בשיתוף JGive
עד לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" היה נדמה שהציבור והממשל לא מכירים מספיק בחשיבות העמותות. התפיסה הרווחת הייתה "טוב שהם קיימים", כאשר עוד ועוד תחומי אחריות הוטלו עליהם והתמיכה מהמדינה הייתה חלקית בלבד.
האסון שפקד את ישראל גרם לכולנו להבין שבדרגים הרשמיים לוקח זמן לתת מענה. אל החלל שנוצר, נכנסה החברה האזרחית באופן מיידי ובמלוא העוצמה.
נתינה של שנה שלמה בחודש אחד
על פי הנתונים של JGive, רוח התרומה הגדולה מתבטאת בקפיצה מדהימה בכמות התרומות שהתקבלו: מאז תחילת המלחמה גויסו למעלה מ-170 מיליון שקלים שעברו ליותר מ-1,000 עמותות בשטח, הודות למעל 140,000 תורמים.
מאז המלחמה סך התרומות שהתקבלו דרך JGive עומד על מעל ל-95% מסך הגיוס הכללי במשך שנת 2022 כולה.
JGive היא פלטפורמה ללא מטרות רווח הפועלת לעידוד תרבות נתינה, ומהווה מקום מפגש פילנתרופי בין עמותות, תורמים וחברות עסקיות. הפלטפורמה מציעה בין היתר פתרונות סליקה לקבלת תרומות, הקמת קמפיינים ייעודיים ומגוון פתרונות טכנולוגיים לניהול תרומות חדשני עבור תורמים פרטיים, קרנות וחברות. כל העמותות הרשומות ב-JGive מחזיקות באישורים רשמיים מטעם המדינה. על רקע אירועי ה-7 באוקטובר, הקימה JGive את קרן 'יחד ננצח' אשר מקבלת תרומות ומחלקת אותן כמענקים לעמותות בשטח על פי החלטת ועדה מקצועית חיצונית בהובלת האלוף במיל' אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר.
"מול הפערים במענה, ארגוני החברה האזרחית בלטו בסיוע ובליווי"
אודי לביא, סגן ראש המוסד לשעבר וחבר הדירקטוריון החברתי של JGive, אומר כי "תושבי העוטף נחשפו לפער תפקודי של משרדי הממשלה, חלקם באופן בלתי נמנע בנסיבות, חלקם תוצר של חוסר תכנון וחלקם תוצאה של חוסר יכולת ביצוע".
לביא הצטרף ל'פורום מחאת האלופים', אשר נרתם כבר ב-7 באוקטובר לסיוע ליישובי העוטף בהתמודדות עם השבר הנורא ואתגר ההתאוששות. לדבריו, הפערים המובהקים והכואבים ביותר במענה לאותן קהילות היו "סנכרון בנושא הרגיש של חללים, נעדרים וחטופים בין כוחות הביטחון השונים, מחסור בתשובות מיידיות בתחומי רווחה, חינוך, וכלכלה, ולבסוף, תפעול ענפי הכלכלה העיקריים של הקיבוצים, אשר נעשה על ידי מתנדבים".
במשך הזמן המדינה נכנסה בשני שלבים, לדברי לביא: כניסת מנהלת 'אופק חדש' וכניסת מנהלת תקומה בהובלת משה אדרי.
"כיום התושבים מתחילים להרים את הראש ולהסתכל קדימה. בליווי חברות כלכליות מובילות מהפורום העסקי, בסיוע של עמותות ופורומים אזרחיים ובסיוע המדינה, אנחנו מקווים לבנות עתיד טוב יותר".
"כל ממשלה, גם הטובה ביותר, צריכה חברה אזרחית פעילה, במיוחד באירועי אסון גדולים"
חלק גדול מהפעילות ההתנדבותית נעשה ברמה המקומית, על מנת למקד את הסיוע. החמ"ל האזרחי הירושלמי, למשל, הוקם כבר ביום הראשון למלחמה וסייע מאז לעשרות אלפי אנשים, הודות ל-5,000 מתנדבות ומתנדבים ומענה לקשת רחבה מאוד של צרכים: החל מסיוע למפונים, אירוח, שינוע, בייביסיטר לילדי כוחות הביטחון, תרומות של ציוד ומזון ועוד.
אודם ברזילי, צעירה תושבת ירושלים ומתנדבת בחמ"ל, מספרת כי "סייענו במגוון תחומים, החל מציוד ואוכל חם ועד סיוע רגשי ותרפיה. אני חלק מהצוות שעושה את ההתאמה בין הפנייה לגורם שיכול לענות לה, על פי רמת הדחיפות. ישנם מקרים דחופים לטיפול באותו יום, כמו משפחות שצריכות לפנות את המקום בו התארחו וצריכות מקום לישון בו, או מחסור במזון לתינוקות".
בימים אלו, החמ"ל מתמקד באירועים דחופים ומסונכרן עם גופי הרווחה כדי להבין כיצד המקרים מטופלים על ידי המדינה ולהתערב במידת הצורך.
אדיר שוורץ, יו"ר תנועת התעוררות בירושלים ומנהל החמ"ל האזרחי הירושלמי, אומר כי "החמ"ל הוא שותפות של שתי מפלגות מקומיות, ארבעה מוסדות אקדמיים, ארגון 'לב אחד' ושני ארגוני מחאה מקומיים. לא מדובר בגופים שיודעים בהכרח לשתף פעולה בשגרה, אבל הם חברו יחד בשעת חירום".
על רקע הטענות לפערים במענה מצד הממשלה, שוורץ מדגיש כי "כל ממשלה, גם הטובה ביותר, צריכה חברה אזרחית פעילה, בוודאי ובוודאי בשבועות הראשונים שאחרי אסון בסדר גודל שכזה". בעיניו, "זה לא בהכרח באג, אלא פיצ'ר. זה חלק מהאיתנות של החברה הישראלית, הכלכלה הישראלית והחברה האזרחית בזמני חירום". שוורץ מסביר כי ישנן משימות שחברה אזרחית יכולה לעשות שממשלה לא יכולה לעשות, בהגדרה. "רק חברה אזרחית יכולה להיות גמישה ויעילה, הודות לכוח האדם המתנדב ולאופי הפעילות".
לדבריו, "חשוב שיהיו לישראלים פלטפורמות איכותיות כמו JGive שיכולות לתת מצד אחד מענה לרצון הטוב ולרוח הנתינה יוצאת הדופן, ומצד שני ניתן לסמוך עליהן שהן לא מנצלות לרעה את אותה רוח נתינה".
במבט למצב נכון לעכשיו, שוורץ אומר כי "אנחנו כחמ"ל אזרחי יודעים למסור את הכדור ויהיה מי שיתפוס אותו בצד השני. אנחנו גם עושים את זה ומעבירים אחריות למשרדי ממשלה ויחידות ממשלתיות כל הזמן".
"אחרי ההתגייסות של אנשי המקצוע, הקהילה והתרומות המבורכות - אנחנו מחכים לממשלה"
רענן אריזון, בעלים ומייסד של חברת רענן בשטח בע"מ ויועץ אירגוני בכיר, הוא אחד מיוזמי מתחם הטיפול המיוחד לשורדי מסיבת נובה, אשר התחיל בחוות רונית ופועל כעת בבית יצחק.
"הרצון הראשוני היה לעשות משהו משמעותי, לאור הכאוס הגדול", הוא מספר. "לאחר התלבטות עלה הרעיון לטפל בשורדי הנובה כי ההנחה היתה שאף אחד לא יטפל בהם". כבר ב-8 באוקטובר הוחלט להקים מקום מרפא עם טיפול מהיר ואיכותי לכל מי שנחשף לטראומה ברמה כזו או אחרת. "חשבתי שאני בא לזמן קצר ואעזור כל יום ל-10 אנשים, אחרי שבוע כבר היו 1,000".
שני האנשים שהביעו אמון ביוזמה ורצו לעזור, מספר אריזון, "הם איש העסקים נועם לניר, והאלוף במיל' אליעזר שקדי, העומד בראש קרן החירום של JGive, ממנה קיבלנו מענק שאפשר לנו לתת מענה בשלב הראשוני".
לדבריו, "שניהם הבינו שהתפקיד של המדינה הוא לטפל באנשים, אך במקרה הזה היתה תצוגת תכלית של אזרחים שהחליפו את המדינה".
היום, אומר אריזון, המדינה יצרה קשר אך עדיין לא נכנסה לתמונה בפועל. "הרשויות המקומיות הבינו את האחריות שלהן, אך השלטון המרכזי עדיין לא מימש את האחריות שלו. יש כוונות טובות אך הן עדיין לא תורגמו לתכנית מעשית ותקציב. התרומות שקיבלנו לא מכסות על העלויות, ואם המדינה לא תיכנס לתמונה, אנחנו צפויים לעצור את היוזמה, למרבה הצער".
אורי בן שלמה, מנכ"ל ומייסד JGive מסכם: "פלטפורמת JGive הוקמה מיד לאחר צוק איתן מתוך הבנה שמעורבות חברתית היא הבסיס לחברה אזרחית איתנה ומשגשגת. ככזו, היא דורשת שותפות חוצת מגזרים וקהילות, הבאה לידי ביטוי הן בהתנדבות והן בנתינה כספית. שמחנו לגלות בזמן אמת עד כמה התשתיות שפיתחנו לטובת סיוע בזמני שגרה, הן קריטיות לביסוס של יוזמות אזרחיות חשובות מאין כמוהן בזמני חירום. ראינו בעיניים כיצד תשתית טכנולוגית היוצרת חיבור ייחודי בין תורמים, עמותות, חברות עסקיות וקרנות פילנתרופיות, מאפשר לחברה האזרחית להיכנס ל"וואקום" שנוצר ולפעול ברמה המיידית כדי לסייע היכן שרק צריך".
בשיתוף JGive
פורסם לראשונה: 06:04, 01.12.23
