על אף שהבוקר (ג') השקל דווקא מתחזק מעט, המגמה בשבועות האחרונים הייתה הפוכה לגמרי ואתמול נשבר הרף הפסיכולוגי של שער 3.8 שקלים לדולר. להמשך היחלשות השקל בשיעורים ניכרים יש כבר השלכות על תחומים רבים במשק: משקי הבית ספגו הפסדים ניכרים ולמעט הייצואנים למעשה, כל המשק יוצא נפסד מהעלייה הניכרת בשערי המטבעות הזרים, בעוד השקל הפך לאחד המטבעות הנחלשים בעולם בעת האחרונה ופוחת בשיעורים משמעותיים לעומת כל המטבעות כמעט.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
רק בשבוע האחרון נחלש השקל מול הדולר כמעט ב-3% ומאז ראשית החודש שווי הדולר עלה מול השקל ב-5% והאירו זינק מול המטבע הישראלי בכ-3%. מאז הקיץ שעבר מדובר בפיחות משמעותי במיוחד: שער הדולר באמצע אוגוסט 2022 היה 3.24 שקלים, דהיינו שהוא רשם עלייה 56 אגורות לעומת אתמול, כאשר המשמעות היא עלייה של כ-17%. כעת הדולר נסחר סביב 3.78 שקלים והאירו סביב 4.13 שקלים.
1 צפייה בגלריה
חשש מעלייה מחודשת באינפלציה ומההתייקרות נוספת במשכנתאות
(צילום: shutterstock, צביקה טישלר)
השלכות היחלשות השקל
התייקרויות: אחת התוצאות הבולטות מעליית שערי המטבעות הזרים היא החשש מעלייה מחודשת באינפלציה, שכן רוב חומרי הגלם והמוצרים הנמכרים בארץ הם מייבוא. הסוחרים לא צפויים עוד לספוג את עליית שערי הדולר והאירו ולכן ככל הנראה יעלו את מחירי המוצרים המיובאים לפחות ב-5%-10%. ההתייקרויות הבולטות המיידיות צפויות במחירי מכוניות, מוצרי חשמל, מזון, היגיינה, כל המוצרים המוזמנים מחברות זרות באמצעות אתרי האינטרנט והמחויבים במטבע זר ועוד.
הריבית: הולכות וגוברות ההערכות שהוועדה המוניטארית של בנק ישראל תיאלץ, בגין עליית שערי המטבעות הזרים והשפעתה על התגברות האינפלציה, לחדש את העלאת הריבית, לאחר הפוגה אחת בהחלטה הקודמת שהגיעה אחרי עשר העלאות רצופות.
החלטת הריבית הבאה תהיה ב-4 בספטמבר, בעוד פחות משבועיים, ולמרות הירידה הזמנית המסוימת באינפלציה לאחרונה, האנליסטים חוזים שבנק ישראל יעלה את הריבית ברבע אחוז נוסף לשיעור של 5%, לעומת 0.1% באפריל 2022.
מדובר בעלייה של פי 50 בריבית הבסיסית ובעלייה של יותר מפי ארבעה בריבית הפריים, שתזנק - אם הריבית תועלה שוב בספטמבר - תוך שנה וחמישה חודשים בלבד משיעור של 1.6%, שהיה שיעור השפל אי-פעם, לשיעור של 6.5%.
עליית ההחזרים הממוצעת של משק בית בתשלומי המשכנתא תוך 17 חודשים תהיה של יותר מ-1,000 שקל בחודש, שהם 12 אלף שקל בשנה. כל ההלוואה תתייקר בעשרות אלפי שקלים ובהלוואות גדולות לטווח ארוך מדובר אף בתוספת עלות פוטנציאלית של 200-100 אלף שקל לאורך תקופת ההלוואה.
הנכסים וההלוואות בשקל ובדולר: מי שיש להם נכסים דולריים, למשל פיקדון דולרי בבנק, הרוויח בחודשים האחרונים הרבה כסף, שלא היה צפוי. ההשקעה הייתה טובה בהרבה מאשר בשוק המניות המקומי ובוודאי מפיקדון שקלי. למי שמחזיק שקלים רבים - כספו איבד מערכו יותר מ-15% בתוך שנה בלבד. מי שיש להם דירות שהם משכירים בחו"ל וממירים את שכר הדירה שהם מקבלים לשקלים - הרוויחו כמובן.
הנופשים בחו"ל: משפחה בת חמש נפשות שיצאה לאירופה או לארה"ב לשבעה-עשרה ימים, הוציאה קרוב לוודאי - על כרטיסי הטיסה, שכירת רכב, בתי מלון, קניות, מסעדות, טיולים וביקור באתרים בעת הביקור בחו"ל וכדומה - כ-35-25 אלף שקל. אם נעשה את החישוב לפי הוצאה של 30 אלף שקל, לעומת הקיץ של שנת 2022 עלתה החופשה הזאת השנה לפחות 4,500 שקל יותר.
התעשיינים והייצואנים: הם המרוויחים הגדולים מהזינוק בשערי הדולר, האירו, הלירה שטרלינג, הפרנק השווייצרי והמטבעות האחרים. עלייה של 15% בהכנסות וברווחים, בעת המרת המטבעות הזרים לשקלים, פירושם רווח נוסף של מאות אלפי שקלים ואולי אף של מיליוני שקלים, תלוי בהיקף עסקת הייצוא.
רבים שואלים אותנו בימים האחרונים לגבי עצות בדבר רכישת מטבעות זרים מראש לקראת טיולי תקופת חגי תשרי. אין כאן כמובן עצה ברורה. מי שיקנה כעת דולרים או אירו עשוי להרוויח, אך גם עלול להפסיד, תלוי מה יקרה בהמשך לשערי המטבעות הללו לאור ההתפתחויות בישראל.
בכל מקרה, המומחים אומרים כי העלייה המשמעותית בתקופה האחרונה בשערי המטבעות הזרים מול השקל הנחלש היא תוצאה של אי-הוודאות הפוליטית בישראל על רקע החקיקה המשפטית, חשש מירידה בדירוג האשראי, ההרעה בתחום הביטחוני, תוך ריבוי הפיגועים החבלניים ביו"ש ובתחומי הקו הירוק, המשך המחאה ברחובות, תוך סירוב חלק מחיילי מילואים להמשיך בהתנדבותם בצה"ל, ומצב מדיני מתדרדר מול מספר מדינות בעת האחרונה ובראשם ארה"ב. רגיעה בתחומים הללו ככל הנראה תרגיע במהרה גם את שוק המט"ח הסוער.
