בית המשפט המחוזי בתל אביב נעתר השבוע לבקשת איש העסקים אמיר גרוס-כבירי, המוכר כבעלים לשעבר של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, והורה לעכב את ביצוע החלטת בית משפט השלום בתל אביב שהוציא כנגדו בחודש שעבר צו פתיחת הליכים (כניסה להליך חדלות פירעון - ל"ד), בגין חוב הוצאות בסך של כ-200 אלף שקל וטענות לחוב שלכאורה מיוחס לכבירי עקב הסכם עליו חתם למימון בניית אצטדיון בבת ים.
השופטת, איריס לושי-עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, הורתה להוציא צו עיכוב ביצוע ארעי עד החלטה אחרת, בכפוף לכך שכבירי יפקיד סך של 262 אלף שקל בקופת בית משפט. כבירי הפקיד את הסכום הנדרש ולפיכך שלשום השופטת הורתה על כניסת צו עיכוב הביצוע לתוקף. המשמעות: בשלב זה כבירי לא מצוי בהליך חדלות פירעון וביצוע החלטת בית משפט השלום מעוכבת. יודגש כי להליך הנוכחי אין כל קשר לקבוצת הפועל תל אביב בכדורגל כיום שנמצאת בבעלות שונה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
2 צפייה בגלריה
אמיר גרוס-כבירי
אמיר גרוס-כבירי
אמיר גרוס-כבירי
(צילום: עוז מועלם)
בחודש שעבר בית משפט השלום בתל אביב נעתר לבקשת שתי קרנות העוסקות בפתרונות מימון, קוגיטו קפיטל אס.אם.אי וקוגיטו קפיטל שותף כללי, והוציא צו פתיחת הליכים לאיש העסקים אמיר גרוס-כבירי. כבירי, שכבר הגיש הודעת ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מתגורר כיום בבוסניה ולאחרונה פורסם כי נבחר לאיש השנה בעסקים בבוסניה-הרצגובינה.
קוגיטו טענה, באמצעות עוה"ד ליאור דגן, לירון ליברמן ודנית ליבנת ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי וכנעני, כי לכבירי חוב כלפי הקרנות בסך כ-47.7 מיליון שקל. כבירי מנגד מכחיש בתוקף טענה זו. המקור לחוב שמייחסות שתי הקרנות לכבירי כפול: חוב שנובע מפסק דין חלוט (סופי) שניתן בשנת 2020 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתו נקבע כי כבירי ואחרים ישלמו לקרנות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 200 אלף שקל, וכן בשל טענה לחוב שנובע מערבות אישית שהעמיד כבירי לטובת הקרנות. הקרנות טוענות כי חובותיו של כבירי נובעים בין השאר מכוח ערבות אישית שחתם כלפיהן להבטחת פירעון חובות חברת "הראל אחזקות-מועדון הכדורגל הפועל תל אביב" (חברה שנמצאת בפירוק).
2 צפייה בגלריה
הדמיה של האצטדיון שהיה אמור לקום בבת ים. ארכיון
הדמיה של האצטדיון שהיה אמור לקום בבת ים. ארכיון
הדמיה של האצטדיון שהיה אמור לקום בבת ים. ארכיון
(הדמיה: hanghai Institute of Architectural Design _credit Research Co,. Ltd)
במסגרת בקשת שתי הקרנות להוציא כנגד כבירי צו פתיחת הליכים, נטען כי בספטמבר 2016 נחתם הסכם לצורך מימון בניית אצטדיון ומרכז פעילות עסקית בבת ים - בין הקרנות המבקשות לבין החברה שבפירוק, שהייתה באותה עת בעלת זכויות הניהול במועדון הכדורגל. נטען כי הערבויות והביטחונות שהעמידה החברה בפירוק לקרנות המבקשות הועמדה על ידי כבירי כערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום. נטען כי לימים החברה שבפירוק לא עמדה בהתחייבויותיה לפי הסכם המימון.
יתרה מזאת, בתחילת חודש דצמבר 2016, כשלושה חודשים לאחר שנחתם הסכם המימון, נקלעה החברה שבפירוק להליכי חדלות פירעון. היא הגישה בקשה לצו הקפאת הליכים ומונו לה שני נאמנים, שבהמשך הפכו למפרקים של החברה.

כבירי מכחיש את הטענות: "החוב - 245 אלף שקל בלבד"

כבירי הגיש לפני מספר ימים בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום להכניס אותו להליך חדלות פירעון וכן הגיש ערעור על ההחלטה לבית משפט המחוזי בתל אביב. עיכוב ביצוע אכן ניתן לבקשתו שלשום, ולפיכך הליכי חדלות הפירעון נגדו עוכבו.
במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, טען כבירי באמצעות עו"ד עדי בראונשטיין ויפים דוידוב ממשרד גיל הירשמן, כי "מקור הטעות של בית משפט קמא (הכוונה לבית משפט השלום בתל אביב - ל"ד) בהחלטות הייתה בכך כי הגיע למסקנה מוטעית, על פיה המבקש (כבירי - ל"ד) חב למשיבות (הקרנות - ל"ד) מיליוני שקלים, כאשר בפועל החוב של המבקש למשיבות הינו לכל היותר על סך של 245 אלף שקל".
לטענת כבירי סיכויי הערעור גבוהים, זאת מאחר והפקדת הסך של 245 אלף שקל בבית המשפט "מורידה מסדר היום את הצורך לדון בחזקת חדלות הפירעון... כבירי הוכיח כי הוא אינו חדל פירעון, לא תזרימית ולא הונית.. צד מגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים בחוסר תם לב, דורש בגדרה סכומים מטורפים ו'מנפח' בתרמית את החוב במיליוני שקלים ובית משפט קמא (השלום - ל"ד), מכשיר התנהגות כה נפסדת במקום לדחות את הבקשה רק בשל התנהלות חסרת תם לב", טוען כבירי בבקשת עיכוב ביצוע, ומוסיף: "אין צורך להכביר במילים כי מתן הצו גורם לנזקים אדירים לכבירי, המבקש מנהל עסקים בעולם ועניין הצו פוגע".
לאחר מתן צו פתיחת ההליכים כנגד כבירי, ציין בתגובה עו"ד עדי בראונשטיין כי "מרשי מצר על ההחלטה, ובכוונתו להגיש ערעור, ולו על מנת שערכאת הערעור תברר את הסתירה, בין הקבוע בהחלטה לבין החלטתה של כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 21.09.2020, אשר קבעה כי אין למר כבירי חוב כספי כלפי קוגיטו, ובזו הלשון: 'משעה שאין בפני תביעה כספית ובהינתן פסק - דיני מהיום בתובענות, הרי שאין מקום על הטלת העיקול ואני מורה על ביטולו'. אנו מאמינים כי בית המשפט הנכבד יקבל את הערעור".
מטעם באי כוח קרנות קוגיטו נמסר בתגובה: "אמיר כבירי הוכרז על ידי בית משפט השלום כחדל פירעון. הערעור אותו הגיש כבירי הוא חלק מניסיון להשתמש שוב בהליכי סרק משפטיים על מנת לא לפרוע חוב עתק של עשרות מיליונים אותו הוא חב למרשתנו בהתאם לפסקי דין של בתי המשפט המחוזי והעליון. אנחנו משוכנעים כי גם הפעם בית המשפט ידחה את טענותיו חסרות הבסיס והליך חדלות הפירעון שנפתח למר כבירי ימשך כסדרו".