בנק ישראל הודיע היום (שלישי) על תמיכה בהפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט, ובכך מקדם את מכירת החברה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההודעה מגיעה עכשיו מכיוון שבמסגרת חוק שטרום הוחלט כי בנק הפועלים ולאומי ימכרו את חברות כרטיסי האשראי שבשליטתן - ישראכרט ולאומי קארד, ואילו כאל תישאר לתקופת בידי דיסקונט עד תחילת השנה הבאה, ואז יוחלט האם להפריד גם אותה.
בחודש יוני 2021 הוקמה ועדת היגוי בבנק ישראל שמטרתה הייתה לבחון את סוגיית ההפרדה ולהמליץ לנגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, על העמדה שיש שעל בנק ישראל לנקוט בסוגיה רגישה זו. זאת לאחר שלמעשה הציבור לא יצא נשכר במיוחד מהפרדת חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי.
מנהל חטיבת המחקר מישל סטרבצ'ינסקי הודיע היום כי הניתוח העלה ממצאים רבים, שחלקם תומכים בהפרדת כאל וחלקם פחות. לאחר שקלול כלל הממצאים, לרבות אלו הנוגעים לחלק מתוצאות ההפרדות שכבר בוצעו ו"להשפעת קיומו של מגרש משחקים לא אחיד" שעה ששתי חברות כרטיסי אשראי כבר הופרדו מהבנקים, עמדת בנק ישראל הינה כעת כי יש להשלים את הליך ההפרדה ולבטל את החרגת בנק דיסקונט מהרפורמה. זאת, על ידי שינוי הסף בחוק לבנק בעל היקף פעילות רחב.
בנק דיסקונט הופרד בשעתו מהרפורמה בהיותו קטן בהרבה משני הבנקים הגדולים וכדי לבחון כיצד ההפרדה תשפיע על הבנקים. לדברי גורם בכיר לשעבר במערכת הכלכלית התברר שהבנקים הגדולים כלל לא נפגעו מההפרדה ומצאו לעצמם מקורות רווח חליפיים ואף יצאו בסופו של יום נשכרים מההפרדה ומהיפרדות מ"כאב הראש" שגרמה להם הפעילות הרבה בתחום כרטיסי האשראי.
הכלכלן שלמה מעוז טען היום בשיחה עם ynet, כי דווקא לאחר ההפרדה העלו חברות כרטיסי האשראי באופן ניכר את הריבית שהם גובים מהלקוחות המשלמים בקרדיט "וזאת הפכה ממש לריבית נשך". לדבריו, הסיבה העיקרית לכך הייתה שלחברות, בניגוד לבנקים הגדולים, לא היו למעשה מקורות מימון מספיקים "ולכן הן פנו לגביית ריביות נשך ממש מהלקוחות".
