מחוץ לפריים
אלונה סער רוצה שתכירו אותה באמת: "אני חמאה"
01:04:42
לראשונה בקריירה שלה, אלונה סער ניגשת לריאיון מבלי מחויבות לקידום סדרה או פרויקט חדש שיצא. אלונה של פעם ככל הנראה גם הייתה מוותרת על התענוג, אחרי סדרת מפגשים עם התקשורת שהותירו בה צלקות, אבל עכשיו היא מחויבת לתהליך שבחרה לעבור. "זה ניסיון שלי להשתחרר, להיות פחות קפוצה ופחות מגננתית", מספרת השחקנית בת ה-25 בריאיון לפודקאסט "מחוץ לפריים". "משהו בי לאחרונה מאוד מנסה להיפתח. אני רוצה שיראו אלונה אחרת, שמי שלא יכיר אותי כאדם רגיש ומצחיק - שיכיר. לגייס גישה הרבה יותר חיובית לדבר. גם אחרי כמה מקרים שהיו, אני לא מעוניינת שאף אחד ייפגע ממני - ולא רק ברמה הציבורית. חורה לי שיש בן אדם שיוצא עם חוויה לא טובה מהריאיון איתי. הרבה אומרים, 'אם בחרת להיות שחקנית החשיפה באה עם זה ותתמודדי', אבל אותי לא עניין להיות מפורסמת. עניין אותי לקבל הכרה על העשייה שלי, ועם הזמן ראיתי שזה לא מה שהזדמן לי. קשה לי לסתום את הפה כשיש לי משהו לומר".
כבר ארבע שנים שהיא נמצאת בכותרות - אם בהתחלה בגלל אביה, חבר הכנסת גדעון סער, אחר כך בגלל הרומן שלה עם השחקן אמיר חורי, ובהמשך בזכות התפקידים המצוינים שלה בסדרות "המפקדת", "פלמ"ח" ו"שמיים אדומים". היא מודעת לתדמית הצינית והמתנשאת שדבקה בה בזמן שחלף ומחכה לרגע שבו יבינו שיש בה יותר מזה - שיכירו את אלונה האמיתית. אבל היא גם מבינה שלא תוכל ולא תסכים לעשות זאת בכל מחיר. היא מסרבת לתת לעולם השואוביז לנהל אותה, או להפוך אותה לעוד פיון במשחק שכולם נאלצים לשחק. אחת מאותן צלקות שהיא נושאת נגרמה בשיא חשיפת הזוגיות שלה עם חורי. "הציעו לי לעשות קמפיין למשהו של שיער", היא מספרת, "עניתי 'בוודאי', ואמרו לי שיהיה גם ריאיון אז אמרתי 'אוקיי'".
בשלב הזה את מודעת שרוצים לשאול אותך על היחסים עם אמיר?
"כן, אבל אני גם חושבת שאשכרה מצלמים אותי למוצר ושהפנים שלי יתפרסמו איתו. הזמינו אותי לצילומים שלא קרה איתם כלום. קיבלתי על זה תשלום, הם אמרו לי שאקבל 15 אלף שקל. באותו זמן הייתי סטודנטית שנה א', אתה יודע מה זה 15 אלף שקל? סידרתי לי חצי שנה קדימה".
בת של שר צריכה לסדר חצי שנה קדימה?
"אני לא רעבה ללחם, אבל אתה חושב שאני לוקחת ממנו כסף? הבן אדם מגדל עוד ילדים. אני לא מקבלת כסף מאבא. ואז אני אומרת כן להצעה שלהם, שאם כבר מדברים על הזוגיות אז לפחות קולי יישמע. שבמקום שידברו עליי עם צד ג' - יכירו אותי. חשבתי שבגלל שיש לי שיער יפה לקחו אותי לקמפיין, הייתי מטומטמת. אפילו לא תמימה - מטומטמת. כל הריאיון אני עם דמעות בגרון. אני מתחילה לקלוט".
הרגשת שעבדו עלייך?
"לא יודעת. יכול להיות שכן, לא הבנתי שזה מה שזה אומר. צילמו אותי לריאיון ויש תמונה שלי עם המוצר כדי לשים בכתבה, אבל זה לא פרסם את המוצר בשום אופן. לא נעלבתי, אבל הרגשתי ממש פראיירית, שמכרתי את הנשמה שלי לשטן. בשביל 15 אלף שקל נתתי את מה שאני לא רוצה לדבר עליו, אבל למדתי מזה. בכל מפגש אחר כך עם תקשורת הייתי מאוד חשדנית, בטוחה כל הזמן שרוצים להוציא ממני סקופ או כותרת, שלא משנה מה אגיד יעשו אותו הכי פרובוקטיבי כדי להוציא קליקבייטס".
הנאיביות, שאותה הגדירה בתור "טמטום", מעלה גם שאלות. האם לא למדה על תקשורת מהזמן שחיה בבית עם אבא שהוא איש ציבור? "הרבה פעמים אני נשפטת כאילו שאני אשת תקשורת, אבל יש לי התמחות אחת בחיים - משחק. זה הדבר היחיד שלמדתי. עם הזמן אני לומדת רק דרך כוויות - איך ומה אומרים, מה עדיף ומה לא - הכול דרך ניסוי וטעייה. וגם נהייתי הרבה יותר חומלת כלפי אנשים אחרים בראיונות. אני מבינה שדברים נערכים ומוצאים מהקשר, וגם אם לא - שיכול להיות שהבן אדם עבר ריאיון ביום הכי רע שלו בשבוע".
בגלל זה כש"המפקדת" עלתה למסכים הייתה תחושה שאת כמו סברס?
"אתה לא מכיר אף אחד באמת לפי איך שהוא בתקשורת. זאת לא סיטואציה טבעית שמישהו עם מצלמה מולך שואל אותך שאלות נורא אישיות ואתה לא מכיר אותו. הוא יודע עליי מלא ושואל אותי שאלות פרטיות - ואני לא יודעת מי זה. זאת סיטואציה שמרחיקה אותי, למה שאספר הכול?
"ההיכרות ההתחלתית שלי עם התקשורת היא מן הסתם מהזווית של אבא שלי. הוא בפוליטיקה מאז שאני בת חמש, אז אני לא זוכרת לגמרי הכול. זה נהיה יותר רלוונטי כשההורים שלי התגרשו - בדיוק הגעתי לבית ספר חדש בתיכון. זה קרה ממש כמה ימים אחרי תחילת שנת הלימודים, הוא היה שר החינוך ואז כולם גילו שהם מתגרשים. אני מגיעה לבית ספר חדש וכולם יודעים מה קורה אצלי בבית. ואז התחילו לעשות לו פפראצי - זה היה נראה לי מוזר כי הוא לא יהודה לוי, רק שר בממשלה, מה אכפת לכם?".
הזוגיות עם מגישת הטלוויזיה גאולה אבן יצרה עניין.
"אני חושבת שזה רק הגדיל את הבאזז".
מה זה עושה לך שכולם יודעים? הרי גם ככה קשה למתבגרת כשהורים מתגרשים.
"הגירושים עצמם לא הפריעו לי, לא אכפת לי אם ההורים שלי ביחד או לא. זה לא פירוק התא המשפחתי אם ההורים שלי נמצאים בזוגיות רומנטית או לא. מה שהפריע לי זו הנבירה הזאת".
סער מספרת כי הקושי בתקופה ההיא לא נבע רק מצד התלמידים בתיכון החדש שאליו עברה, והתחושה שהם יודעים כל מה שקורה אצל בבית, במקום הבטוח שלה. לדבריה, בשלב מסוים אפילו המורות באו לנחם אותה על דברים ששמעו בתקשורת. "זה פשוט הזוי. אני זוכרת שבשבוע הראשון המחנכת חילקה לכולם ממתק וברכה, ואני תמיד באמצע ברשימת השמות והיא השאירה אותי לסוף ואמרה לי, 'רציתי להביא לך באופן אישי כי חשבתי עלייך'. אני מבינה שזה נראה לה נחמד, היא התכוונה לעשות טוב. אבל אני לא שיתפתי אותך במה שקורה לי במשפחה ואת מספרת לי שאת יודעת. זה מוזר, זה פולשני. כשאבא התחתן עם גאולה הם לא הצליחו למצוא אולם כי כל אולם הדליף, ואז הם עשו אצל חבר והודיעו שלוש שעות לפני. היו צלמי פפראצי על עצים. אנשים שהכניסו אותם מהמרפסת".
המפגשים האלה עם התקשורת - כולל הפעם שבה לדברי סער התקשרה עיתונאית לשאול על הזוגיות עם חורי וכשסורבה ניסתה להתעניין בשלום השחקנית שענתה "לא מתייחסת לאנשים בורים" ודבריה שודרו - יצרו אצל סער דמות מסוימת בפני התקשורת, שנולדה מתוך מגננה. "היום אני מבינה שהייתי סאקרית, ועדיין מה שיצא בחוץ זו התנשאות".
סער מצליחה להבין למה התדמית החיצונית שלה עלולה להיתפס כמתנשאת, אבל מבהירה כאמור שזאת לא מי שהיא באמת. כך לדוגמה בשנה השנייה בבית הספר למשחק שבו למדה, היא חוותה תקופה קשה בדיכאון שבו היא מאובחנת, ונעדרה מהשיעורים. "ממש התקשיתי לקום בבוקר ולהגיע לשיעורים, ואז בבית ספר זה התקבל כהתנשאות".
למה?
"כי דיכאון, למה לצאת לעולם? קשה בחוץ. וגם כי המסגרת הזאת מאוד תובענית, אבל אני חושבת שבכל מסגרת אחרת, שהיא לא לקום-לצילומים, היה לי את זה. בבית ספר זה מאוד התקבל בגלל מי שאני, ויש לי נטייה לצאת מתנשאת או סנובית".
מה זאת אומרת "מי שאני"?
"אני מתווכחת עם המורים לגבי ניתוח הטקסט שלהם, או איך הם תפסו את הסצנה, ואז פתאום אני לא מגיעה הרבה ימים ואז אני גם מקבלת תפקיד זה יוצר מראה כזה. אבל אני חושבת שכדאי לעודד חשיבה ביקורתית בלימודים. לא כל המורים באותה אסכולה ולא כולם ינתחו אותו דבר, אז למה שאני אחשוב בהכרח כמו המורה? אם הוא בא ללמד אותי על ההיסטוריה של התיאטרון זה דבר אחד, אבל אם אנחנו מדברים על אנשים - על מה שקורה בין הגבר לאישה בסצנה הזאת - למה שאדע פחות? מדובר באנשים. היו מורים שמאוד אהבו את זה שאני ככה ומאוד טיפחו את זה. גם כשהייתי בתיכון היו מורים שמאוד התחברו אליי והיו כאלה שלא".
אמרת מקודם שיכול להיות שאת באמת מתנשאת.
"בטוח שבסיטואציות מסוימות אני מתנשאת".
כאדם את מרגישה כזאת?
"בתכלס לא, אבל אני מאוד מבינה למה זה משתמע ככה. מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני כמו חמאה מבפנים, שאני ילדה סופר רגישה, וההומור והכול - זה מגננות. אני יודעת שבחוץ רואים אותי מתבטאת בחריפות ובחד-משמעיות".
"הבעת האמפתיה נועדה להגן על אמיר. הרגשתי מועקה איומה, כמו עשרה טון על הלב"
כלפי חוץ, סער ידועה בעמידה האיתנה שלה מול העליהום ברשתות החברתיות שעברה לא פעם - אם בגלל מערכות היחסים השונות שלה או בגלל צורת ההתבטאות יוצאת הדופן שלה בפלטפורמות. מבחינתה לפחות, את כולם היא עברה בהצלחה, אבל את האירוע האחרון שאירע היא התקשתה לשרוד, ובעקבותיו מחקה את האינסטגרם לכמה ימים, ולזמן מה כמעט לא יצאה מהבית.
זאת הייתה תקופת מבצע "בית וגן", שנערך בחודש שעבר בג'נין. חורי, בן זוגה לשעבר, העלה לעמוד האינסטגרם שלו תמונה עם הכיתוב "ג'נין תחת מתקפה כבדה" - וספג ביקורות קשות ברשתות החברתיות. כשתגובה שלחה אותו לגור בג'נין, סער יצאה להגנתו והשיבה: "מה זה 'מוזמן ללכת לגור בג'נין?', שולחת בן אדם לחיות בלי אזרחות ישראלית כשהמשפחה שלו כאן מלפני קום המדינה בגלל שהוא מגלה אמפתיה לעם שלו?".
מאז, כאמור, היא הייתה נתונה במשך ימים למתקפה כבדה ברשתות, אבל בניגוד למקרים קודמים שחוותה - הפעם סער התקשתה להתמודד עם האירוע ברמה הרגשית. "אין לי בעיה לחטוף אש על משהו שאני מאוד מאמינה בו, כמו אהבה. אבל במקרה הזה הפריע לי שהדברים יצאו מהקשרם.
"אני הייתי בעד המבצע בג'נין. אני חושבת שהיינו צריכים להיכנס בג'נין. אבל אני עדיין חושבת שיש שם ילדים שהם קורבנות של אותם מחבלים שיושבים בבית, ואני בטח לא מצפה מבחור ערבי-פלסטיני שישכח את בני העם שלו. זה נראה לי הזוי לצפות שלא תהיה לו מידה של הזדהות איתם. הרגשתי מועקה איומה, כמו עשרה טון על הלב. לא רציתי לצאת מהבית, לא הצלחתי להשתחרר מזה. הבעת האמפתיה נועדה להגן על אמיר, כי אני חושבת שהדברים שלו הוצאו מהקשרם".
האם התגובות של אנשים כלפייך באות לידי ביטוי גם ברחוב?
"לא פיזית, מעט מאוד. מעבר ללזרוק הערה ולהמשיך ללכת? לא. זה מאוד קל להגיב מהמקלדת".
קרה שענית להודעות באינסטגרם?
"היו הרבה שכעסו וכתבו לי, ודיברתי עם לא מעט. את לא יכולה לצאת בסדר אף פעם, אבל היה לי חשוב שאנשים יבינו למה התכוונתי, ועם כל מי שאני עניתי לו השיחה נגמרה מאוד יפה, גם אם אנשים מאוד כעסו. ככל שאתה יותר דומיננטי - אתה תעבור להרבה פחות אנשים בגרון. אז מה, לא להיות? קשה לי לסתום את הפה כשיש לי משהו לומר. אבל לא אתבטא פוליטית בזמן הקרוב, אין לי איך לצאת מזה". האזינו לפרק המלא של "מחוץ לפריים".
