הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה נפתחה היום (רביעי) במתחם אקספו תל אביב, ביתן 2 - ותימשך עד מחר.
הדובר המרכזי במושב הפתיחה, ד"ר קייוואן ריהאי, מנהל תוכנית האנרגיה, האקלים והסביבה (ECE) במכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות (IIASA), שפתח את המליאה הראשונה - התייחס לנחיצותן של פעולות מיידיות למען התמודדות עם משבר האקלים. "כדי לעצור את עליית הטמפרטורות העולמית אנחנו צריכים להפחית את פליטות גזי החממה שלנו לאפס", אמר ריהאי. "אנחנו לא יכולים להמשיך לפלוט עוד גזי חממה כמו בעבר, ונותרו לנו רק 7 שנים כדי להגיע ליעדים של הסכם פריז״.
3 צפייה בגלריה
ד"ר קייוואן ריהאי, מנהל תוכנית האנרגיה, האקלים והסביבה (ECE) במכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות (IIASA)
(צילום: יובל יוסף)
בנוסף, ריהאי התייחס להיבטים של צדק אקלימי - מאבק שלדבריו דורש התגייסות עולמית. "מערכות רבות עוד צריכות לעבור מהפך מהיר עבור אותם אנשים שאין להם ביטחון תזונתי, גישה למים נקיים או יכולת להפיק אנרגיות מתחדשות", הוא אמר. אך במקביל לאזהרות על המצב – ריהאי גם העיד על כך ששינויים מבורכים מתרחשים בכל רחבי העולם. "צמצום פליטות פחמן דו-חמצני הופך למיינסטרים ומביא לחדשנות".
לפני האסון הבא
במושב הפתיחה נשא דברים גם פרופ' אבינתן חסידים, ראש קבוצת המחקר של גוגל ישראל. "הבנו שאנשים במצבי משבר מחפשים וזקוקים למידע", הוא מספר, "אז הקמנו מערכת שהמטרה שלה היא לעשות בדיוק את זה: להנגיש מידע לאנשים במצבים כמו שטפונות, שריפות, אירועי טרור ועוד".
חסידים העיד שהאלגוריתם מתמקד בשטפונות - אסון טבע שלדבריו הוא דווקא קל יחסית להתמודדות, אם קיימת התרעה מראש. ״היום המערכת שלנו פרוסה ב-80 מדינות, ושלחנו למשתמשים שלנו מעל ל-100 מיליון התראות שמראות להם שהם נמצאים באזור שהולך להיות בו שיטפון - ולכן צריכים להתפנות״.
במושבים השונים של הוועידה התקיימו עשרות הרצאות שונות מפיהם של חוקרים, פעילי סביבה, גופי ממשל ונציגים מהמגזר העסקי. באחד המושבים, שעסק בין היתר בשיטות של קיזוז פחמן דו-חמצני, הציג ד"ר אבי לובצ'יק, מנכ"ל ומייסד Oporto-Carbon את מצבו של שוק זה בארצנו. ״בישראל מוקם היום שוק וולונטרי שצומח בזכות העלאת מודעות שמתרחשת הודות לאירועים כמו הוועידה החשובה הזאת״, הוא אמר. ״במושב הופיעה קשת רחבה של דוברים - מקבוצת אנטרופי, דרך המשרד להגנת הסביבה וחברת הבשר המתורבת אלף פארמס - שכולם שותפים להבנה ששוק הפחמן הוולונטרי הוא כלי חשוב להפחתת פליטות בעולם ובישראל״.
ילדים סוקרים
במליאת הצהריים, פרופ׳ עידן שגב, המנהל המדעי של כתב העת ״פרונטירז – מדע לצעירים״, הציג את כתב העת וייחודו. ״מדובר בסדרה של כתבי עת שנוצרה לפני כ-15 שנה על ידי קבוצת מדענים, שאני הייתי אחד מהם״, הוא סיפר. "אחד מכתבי העת בסדרה, ׳פרונטירז – מדע לילדים׳ כולל מאמרים של מדענים שנכתבו עבור ילדים – והילדים עצמם הם הסוקרים שמחליטים האם המאמר הוא לרמתם או לא״.
בפאנל שעסק בכתב העת המותאם לילדים, משתתפת אחת צעירה במיוחד סחפה את הקהל במילותיה. ״האתגר הכי גדול היה בהתאמת החשיבה שלי: לחשוב כמו ילדים קטנים יותר או ילדים גדולים יותר ממני״, סיפרה מאור קארם, אחת הסוקרות הצעירות בכתב העת, מחטיבת הביניים טביב שבראשון לציון. "עבורי, החוויות המשמעותיות ביותר בעבודה היו השיח עם מדענים זוכי פרסים – וההרגשה שאת מעורבת במשהו גדול״.
ועידה בזמנים מורכבים
לאורך היום, רבים מהדוברים התייחסו למצב הסוער בישראל בימים אלה. "לסביבה יש שעון משלה; היא לא מבדילה בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילוניים או בין נשים לגברים", אמרה שקד שפי כהן, סמנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שפתחה את האירוע בדברים אלה, "ולא די בכך שלא אכפת לה מאיפה הגענו ולאן אנחנו הולכים – הסביבה היא חלק מכל היבט בחיי היומיום שלנו ומשפיעה באופן עמוק על אורח ואיכות החיים שלנו".
גם לירון מרוז, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שהחליף את ד"ר אורי שרון בתפקיד - הגיב לרוחות הסוערות ולתקופה המורכבת שבה אנחנו מצויים. "זאת אחריות גדולה להוביל את האגודה בזמנים כאלה", הוא אמר. "אני מקווה שכמו קודמיי בתפקיד אשכיל לפעול למען העצמת מדעי הסביבה ומדעני הסביבה, הן בתוך העולם האקדמי עצמו, והן בהנגשת העשייה החשובה הזאת לקהל הרחב – וזאת, במקביל לשיתוף פעולה של האגודה עם אנשי מקצוע במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי, כדי לסייע בקידום מדיניות סביבתית מבוססת מחקר".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
