בשיתוף HOODIES סינגלס RUN
אני חושבת שאפשר לומר שהרומן שלי עם ריצה או ספורט בכלל החל בגיל שנתיים. האחות בטיפת חלב הזהירה את ההורים שלי שהפעוטה חורגת מזמן מעל אחוזון 100 ויוצאת מכל הגרפים של המשקל והגובה. מי שצלח בהצלחה את שיעור אחוזים בכיתה ד׳, שם לב אולי שזה לא מצב הגיוני סטטיסטית. אם התינוק המגודל ביותר קובע את אחוזון מאה המקסימלי, איך יכול להיות שהלוויתן הקטן שהוא אני - ממוקם מעל 100%?
בכל מקרה, בגיל שנתיים לא התעסקתי בזוטות כאלה, בעיקר הקפדתי לוודא שיש לי פיסת אוכל בכל אחת מהידיים במירב הזמן. בכל רגע נתון אחר - הייתי בוכה. בקבוק בכל יד, קלח תירס בכל יד, פתי-בר בכל יד - ככה אפשר לאפיין את רוב תמונות הינקות שלי.

6 צפייה בגלריה
נעה כפרי
נעה כפרי
נעה כפרי
(צילום: אלבום פרטי)

מחוג ג'ימבורי לפעוטות – לספורט התחרותי

כך יצא שבגיל שנתיים מצאתי את עצמי בחוג ג׳ימבורי לפעוטות, מקבלת כפרס הוקרה פריכית אורז מפנקת כתגמול - ומאז לא עזבו עקבותיי את הספורט. למזלי את הג׳ימבורי כן עזבתי באיזשהו שלב, לטובת כל חוג ספורט קיים שמצאתי סביבי: ניווט ספורטיבי, ג׳ודו, שחיה תחרותית, כדורסל, אתלטיקה קלה, שמונה שנים בכדוריד ובסופו של דבר גם מצאתי את דרכי ללב הגרפים המדוברים של המשקל והגובה. זה אפילו קרה באופן טבעי כשהתחלתי לגבוה בגיל 4 והמשקל של הלוויתן החל להתפרס בצורה אנכית. אני חושבת שמגיעה לי פריכית אורז על זה.
26 שנים מאוחר יותר גיליתי שאכן יש דבר כזה ״עצמות כבדות״, כשהשתתפתי במחקר על אומגה 3 במכון וינגייט. החוקרים מדדו במכונה מתוחכמת בשם דקסה את צפיפות העצמות שלי - והיא אכן חרגה מגרף הנורמה. 1:1 טיפת חלב!
6 צפייה בגלריה
נעה כפרי
נעה כפרי
נעה כפרי
(צילום: אלבום פרטי)

איך התחלתי לרוץ? וואלה לא יודעת

איך התחלתי לרוץ שאלתם? בכלל הייתי ילדה של פאזלים ומשחקי הרכבה. מעולם לא זחלתי. או שישבתי או שרצתי. ההורים מספרים שהיו מניחים אותי עם פאזל שמתאים לילדים הגדולים ממני בעשור והייתי יושבת ומשחקת כך שעות בלי לזוז. ככל הנראה התחלתי לרוץ באופן די תחרותי כבר בגיל ארבע.
אולי עוד לפני כן, הרי ילדים מתחילים לרוץ ברגע שהם מתחילים ללכת. במגרש המשחקים, בגן, בתיפסוני, הקדרים באים. הריצה היא רק אמצעי, דרך לשחק בצורה יותר תחרותית, כיפית ומלאת אנדרופינים. ואם יש אופציה להתחרות, שאני אפספס?
גדעון כפרי, אבא שלי, הוא האחראי להידרדרות המשפחתית לספורט כבר בגיל צעיר.
שלושת האחים לבית משפחת כפרי היו חברים ב״איגוד הניווט הספורטיבי״ כבר בגן. שיאני מסלול האפרוחים. למדתי לרוץ ביער בין עצים וסלעים, לחפש תחנות כתומות-לבנות שמעליהן תמונות של חיות ולקרוא את המספרים שאוכל לסמן בטוש על נייר קרטון לאיזו תחנה הגעתי.
6 צפייה בגלריה
נעה כפרי
נעה כפרי
נעה כפרי
(צילום: אלבום פרטי)
בחטיבה ובתיכון מצאתי את עצמי בתחרויות אתלטיקה קלה - מתחרה ב-60 מטר, קפיצה משולשת, לרוחק ולגובה ואף קוטפת מדליות ומקומות ראשונים, בתור הילדה הכי גבוהה בכיתה בראש מעל שאר הבנות והבנים.
החלטתי לצאת לקורס טיס בגיל 19 כשאני כתבת צבאית כבר כמעט שנה בחיל האוויר ונרשמתי למסגרת של כושר קרבי שכללה הרבה ריצה בחולות פלמחים בשעות ליל מאוחרות.
שער כניסה נוסף לעולם הריצה התהווה בכל ארוחת שישי, וגם אותו אני חייבת לגדעון כפרי ותחביביו (את הסיפור על הרכבה משפחתית של מחשב שולחן אשמור לכתבה אחרת) טרנד המירוצים היה בעליה חדה בארץ, ואבא שלי היה מודיע לנו, לאחים הכפריים, באיזה מירוץ אנחנו הולכים למצוא את עצמנו הפעם.
6 צפייה בגלריה
הספורטאית והמאמנת נעה כפרי
הספורטאית והמאמנת נעה כפרי
הספורטאית והמאמנת נעה כפרי
(צילום: אלבום פרטי)
6 צפייה בגלריה
מרוץ שליחים תנ״ך תש״ח, גם עם יד שבורה, 2015
מרוץ שליחים תנ״ך תש״ח, גם עם יד שבורה, 2015
מרוץ שליחים תנ״ך תש״ח, גם עם יד שבורה, 2015
(צילום: אלבום פרטי)
המרוץ הראשון היה מרוץ הלילה של תל-אביב, שהיה אחד המרוצים הכי פופולריים בארץ וכלל עשרות אלפי רצים. אני זוכרת את זה כמסיבה סוחפת ועוצמתית. בילוי משפחתי מעולה ומלא אנדרופינים, שלא יכלתי להפסיק לרקוד בסיומו. משלחת הכפריים כבשה שש פעמים את הר לעמק, פעמיים תנ״ך תש״ח, עשרות מירוצי 10 ק״מ בתל אביב, נס ציונה והסביבה, תיבול מרוצי שטח שהיו החביבים על אבי ואפילו הייתה ארוחת שישי אחת בה כמעט נחנקתי מהעוף כשגיליתי שאני רשומה לחצי מרתון שטח בין יקבים. אני חושבת שאח שלי נחנק באמת.
6 צפייה בגלריה
מרוץ שליחים ״הר לעמק״ עם הכפריים, 2015
מרוץ שליחים ״הר לעמק״ עם הכפריים, 2015
מרוץ שליחים ״הר לעמק״ עם הכפריים, 2015
(צילום: אלבום פרטי)
את המרתון הראשון עשיתי עם קבוצת חברים בלי שעון כי זה היה פריט מותרות הרבה מעל התקציב של טוראית. היו כמה אפליקציות ריצה מוצלחות שהקפדתי להפעיל (לא במירוץ עצמו, רק באימונים) ולעקוב אחרי המספרים בהנאה. מדובר על מספרי הקילומטרים, כי לא היה לי מושג באיזה קצב אני רצה וזה לא שינה לי כהוא זה.

אז איך ומתי התחלתי לעשות ספורט?

התחלתי את הכתבה בניסיון לענות לכם, וגם לעצמי, על השאלה ״איך התחלתי לרוץ?״. ככל שהתעמקתי וחידדתי את השאלה, גיליתי שהתשובה אינה כה פשוטה. אפילו השאלה היא לא השאלה הנכונה, כי אם ״איך ומתי התחלתי לעשות ספורט?״
בגיל 17 במירוץ הכביש הראשון? בגיל 12 בתחרות אתלטיקה קלה מחוזית? בשיעור ספורט בכיתה א׳? במשחקי תיפסוני בגן? בגיל 4 בניווט ספורטיבי? או בג׳ימבורי בגיל שנתיים?
ריצה וספורט הם כל כך חלק ממני ומדרך החיים שלי שקשה לי להצביע על הרגע בו הכל התחיל, על הנקודה בה אני מסתיימת והריצה מתחילה, או להיפך.

בשיתוף HOODIES סינגלס RUN
פורסם לראשונה: 09:24, 20.07.23