1. מסנן הקרינה הראשון פותח בשנת 1938 על ידי הכימאי פרנץ גרייטר
גרייטר טיפס על רכס הרי האפלצ'ים ונכווה מקרני ה־UV האכזריות. החוויה הצורבת היוותה מקור ההשראה שלו לפיתוח תחליב חוסם שמש שאותו הוא כינה "קרם קרחונים". התכשיר הזה, שהיה לו דירוג SPF2 בלבד, נקנה בהמשך על ידי Piz Buin, מותג שקיים עד היום. תכשירי ההגנה הראשונים ששווקו לציבור היו אדומים, דביקים וסמיכים.
2. המצרים הקדמונים השתמשו בתמציות אורז, יסמין ותורמוס כדי להגן על עורם מפני השמש
תרבויות עתיקות אחרות הציעו הגנות טבעיות נוספות משלהן, כמו שמן הזית ששימש את היוונים ומחטי האורן ושמן החמניות ששימשו את האינדיאנים.
קראו עוד:
3. המעמד השליט בסין העתיקה אילץ את משרתיו להגן על עורו מפני השמש באמצעות שמשיות
שהיו למעשה מטריות משי מעוטרות בפרחים, ציפורים ונופים. הן נתפסו כסמל סטטוס ויכלו לשמש רק בני משפחות מלכותיות.
4. מסנני קרינה יכולים להיות עשויים משני סוגים של מרכיבים
הראשון הוא חלקיקים אנאורגניים, כמו טיטניום דו־חמצני או תחמוצת אבץ, והשני - רכיבים אורגניים, כמו תמציות צמחים או תרכובות כמו אוקסיבנזון. החלקיקים במסנני קרינה אנאורגניים מספקים הגנה פיזיקלית מפני קרני UV על ידי חסימה או החזרה של אור השמש. לעומתם רכיבים אורגניים סופגים קרני UV ומשחררים את האנרגיה שלהם כחום ומספקים הגנה כימית. ההגנה האופטימלית מפני נזקי השמש תושג בשילוב של שני הסוגים, אלה המספקים הגנה כימית ואלה המציעים הגנה פיזיקלית. ברוב מסנני הקרינה נמצאים כיום שני סוגי המרכיבים.
5. כל סוג של קרם הגנה מגיע עם דירוג SPF משלו וזה מייצג את Sun Protection Factor
ככל שהמספר גבוה יותר, כך רמת ההגנה ממושכת יותר, אך אחת ההנחות השגויות ביותר בסוגיה זו טוענת שככל שה־SPF גבוה יותר, כך התכשיר יעיל יותר. בפועל קרם הגנה עם SPF30 חוסם 97% מקרני ה־UVB של השמש, והשיפור בהגנה על ידי הגדלת SPF - אפילו קפיצה מ־SPF30 ל־50 - עולה באחוז אחד בלבד, עלייה זניחה במחיר של ריכוזים כימיים גבוהים משמעותית הנספגים בעור. לכן על פי המלצות משרד הבריאות, תכשיר המכיל SPF30 מספיק בהחלט.
6. 15 דקות - זה הזמן שלוקח למסנני הקרינה להיספג בגוף
לכן רצוי למרוח את מסנן הקרינה רבע שעה לפני היציאה לשמש. בנוסף יש לחדש את המריחה בכל שעתיים של חשיפה רצופה לקרינת השמש, וכן לאחר שחייה, הזעה וניגוב העור במגבת.
7. למרות שאין חובה להציג תאריך תפוגה על מסנן קרינה, אורך חייו מוגבל
קרם ארוז וסגור יכול לשמור על יעילותו כשלוש שנים, אבל קרם שנעשה בו שימוש יומיומי עלול להתחמצן ולאבד מיעילותו. מסנני קרינה רבים כוללים תאריך תפוגה מודפס על התווית. שינויים גלויים בצבע או במרקם מהווים סמן לכך שהגיע הזמן להיפטר מהמוצר.
8. מסנני קרינה אינם מתאימים לשימוש בתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים
העור של התינוקות דק יותר ושטח הגוף שלהם ביחס למשקל גדול יותר, ולכן הם רגישים לספיגת החומרים הנמצאים בתכשירי ההגנה ויכולים לפתח רגישות. בנוסף מנגנון ההזעה והקירור שלהם מפותח פחות, ולכן הם עלולים לסבול מהתחממות יתר ומהתייבשות.
9. אל תסתכלו על המחיר, הסתכלו על הכמות
על המדף תמצאו טווח רחב של מחירים למסנני קרינה, החל בעשרות ועד מאות שקלים לתכשיר. אין יתרון משמעותי לתכשירים יקרים. עדיף לרכוש מוצר מחברה מוכרת בבתי עסק אמינים שיכיל כמות גדולה של קרם. להגברת האפקטיביות כנגד נזקי השמש מומלץ להימרח פעמיים ברציפות כדי ליצור שכבה נדיבה ואחידה שתכסה את הפנים ואת כל חלקי העור החשופים לשמש.
10. אין קרם הגנה עמיד למים או עמיד לזיעה
היצרנים לא יכולים עוד לפרסם מסנני קרינה כעמידים למים או לזיעה. במקום זאת המוצרים מסומנים כעת:
- עמיד במים: יעיל עד 40 דקות במים.
- עמיד מאוד במים: יעיל עד 80 דקות במים.
בכל מקרה יש לחדש את המריחה כשמזיעים או מיד לאחר היציאה מהמים.
11. מדי פעם צצות שמועות ששימוש במסנן קרינה עלול לסרטן
אמנם עבודות שנערכו בעבר על חיות מעבדה הצביעו על רכיב PABA ונגזרותיו כבעלי פוטנציאל לגרום לממאירות, אולם עדיין לא ברור אם יש לכך פוטנציאל פגיעה גם בבני אדם. הסבר נוסף הוא שהעלייה בסיכון לסרטן נובעת מכך שאנשים המתמרחים בקרם מרגישים שהם מוגנים לגמרי ולכן מבלים שעות ארוכות בשמש, וזה מה שגורם לסיכון יתר, לא הקרם עצמו.
12. מסנני קרינה בריסוס נוחים, אבל לא תמיד יעילים
לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת עור (ה־AAD), תקנות ה־FDA הנוכחיות על בדיקות ותקינה אינן חלות על מסנני קרינה מרוססים. אנשים שרוצים להשתמש בקרם הגנה בריסוס צריכים להקפיד להשתמש בכמות נאותה ולמרוח כל אזור חשוף בעור.
13. בשנים האחרונות נשמעת הטענה שרוב האנשים במדינות המערב סובלים ממחסור בוויטמין D עקב צמצום החשיפה לשמש ושימוש במסנני קרינה
אבל מחקר שפורסם בכתב העת Anais Brasileiros de Dermatologia ב־2019, הוכיח שחשיפה לשמש עם שימוש במסנני קרינה בעלי SPF30 אינה מפחיתה את מידת הספיגה של ויטמין D בגוף. החוקרים מציינים כי ההמלצה לטיפול באנשים בעלי סיכון לחסר בוויטמין D היא באמצעות תוספים דרך הפה ולא באמצעות חשיפה בלתי מוגנת לשמש.
14. גם אם תרכשו את התכשיר היעיל ביותר, הוא לעולם לא יספק לכם הגנה של 100%
חלק מקרני השמש העל־סגולות עלולות לחדור דרך עורנו ולגרום נזק, ולכן ההמלצה של האגודה למלחמה בסרטן היא לשלב אמצעי הגנה נוספים, כמו הימנעות משהייה בשמש בשעות 10:00־16:00, חבישת כובע המגן על הפנים והעורף, הרכבת משקפי שמש ולבישת ביגוד ארוך.
15. לבעלי עור שמן או לבעלי נטייה לאקנה מומלץ להשתמש בקרם הגנה על בסיס מים
אנשים רגישים לחומצה פארא־אמינו־בנזואית (PABA) צריכים לקנות מותגים שאינם מכילים את התרכובת. עם זאת, יכולים להיות רכיבים נוספים שעלולים לגרום לפריחה (כמו קוקוס, אגוזים), לכן מומלץ מראש להעדיף תכשירי הגנה היפואלרגניים.
ייעוץ מקצועי: ד"ר אתי שגיא, מומחית לרפואת עור של הכללית במחוז שרון־שומרון
פורסם לראשונה: 08:58, 24.05.23
