1. דילוג על ארוחת הבוקר
מחקרים רבים הוכיחו קשר בין אכילה של ארוחת בוקר לרמת ההישגים בלימודים. ארוחת הבוקר, לאחר הצום של הלילה, משיבה לגוף אנרגיה ורכיבי תזונה החיוניים לתפקוד הגוף ולשיפור הקוגניציה והריכוז. אבל רבים מהתלמידים מדלגים על ארוחת הבוקר, וחלקם אף נותרים רעבים עד החזרה הביתה.
מה עושים:
- הקימו אותם כרבע שעה לפני הזמן כדי שיספיקו לאכול ארוחה קטנה, כמו פרי, מעדן או דגני בוקר עם חלב.
- דאגו גם לצייד אותם בבקבוק מים ולסכם איתם שעד הפסקת 10:00 הם מסיימים את הבקבוק וממלאים אותו שוב.
2. חוסר מוטיבציה
ירידה במוטיבציה יכולה להיגרם מדימוי עצמי נמוך, חרדות, פחד מכישלון, הפרעת קשב וריכוז, לקויות למידה, היעדר מסגרת למידה מתאימה. חוסר מוטיבציה אצל ילדים מתפרש לעתים אצל הורים ומחנכים כ"עצלנות" או "שעמום".
מה עושים:
- נסו לזהות את הגורם שפוגע במוטיבציה של הילדים (למשל: הפחד לא לעמוד בציפיות שלכם, פער לימודי, תקשורת לקויה עם המחנכ/ת, קושי חברתי). אם אתם לא מצליחים להעלות על הסיבה, פנו לגורם מקצועי.
- פרגנו להם. מתן משוב חיובי על התנהגות רצויה, תוך הצמדתה לערך והתייחסות לתכונות הדרושות לכך, עשוי לחזק את הילדים ולעורר בהם מוטיבציה לחזור עליה. למשל, אם הם סידרו את השולחן לפני הארוחה תוכלו לומר להם: "איזה יופי סידרתם את השולחן, איך חשבתם על כל פרט. הקלתם עלינו".
- התמקדו בחיובי. אם למשל הילד קיבל הערה שלא הכין שיעורי בית בספרות אך הוא קיבל ציון לשבח על כך שהשתתף בשיעור תנ"ך, אמרו לו מילה טובה על כך. ההתמקדות בחיובי תעזור לו להבין שהשתתפות בשיעורים חשובה להצלחתו.
3. חוסר בשעות שינה
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Lancet Child & Adolescent Health, מצא הבדלים בין ילדים שישנים פחות מתשע שעות בלילה לילדים שישנים 9־12 שעות ביממה. חוסר בשעות שינה לאורך זמן נמצא קשור לירידה בזיכרון, לקושי בפתרון בעיות ובקבלת החלטות, לדיכאון, לחרדה ולהתנהגויות אימפולסיביות. עוד נמצא שאצל ילדים שלא ישנו מספיק היה פחות חומר אפור באזורים במוח האחראיים על קשב, זיכרון ושליטה.
מה עושים:
- עודדו אותם לשגרת פעילות גופנית יומית (כולל משחקי ספורט עם חברים). הפעילות הגופנית תעייף אותם ותגביר את הצורך בשינה.
- התעקשו על טקסי שינה: מקלחת, ארוחת ערב, צחצוח שיניים, החשכת הבית בהדרגה ופרידה מהמכשירים הדיגיטליים כחצי שעה לפחות לפני השינה.
- כשש שעות לפני השינה הרחיקו מהם מזונות מעוררים כמו שוקולד, שוקו, קולה.
4. קושי בסדר וארגון
ילדים עם קשיים בסדר וארגון נוטים לאחר לשיעור או להגיע עם ציוד חסר, מה שעלול להוביל לפגיעה בהתנהלות בשיעור, לירידה בקצב הלימוד ולהיווצרות פערים וגם להערה נוספת שמתווספת למשוב (וחבל!). התופעה מאפיינת ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, קושי בוויסות רגשי, דחיינות ועוד.
מה עושים:
- צרו איתם קלסר אחד שמאגד את כל המחברות (מופרדות בעזרת חוצצים), כך שלשיעור הם יוכלו להגיע עם "מחברת אחת".
- בערב, לפני שהם מתיישבים לצפות בתוכנית אהובה בטלוויזיה או למפגש עם חברים, קבעו כלל: קודם מארגנים את התיק למחר.
- מעל שולחן הכתיבה תלו לוח ובו רשימת המטלות לאותו יום ומערכת שעות הלימוד.
- אמנו אותם לפתח הרגל יומי: להכין רשימת מטלות יומית ולסמן כל מטלה שמתבצעת. בסוף היום עברו איתם על הרשימה וחזקו אותם על עמידה בלוח הזמנים. הרשימה תכלול משימות כמו: להחזיר ספר לספרייה, להכין את המטלה לשיעור היסטוריה, לארגן את התיק למחר, לצאת עם הכלב לטיול, ללכת לחוג ג'ודו.
5. קושי בניהול זמן
ניהול זמן יעיל הוא מיומנות הכרחית בעידן שבו הזמן הוא משאב יקר כל כך. ללא יכולת לנהל נכון את הזמן שלהם עלולים ילדים אלה לפתח דפוס של דחיינות ואיחור כרוני. הם עלולים להתקשות לסיים מטלות לימודיות בזמן ולא יגיעו מוכנים לכיתה.
מה עושים:
- דברו איתם על הנושא כדי לעורר את המודעות לכך. הדגישו את הרווח שיוכלו להפיק בניהול נכון של זמן (למשל: יוכלו לפנות יותר זמן לבילויים עם חברים או לתחום עיסוק שמעניין אותם).
- עודדו אותם להקציב זמן לביצוע לכל מטלה ולעמוד בכך (גם אם המטלה אינה מושלמת). לצורך כך הם יוכלו להיעזר בסטופר.
- למדו אותם לחלק משימות גדולות לחלקים קטנים. למשל, אם הם נדרשים לקרוא 40 עמודים למבחן, רצוי שיסכמו כל יום חמישה עמודים וישאירו יום לפני המבחן לחזרה כללית.
- הסבירו להם שדווקא את המשימה הכי "מבאסת" כדאי לסיים תחילה, כי לאחר מכן שאר המשימות ייראו להם קלות ופשוטות לביצוע.
6. לקות למידה לא מאובחנת ו/או לא מטופלת
ילדים עם לקות למידה הם נורמטיביים, ולרוב גם בעלי יכולות גבוהות, אולם לעתים הם חווים קושי ברכישת מיומנות קריאה, כתיבה וחשבון. בכיתות גדולות לעתים לוקח זמן למחנכת לאתר לקות של תלמיד, והתוצאה תתבטא בציונים נמוכים, בתסכול, בחוסר רצון ללכת לבית הספר ובקשת רחבה של בעיות רגשיות.
מה עושים:
- עקבו אחר ההישגים של הילדים. אם אתם רואים שהם מקבלים ברצף ציונים נמוכים, נסו לברר איתם איפה הם חווים קושי וכיצד אפשר לסייע להם.
- במקביל קבעו פגישה עם המחנכת. היא תדע לשים את הזרקור על האתגר האינדיבידואלי ותציע פתרון (הוראה מתקנת, אבחון, טיפול רגשי).
- אם הופניתם לאבחון, קבעו מועד בהקדם כדי למנוע היווצרות של פערים לימודיים שיש להם השפעה מכרעת גם על העולם הרגשי.
- סייעו להם לפתח יכולת התמדה. למשל, הצמידו פעולה לשעה מסוימת ביום, כמו למשל קריאת ארבע פסקאות בעברית או באנגלית בכל יום לפני ארוחת ערב.
7. בעיות רגשיות
בין הסיבות לבעיות רגשיות אצל ילדים: דחייה חברתית, לחץ, בדידות, אכזבה. לא תמיד הילדים מודעים לכך שהם סובלים ממצוקה רגשית, אבל פרט לירידה בציונים תוכלו להבחין שהם אינם מתנהגים כתמול שלשום. יכולים להופיע התפרצויות זעם, התרחקות חברתית, היעדרות מהשיעורים ומבית הספר, שינוי בהרגלי האכילה והשינה ואפילו תלונות על כאבים פיזיים.
מה עושים:
- נסו לדובב אותם. שאלו אותם עם מי הם בילו בהפסקה? האם היה אירוע מיוחד בכיתה?
- הקשיבו להם בלי הסחות דעת ונסו להימנע מאמירות שיפוטיות.
- אמרו להם שהם לא לבד, שאתם לצדם, ונסו לבדוק איתם מה לדעתם יכול לשנות את המצב.
- שתפו אותם בהתמודדות שלכם בסיטואציות דומות. זה עשוי לעורר בהם השראה ולנרמל משברים בשגרת היומיום.
ייעוץ מקצועי: שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת בהורים וילדים, מדריכה ומרצה להורים ולצוותי חינוך
