושפוגעים באיכות החיים, כמו אקזמה, פסוריאזיס ורוזציאה.
שחרור יתר של קורטיזול, הורמון סטרס, מאותת לבלוטות העור לייצר יותר שומן. אצל אנשים עם נטייה לפצעי בגרות, אקזמה, פסוריאזיס ורוזציאה עלולה לחול בשל כך החרפה במצב שעשויה להוביל לדיכאון ולירידה בדימוי העצמי. בנוסף הפרשת יתר של קורטיזול עלולה להחליש את ההגנה הטבעית של העור ולעורר דלקתיות, ומכאן להביא לאקזמה, לגרד, לאדמומיות ועוד.
איך תדעו אם הכול בראש: אם אתם בתקופת חיים מלחיצה, כמו למשל לפני בחינות חשובות, ואתם רואים החרפה במצב, תוכלו לקשור בין השניים, אך אם אינם מזהים שום גורם לחץ, ייתכן שיש לכך הסבר אחר שמצריך בירור מעמיק יותר.
TIP: כשמדובר בבעיות עור חשוב לפנות קודם כול לרופא המשפחה שכן יש לו כלים לספק מענה לרוב בעיות העור, ובעיקר לכאלה שמתפרצות על רקע סטרס.
כאב גופני וכאב כרוני
יש הטוענים שכאב פסיכוסומטי מתרחש כשאנשים מנסים להימנע מכאב פסיכולוגי על ידי המרתו לכאב פיזי. כאב על רקע נפשי מתאפיין בכאבים חזקים וממושכים ללא סיבה גופנית ידועה. התלונות על הכאב בדרך כלל מרוכזות באזור הגב, הראש, הפנים, האגן או הגפיים, והכאב בתורו מוביל לתלונות על עייפות, דכדוך, עצבנות ונדודי שינה. הסיבות העיקריות להפרעה זו הם מצבי מתח, חרדה ודיכאון או נסיבות חיים מלחיצות.
מה הקשר בין מתח נפשי לכאב? אחד ההסברים קשור בהפעלת מערכת העצבים האוטונומית שמגבילה את זרימת הדם לרקמות, לשרירים ולעצבים ובעקבות זאת חלה ירידה ברמת החמצן המגיע אליהם. ללא כמות דם מספקת עלול להיווצר כאב באותם אזורים.
הסבר נוסף קשור לפעילות יתר של מערכת העצבים האוטונומית שגורמת להתכווצויות חוזרות ונשנות של שרירי הגב ושל כלי הדם באזור, מה שמוביל לכאב כרוני.
היציבה שלנו, שמשתנה בזמן מתח נפשי ממושך, מספקת הסבר נוסף להופעת כאב. המתח השרירי עלול להוביל למתח בגב האמצעי והגב העליון ולאורך זמן המתח השרירי המוגבר גורם לתחושת כאב.
איך תדעו אם הכול בראש: כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה. הוא יֵדע לנפות את המקרים המסוכנים ולהרגיע אתכם אם אין סימני סכנה. בכאבי גב, לדוגמה, יותר מ־95% מהאירועים לא מסמנים מחלה משמעותית. זאת ועוד, באין סימני אזהרה - הדמיה של עמוד השדרה מלווה ביותר נזק מתועלת.
TIP: מחקרים מסוימים מצביעים על כך ששימוש בתרופות נוגדות דיכאון עשוי לא רק לסייע בהקלה על דיכאון אלא גם יכול לשמש לשיכוך הכאב.
ייעוץ מקצועי: פרופ' אמנון להד, מנהל המחלקה לרפואת משפחה של הכללית במחוז ירושלים
