ועידת הנדל"ן מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
בתקופה האחרונה שרת התחבורה מירי רגב מדברת על רצונה לראות רכבת מהירה שתחבר את קריית שמונה לאילת, יוזמה שזכתה ללא מעט ביקורת בטענה כי יש דברים דחופים יותר מבחינת תשתיות לבצע במדינת ישראל. מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, התייחס לדברים בפאנל בוועידה הלאומית לנדל"ן ולבטיחות בבנייה של ynet ו"ידיעות אחרונות".
"שרת החבורה מדברת על רכבת מקריית שמונה לאילת, אני חושב שלפני כן הדבר העיקרי שאנחנו צריכים לקדם זה השלמה של מערך התחבורה בארבעת המטרופולינים, שיהיו מחוברים ביניהם, כלומר מסילה 5 ו-6 באיילון, זה למעשה הדבר הבא שאנחנו חייבים חייבים לקבל החלטה באיזה מפלס היא תעבור, איפה היא תעבור ובאיזה תוואי", אמר אלמליח.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
2 צפייה בגלריה
ועידת הנדל"ן
ועידת הנדל"ן
מימין רפי אלמליח, וינקי קווינט
( צילום: עוז מועלם)
"אנחנו רוצים להגיע למערך תחבורתי שישלים את מערך המטרו, שלמעשה כבר הושלם חלק נכבד מאוד של התכנון שלו. לבוא ולהשלים את המערך הבין-מטרופוליני באמצעות רכבות של 250 קמ"ש, שיחברו את ארבעת המטרופולינים ואת נמל התעופה בן גוריון. הנחתי את כל הצוותים לבוא ולשים את כל המרץ על הדבר הזה", סיכם מנכ"ל מינהל התכנון.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים בונה הארץ, יגאל סלוביק, אמר כי מצוקת הדיור והראייה קצרת הטווח אולי של הממשלות האחרונות היא לא פחות מביעה של ביטחון לאומי: "בתפיסתי דיור אמור להביא תשתיות, ותשתיות אמורות לאפשר דיור, והם פשוט מחוברים אחד לשני בתוכנית אחת אחודה. כשאתה מסתכל על מה שקורה במדינת ישראל, כל הבעיות שיש אמורות להוביל אותנו לכך ב-30 שנים הקרובות נדרש לבנות את מדינת ישראל פעם נוספת. כלומר, מה שבנינו ב-75 שנה עד היום אנחנו נדרשים לבנות אותו ב-30 שנה בעתיד כי נגיע למצב שבו אנחנו 20 מיליון תושבים במדינה בפרק הזמן הזה. אם אנחנו לא נשכיל לעשות תוכנית שיודעת לתת את המענה הנדרש בתשתיות ובדיור, ואני בכוונה אומר את זה בסדר הזה, כן? נגיע למצב שבו הילדים והנכדים שלנו לא תהיה להם יכולת למצוא קורת גג.
2 צפייה בגלריה
ועידת הנדל"ן
ועידת הנדל"ן
יגאל סלוביק ומריו קופל
( צילום: עוז מועלם)
"בגלל הרבה מאוד סיבות ולא רק בגלל המחיר דרך אגב. השאלה היא איך אתה נותן לאותם צעירים את היכולת להגיע פיזית בתשתיות תחבורתיות לצרוך חינוך, תרבות, בריאות, ופעם שנייה איזה כלים אתה נותן להם בשביל להביא בכלל את ההון העצמי ואת המשכנתא הנדרשת על מנת שהם יוכלו לקנות את אותה דירה, ומה יהיה סך ההוצאה שלהם על דיור מתוך ההכנסה המלאה והחופשית שלהם על מנת שהם באמת יוכלו לקבל את אותה יכולת. בתפיסתי, אם לא נשכיל לעשות את זה, השר העסוק ביותר במדינת ישראל לא יהיה שר הבינוי, אלא שר הפנים כי צעירי ישראל יצביעו ברגליים. הם יוציאו דרכונים, ילכו לשדה התעופה ויחפשו להם מקומות שבהם הם יוכלו לגור".
מריו קופל מנכ"ל אורון נדל"ן, דיבר על התחדשות עירונית: "אף אחד לא ידע בהתחלה איך להתמודד עם התחדשות עירונית, ובמהלך השנים, המדינה, היזמים, הדיירים, הבינו שצריכים להיות קודם כל חוקי משחק, ואנחנו רואים שיש שני דברים בדבר הזה. אחד, זה שקודם כל פרויקט התחדשות עירונית בממוצע הוא פרויקט שהוא עתיר יחידות דיור. לא כל מי שחתם, יזם, בינוני, או קטן יותר, מבין שכמות ההון שנדרש כדי להרים פרויקט כזה הופך את זה למשחק של גדולים. מגיעים אלינו המון המון פניות בעניין הזה".
מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט, התייחס לדרישה של חלק מהפוליטיקאים לפרק את הרשות שבראשה הוא עומד: "עובדי רמ"י הם מקצוענים, הם באמת מומחי הנדל"ן הכי טובים. אני לא דואג לפרנסת עובדי רמ"י ואני לא יושב ראש הוועד. אני חושב שבאמת צריך להסתכל על זה בראייה אסטרטגית. עכשיו באמת יש פוליטיקאים שמדברים על פירוק רמ"י. השיח על זה הוא שיח נכון וראוי. הבעיה שהשיח היום של הפוליטיקאים בנושא הזה הוא רדוד ולא מציגים את האלטרנטיבות. אם נסתכל על האלטרנטיבות יש אלטרנטיבה אחת להפריט את כל הקרקעות. למרות שאנחנו מנסים להוציא כמה שיותר גם מכרזי קרקע לא מתוכננת, כמובן שמתכוננת כל מה שיש. אם נוציא את הכל, אז במקום שהציבור יחכור או יקבל את הקרקע ממדינת ישראל הוא יהיה חוכר של טייקון".
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, התייחס לביקורת כי המשרד במתכונתו הנוכחית מעדיף לסייע לחרדים על פני מגזרים אחרים: "אשמח שיסבירו לי איפה. אני מסתכל היום על השוק ועל העשיה שלנו. באנו והבאנו כסף להאצת נדל"ן. נתנו יעדי שיווקים. אנחנו משווקים בכל הארץ. לגופו של עניין, אני לא מכיר את הדבר הזה. אני יודע שאצלי בשולחן, אצל השר בשולחן, אנחנו נמצאים ועוסקים כל היום מסביב לשעון. אני מסתכל על היומן. אנחנו פוגשים את עיריית אום אל פאחם ואת רמת ישי ואת מועצת נחל סורק. הביקורת שנמתחה הייתה בעיקר לגבי ההחלטה שעברה על מענקי יד שנייה של עד 600 אלף שקל. אנחנו רואים דירה בהנחה שמאפשרת לאנשים לבוא ולקנות דירה בהנחה של מאות אלפי שקלים. את אותם זכאים של דירה בהנחה שאין להם את ההון העצמי של מאות אלפי שקלים להניח בדירה, אין להם את האפשרות לזה, אנחנו נותנים להם אפשרות לקנות דירה בזול יותר. התוכנית לא דואגת לחרדים. אם החרדים נמצאים במצב סוציו כזה או אחר אז הם יכולים לבוא לקנות דירה בבית שאן, בטבריה, בעפולה, בדימונה, זה לאורך כל הארץ, יש עשרות ערים שבהן ניתן לקנות דירות במחירים האלה".