עוד נציגות ישראלית בדרך לחלל: אם לא יהיו דחיות של הרגע האחרון, במוצאי שבת בשעה 19:36 (שעון ישראל) ישוגר הננו-לוויין המדעי הראשון של אוניברסיטת תל אביב, TAU-SAT1, לחלל. השיגור יהיה מבסיס החלל וואלופס איילנד שבווירג'יניה והננו-לוויין הישראלי יהיה אחד מ-16 לוויינים שיהיו על גבי משגר האנטרס. היעד הוא תחנת החלל הבינלאומית.
אוניברסיטת תל אביב השלימה את בנייתו של TAU-SAT1 לפני כארבעה חודשים, אז הוא הועבר ליפן לבדיקות טרום טיסה בסוכנות החלל JAXA. לפני כשבועיים הוא עבר לתחנה האחרונה בדרך לחלל, האי וואלפוס, שמדינת וירג'יניה שבארצות הברית, שם הוא מיועד "לתפוס טרמפ" על חללית אספקה של נאס"א, שמטרתה לספק אוכל וציוד לאסטרונאוטים ולקוסמונאוטים השוהים בתחנת החלל הבינלאומית.
3 צפייה בגלריה
הפיתוח של אוניברסיטת תל אביב בדרך לחלל
הפיתוח של אוניברסיטת תל אביב בדרך לחלל
הפיתוח של אוניברסיטת תל אביב בדרך לחלל
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
הננו לוויין אופיין, פותח, הורכב ונבדק במסגרת המרכז לננו-לוויינים בקמפוס, שיתוף פעולה ייחודי בין הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן ובית הספר פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ, בפקולטה למדעים מדויקים לבין המרכז למחקר גרעיני - שורק.
"זהו יום חג לאוניברסיטה", אמר בגאווה, פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטה. "אנחנו חלק ממהפכת 'החלל האזרחי החדש', לעומת החלל הישן שבו רק חברות גדולות עם תקציבי ענק וצוותים גדולים של מהנדסים יכלו לבנות לוויינים. לפני כמה שנים הקמנו באוניברסיטה את המרכז לבניית לוויינים קטנים בגודל 'קופסת נעליים', ולשמחתי הצלחנו להוכיח שבעזרת תכנון נכון, מזעור ואפיון של טכנולוגיות רבות, ניתן לבנות לוויינים קטנים ותוך שנתיים לשגר אותם לחלל בתקציבים נמוכים משמעותית ממה שהיה מקובל בחלל הישן".
"מדובר בננו-לוויין, או לוויין זעיר, מסוג 'לוויין קובייה'", הוסיף ד"ר עופר עמרני, ראש המעבדה ללוויינות זעירה באוניברסיטת תל אביב. "מידותיו של הלוויין הן 10 על 10 על 30 ס"מ, כמידותיה של קופסת נעליים, והוא שוקל פחות מ-2.5 ק"ג. TAU-SAT1 הוא הננו-לוויין הראשון שתוכנן, נבנה ונבדק באופן עצמאי באקדמיה".
3 צפייה בגלריה
בדיקות אחרונות לננו לוויין של אוניברסיטת ת"א
בדיקות אחרונות לננו לוויין של אוניברסיטת ת"א
בדיקות אחרונות לננו לוויין של אוניברסיטת ת"א
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
ד"ר מאיר אריאל, מנהל המרכז לננו לוויינים באוניברסיטה, פירט על המחקר: "ידוע שקיימת בחלל תנועת חלקיקים אנרגטיים שמקורם בקרינה קוסמית. משימתנו המדעית הינה לנטר את הקרינה הזו, ולמדוד את שטף החלקיקים ותוצריהם. יש להבין שסביבת החלל היא סביבה עוינת לבני אדם, אך גם למערכות אלקטרוניות. כשחלקיקים אלה פוגעים באסטרונאוטים או בציוד אלקטרוני בחלל, הם עלולים לגרום לנזקים משמעותיים. המידע המדעי שייאסף על ידי הלוויין שלנו יאפשר לתכנן אמצעי הגנה על אסטרונאוטים ועל מערכות חלל. לצורך כך שילבנו בלוויין מספר ניסויים, שפותחו על-ידי שותפנו לפרויקט ממחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני שורק שתבצע גם את המחקר המדעי הנילווה".
בעיה אחרת נוגעת לחילוץ הנתונים שיאסוף הלוויין TAU-SAT1. בגובה של 400 ק"מ מעל כדור הארץ. הננו-לוויין יקיף את כדור הארץ במהירות של 27,600 קמ"ש, או 7.6 ק"מ בשנייה. במהירות כזו, הלוויין ישלים הקפה סביב כדור הארץ מדי 90 דקות. "לשם כך בנינו תחנת לוויינים ייעודית על הגג של בניין הנדסה", סיפר ד"ר עמרני. "התחנה שלנו, המשמשת גם כתחנת חובבי רדיו, כוללת מספר אנטנות, ומערכת בקרה ממוכנת אוטומטית. כאשר ה-TAU-SAT1 יחלוף 'מעל' מדינת ישראל, כלומר ברדיוס של כמה אלפי ק"מ מטווח הקליטה של התחנה הקרקעית, האנטנות יעקבו אחר מסלול הלוויין ויתבצע תהליך של תמסורת נתונים בין הלוויין לתחנה. חליפות כאלה מתרחשות כארבע פעמים ביממה, וכל אחת מהן נמשכת פחות מ-10 דקות. בנוסף למשימתו המדעית, עתיד הלוויין לשמש גם כממסר חללי בעבור קהיליות חובבי הרדיו ברחבי העולם. בסך הכול, צפוי הלוויין להיות פעיל במשך מספר חודשים. מאחר שאין לו מנוע, מסלולו ידעך עם הזמן כתוצאה מגרר אטמוספרי – וסופו שיישרף באטמוספרה ויחזור אלינו כאבק כוכבים".
3 צפייה בגלריה
הננו לוויין של אוניברסיטת תל אביב
הננו לוויין של אוניברסיטת תל אביב
בגודל של קופסת נעליים. הננו לוויין
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
החוקרים מסמנים כבר את היעד הבא: TAU-SAT2. "את התשתיות לפיתוח הלוויין TAU-SAT1 הקמנו בכוחות עצמנו - מהחדרים הנקיים, דרך מתקני הבדיקה השונים, כמו תא הוואקום התרמי, וכלה בתחנת הקליטה והשידור שהצבנו על הגג. כעת, משהתשתית מוכנה, אנו ניגשים לפיתוח TAU-SAT2. הרעיון הוא שכל חוקר וכל סטודנט מכל פקולטה באוניברסיטת תל אביב, או מחוצה לה, יוכל בעתיד לתכנן ולשגר ניסויים לחלל– גם מבלי להיות מומחה לתחום החלל", אמרו באוניברסיטה. באוניברסיטת תל אביב הודו לכל אלו שעסקו במלאכה החשובה: פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה, הפרופסורים סיון טולדו וחיים סוכובסקי מהפקולטה למדעים מדויקים, וצוות הפרויקט שעסק במחקר ופיתוח: אלעד שגיא, דולב בשי, תומר נחום, עידן פינקלשטיין, ד"ר דיאנה לאופר, דוד שטיבלמן, איתן שליסל, ערן לוין, דוד גרינברג, שרון משאל ואורלי בלומברג.