ועידת הנדל"ן מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה דוד יהלומי התייחס הבוקר (שני) לאתגרים העומדים בפני ענף הנדל"ן בשנים הבאות, ואמר בוועידה הלאומית לנדל"ן ולבטיחות בבנייה של ynet ו"ידיעות אחרונות כי "חייבים לפתח תוכניות אסטרטגיות מערכתיות ארוכות טווח, ממשלות ישראל לכל דורותיהן לא חושבות באופן אסטרטגי כפי שמצופה ממדינה מפותחת".
2 צפייה בגלריה
ועידת הנדל"ן
ועידת הנדל"ן
"חייבים לתת מענה לנושא של מוסר התשלומים". יהלומי
(צילום: עוז מועלם)
לדבריו, "83 מיליארד שקל מהכנסות המדינה זה מהנדל"ן - שזה מהווה 16% מהכנסות המדינה, 22% מהאשראי במשק. כשהענף הזה נמצא במשבר, המשק נמצא במשבר, וזה פוגע בכל אזרח ואזרחית. צריך להציל את הענף הזה, גם בהיבטים של דיור בר השגה וקבלני הביצוע של התשתיות, וגם בהיבט של כוח האדם. אם לא נפתור את המשבר, נראה פה חברות שקורסות".
הוא ציין: "בטווח הקצר צריך לשחרר קרקעות, להציף את המדינה בקרקעות, להוזיל אותן. לקצר את כל תהליכי הבנייה. לעשות את הדברים האלה ולפתוח את השוק. לא יכול להיות שמדינת ישראל נמצאת במצב שאין פה דיור בר השגה. לא יכול להיות ש-83 מיליארד הולכים לאוצר המדינה, אבל אין פתרונות דיור. זה לא יכול להיות. הכנסות המדינה שבאות מהנושא של קרקעות ומס הרכישה לא הולכות לדיור. יש פה אי צדק חברתי משווע".
2 צפייה בגלריה
פרויקט בנייה ברחוב בלוך בתל אביב
פרויקט בנייה ברחוב בלוך בתל אביב
"עולם הבנייה לא יהיה דומה בעוד כמה שנים למה שהוא עכשיו". ארכיון
(צילום: יריב כץ)
איך ההייטק והבינה המלאכותית יכולים להיכנס ולעזור בכל המאמצים האלה - בתכנון, בביצוע ואפילו בבטיחות? "זה קורה כבר עכשיו, בשנים האחרונות, והולך ומתפתח. כיום במדינת ישראל יש יותר מ-300 סטארט-אפים בתחום הבנייה. הטכנולוגיה משפרת מאוד גם את הבטיחות בענף הבנייה, אנחנו כל הזמן משפרים את המודלים שלנו. ישנה גם את ההכשרה הנדרשת של כוח האדם, אנחנו נצטרך לשנות את ההכשרות. עולם הבנייה לא יהיה דומה בעוד כמה שנים למה שהוא עכשיו, יהיו יותר עובדים שמפעילים רובוטים וכל מיני מכשירים ממוחשבים".
איזה דברים משמעותיים צריך לתקן כדי שנוכל לראות את ישראל מתפתחת לשנת 2040, 2060, ולגור פה? "נחלק את זה לרמה המיידית ולטווח של עד 2050. ברמה המיידית, חייבים לתת מענה לנושא של מוסר התשלומים. למה קבלן צריך לקבל את התשלום שלו אחרי 150 יום ו-180 יום? אנחנו בדיונים עם האוצר בעניין הזה, לוחצים ואומרים 'אין שום היגיון, תבטלו את ההחרגה הזאת'. הדבר השני זה הנושא של הפשיעה הכלכלית, היא חייבת לקבל טיפול מערכתי לאומי. לא מדובר רק על 'פרוטקשן' אלא על השתלטות של גורמי פשיעה בכל חלקי הארץ, על מכרזים ועל חברות קבלניות. הם מלבינים הון ומורידים את המחירים כך שבסוף אנחנו מקבלים פרויקטים הרבה פחות איכותיים".
הוא סיכם: "בטווח היותר ארוך, נדמה לי שדיברו פה שב-30 השנים הקרובות ייבנו פה שלושה מיליון יחידות דיור ותשתיות בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים. אנחנו אומרים לממשלת ישראל 'תראו מה הולך להיות פה מבחינת המספרים'. מי יעשה את זה? אם לא יהיה פה ענף חזק, לא יהיה מי שיעשה את זה. מחירי הדיור ימשיכו לעלות, ואנחנו ניכנס למשבר שיהיה קשה לצאת ממנו".