אפרים סידון: "להמשיך לחיות בגופו של מישהו אחר"
"בעיני לחתום על כרטיס אדי זה הדבר הכי טבעי ואנושי שאנשים יכולים לעשות", אומר הסופר אפרים סידון ומזכיר שהיכולת שלנו להינצל תלויה הרבה פעמים בזולת - וביכולת שלו לתת. ואהבת לרעך כמוך
החתימה
"חתמתי על כרטיס אָדי לפני שנים רבות. קראתי מאמר על אָדי בן דרור, שעל שמו נקרא אדי, וכך נחשפתי לנושא. ברגע שזה צורף לרישיון הנהיגה, חתמתי על הכרטיס".
הסיבה
"בעיני זה הדבר הכי טבעי ואנושי שאנשים יכולים לעשות. אני לא רואה סיבה שאדם לא יתרום מגופו אברים כאשר הוא כבר לא יכול לעשות בהם כל שימוש".
ההתלבטויות
"אני לא אדם דתי ויחד עם זאת אני מאמין שאם בכל זאת יש מה שנקרא כח עליון בשמיים, אז כל אדם התורם את גופו הוא בעיניו בגדר צדיק".
"מי שחושב לא לתרום לערבים, לא ראוי שיתרום אבריו" (צילום: עופר עמרם)
התגובות
"בסביבתי לא מדובר במעשה חריג ורוב חבריי נושאים כרטיס אָדי. אנחנו רק לא מבינים למה לא כולם חותמים".
פגשתי בחולה
"לא פגשתי בחולים אלא ברופאים. מחבריי הרופאים אני שומע סיפורים על היכולת המופלאה, על כל המאמצים הנדרשים מן הרופאים, מלבד, כמובן, מהמאמצים הנדרשים מהתורמים והנתרמים. על האזעקות באמצע הלילה והנסיעות ממקום למקום. על העבודה עם היד על הדופק, תרתי משמע, כדי למצוא את הלב הנכון או הכבד הנכון או כל מיני אברים אחרים".
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
אני עושה
"נעניתי לבקשת המרכז הלאומי להשתלות וכתבתי ספר ילדים בחרוזים אותו אייר דני קרמן. (מדובר בספר המיועד לתלמידים בכיתות א'-ד', וכיום תר המרכז הלאומי להשתלות אחר ספונסר שיאפשר את הדפסתו והפצתו – ג.ב). זהו ספר הרפתקאות המספר על קבוצת לבבות להם שפה משלהם אותה בני האדם לא שומעים. הלבבות אומרים באמת את מה שהם חושבים.
"יום אחד מתעוררת איזו בעיה שהילדה ששוכן בתוכה הלב לא מודעת אליה. הלב חולה מאוד והוא לא יודע איך הוא יוכל להמשיך. הוא מחפש לה לב שיוכל לתפוס את מקומו כי בלעדיו הילדה לא תמשיך לחיות. הלב מקווה שהלב שיהיה במקומו יהיה לב של אדם אדיב, חם, גאה, ישר וכו'. כל הלבבות שנרתמים לסייע לו בחיפושים אומרים לו שלב שנתרם מגיע, בדרך כלל, מאדם בעל תכונות אופי כאלה. ובאמת יום אחד מגיע לב ומחליף את הלב הפגום והילדה ממשיכה לחיות.
"במהלך העבודה על הספר התייעצנו עם רופאים. מכיוון שלא רצינו לדבר ישירות על המוות יצרנו את 'שפת הלבבות' ובתחילת הספר דני אפילו סימן מעין מילון לתרגום שפתם הייחודית. עשינו מזה סיפור, בלי חזות של משהו מחנך. בתוך הסיפור הילד יבין את החשיבות של תרומת אברים שמצילה חיים. אותו אדם שנפטר ותורם את אבריו, באיזשהו מקום ממשיך לחיות בגופו של מישהו אחר".
כולנו שווים
"אני יודע שלפחות 50% מהתרומות שמקבלים יהודים הן מערבים. לא פעם ולא פעמיים אנחנו קוראים על ערבי מעזה שתורם אברים מגופת נפטריו ליהודים או סיפורים של יהודים שתורמים לערבים. מי שחושב לא לתרום לערבים, לא ראוי שיתרום את אבריו. אנחנו נוסעים לבלגיה ולמדינות אחרות כדי שיתרמו לנו. אנחנו חיים הרבה מאוד בזכות נדיבות ליבם של עמים אחרים, אז שאנחנו נתחיל להגביל את זה? הלא אם נתנה את התרומה במגזר כזה או אחר לך תדע איפה זה יגמר".
התרומה והדת
"מרבית בני עמנו לא נקברו, הם נשרפו בקרמטוריום או נרצחו או נטבחו וחלקיהם פוזרו. 6 מיליון איש עלו בעשן השמיימה ומהם לא נותר אפילו אפר אחד. אלוהים לא יוכל להחזיר אותם? נראה לי די מגוחך שאלוהים שיכל לברוא עולם לא יוכל להחזיר אבר למישהו".
מילה לספקנים
"אני מלא גאווה באנשים שתורמים את אבריהם. אנחנו תלויים האחד בשני, כמו שאתה נדרש לתרום גם אחרים נדרשים לתרום. האפשרות שלך כאדם להינצל תלויה הרבה פעמים בזולת, ביכולת של האחר לתת. זה בדיוק – ואהבת לרעך כמוך".
כבר חתמו על כרטיס אדי ומפצירים גם בכם להציל חיים:
לפנייה לכתב/ת 
