3 תיקים, ראש ממשלה אחד: משפט נתניהו יוצא לדרך

שלושה תיקים, כתב אישום אחד. רה"מ נתניהו(צילום: רויטרס)

משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפתח היום (א') ב-15:00 בצהריים בבית המשפט המחוזי בירושלים עם הקראת כתב האישום נגדו. השופטים יוודאו שראש הממשלה מבין את תוכנו של כתב האישום בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (תיק המתנות), תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) ותיק 4000 (בזק-וואלה). מהשעה 14:00 יעביר ynet משדר מיוחד.   

לצד נתניהו: שרים ופעילים שיגיעו בעשרות אוטובוסים

הגבלת משתתפים ושידור במעגל סגור: סדרי הדיון

מיהם השופטים, מה הלו"ז הצפוי - ועוד שאלות ותשובות

 לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן

נתניהו חויב להתייצב בפני בית המשפט לאחר שמוקדם יותר השבוע נדחתה בקשתו לקבלת פטור. השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם קבעו שבאולם בית המשפט ינכחו רק ארבעת הנאשמים (נתניהו, בעל השליטה בבזק לשעבר שאול אלוביץ', רעייתו איריס ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס) ונציג אחד מכל צוות סניגורים. זאת כדי לעמוד בדרישות משרד הבריאות.

אולם בית המשפט המחוזי בירושלים(צילום: שלו שלום)

המשפט ייפתח כמעט ארבע שנים לאחר הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביולי 2016 כי מתקיימת בדיקה רשמית בנושא ראש הממשלה. כחמישה חודשים לאחר מכן נפתחה חקירה פלילית בתיקים 1000 ו-2000 ובינואר 2017 נחקר ראש הממשלה לראשונה באזהרה. בחודש יוני באותה שנה, חקירה של הרשות לניירות ערך נגד חברת בזק, שתהפוך בהמשך לתיק 4000, הפכה אף היא לגלויה. במוקד החקירה: רכישת מניות יס על ידי חברת בזק בשנת 2015 והאישום לפיו נתניהו השתמש בסמכותו כשר התקשורת כדי לאשר את העסקה שבה גרף אלוביץ' רווח של 680 מיליון שקל.

בפברואר 2018 הודיעה המשטרה על סיום החקירה בתיקים 1000 ו-2000. כמה ימים לאחר מכן ערכה המשטרה מעצרים ראשונים בתיק 4000. בתקופה שבה נחקרת הפרשה שלושה ממקורבי נתניהו חתמו על הסכמי עד מדינה בתיק: יועץ התקשורת של משפחת נתניהו בעבר ניר חפץ, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר וראש הסגל במשרד ראש הממשלה ומנהל לשכתו של נתניהו בעבר ארי הרו. החקירה בתיק הסתיימה בתחילת דצמבר 2018 עם המלצה של המשטרה להעמיד את ראש הממשלה לדין.

תיק 4000: יחסי "תן וקח"

תיק 4000, היחיד שבו נתניהו מואשם בשוחד, עוסק ביחסים שבין ראש הממשלה נתניהו ושאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק. אלוביץ' רצה לבצע עסקאות שדרשו אישורים רגולטוריים, וביקש לקדם אותם באמצעות סיקור חיובי של נתניהו באתר "וואלה", שהיה בבעלות קבוצת בזק. מבחינת הפרקליטות, הסיקור החיובי הוא שוחד, והתמורה שנתניהו נתן - קידום עסקאות של בזק.  

בכתב האישום נכתב כי בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017, היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן הייתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק - כמו עסקת יד 2, רפורמת השוק הסיטונאי ועסקת בזק-יס.

ניר חפץ, ארי הרו ושלמה פילבר. עדי המדינה(צילום: מוטי קמחי, שאול גולן)

(צילום: אוהד צויגנברג, אוראל כהן)

בתקופה זו היה אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק. עוד נכתב בכתב האישום כי תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי.

לכן, לפי הפרקליטות, נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ', בסוף 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19, סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה".

בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר "וואלה", עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים בכמה מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. לפי כתב האישום, את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה.

תיק 2000: "נתניהו לא סירב לשוחד"

במרכז תיק זה עומדות השיחות בין ראש הממשלה נתניהו לנוני מוזס. היועמ"ש החליט להגיש נגד נתניהו כתב אישום בגין עבירות מרמה והפרת אמונים. סעיף האישום נגד מוזס הוא הצעת שוחד.

על פי כתב האישום, נתניהו ייחס לסיקור התקשורתי שלו ושל משפחתו "חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי, ובפרט בתקופת בחירות". על רקע זה, ובצל מה שמתואר כ"יחסי יריבות עמוקה" בין השניים, נערכו בשנים 2014-2008 שלוש סדרות של פגישות שבהן עלה נושא הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת שבבעלות קבוצת "ידיעות אחרונות", כמו גם האפשרות להטיל מגבלות על החינמון "ישראל היום".

(צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי)

סדרת הפגישות האחרונה לפי כתב האישום התקיימה בסוף 2014 – כשברקע הדיונים סביב הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל (שנודע גם כ"חוק ישראל היום") שהוביל חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, במטרה לחייב גביית תשלום עבור כל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה. שתיים מאותן פגישות הוקלטו על ידי מנהל לשכתו של נתניהו, ארי הרו, ללא ידיעת מוזס.

נתניהו, נטען בכתב האישום, "ניצל את הצעת השוחד של מוזס ואת הבנתו כי יש בכוחו להשפיע באופן מהותי על קידום החקיקה כדי להמשיך את השיח עימו במטרה לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות' בתקופת הבחירות, ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, ובכך לשפר משמעותית את סיכוייו לשוב ולהיבחר לראשות הממשלה. בעשותו כך ניצל נתניהו את כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית, ופגע מהותית בטוהר המידות בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו".

לגבי מוזס נקבע בכתב האישום כי הוא "הציע והבטיח לנאשם נתניהו מתת בדמות שינוי ניכר לטובה באופן סיקורו ב'ידיעות אחרונות' וב-ynet ושינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, בדרך שתבטיח שוב את בחירתו לראשות הממשלה, וכל זאת בעד הפעלת כוחו השלטוני כראש הממשלה לקידום חקיקה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות עבור הנאשם מוזס".

תיק 1000: "ניגוד עניינים חריף ומתמשך"

במרכז תיק 1000 עומדות מתנות שקיבל הזוג נתניהו על בסיס קבוע משני אנשי עסקים. על פי כתב האישום בתיק, מאוקטובר 2011 ועד דצמבר 2016, קיבלו בנימין נתניהו ורעייתו שרה מאיש העסקים ארנון מילצ'ן טובות הנאה שונות. עוד עולה מהאישום כי ב-2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש עסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, ובשנים 2016-2014 קיבלו נתניהו ורעייתו מפאקר טובות הנאה שונות גם כן.

(צילום: אוהד צויגנברג)