בקר לא היה קיים ביבשות אמריקה לפני הגעתם של הספרדים, שהביאו איתם בעלי חיים מאירופה דרך האיים הקנריים. במחקר חדש, ניתחו חוקרים דנ"א עתיק מהיישובים הספרדיים באיים הקריביים ובמקסיקו. ממצאי מחקרם מצביעים על כך שבקר הובא גם מאפריקה בתחילת עידן הקולוניזציה, יותר מ-100 שנים מאשר מה שהיה ידוע עד כה, בהתבסס על תיעוד היסטורי.
5 צפייה בגלריה
באמצעות דנ"א עתיק, הוכח כי בקר אפריקאי הובא ליבשת אמריקה 100 שנה מוקדם יותר ממה שהיה כתוב ברשומות היסטוריות שתיעדו את תהליך זה
(צילום: Jeff Gage, Florida Museum of Natural History)
רישומים שנשמרו על ידי מתיישבים פורטוגזים וספרדים באמריקה מתייחסים לגזעים מאזור אנדלוסיה בספרד, אך אינם מזכירים הובלת בקר מאפריקה, מה שהביא כמה היסטוריונים להבין כי הגל הראשון של הקולוניאליסטים הסתמך על מלאי קטן של בקר מאירופה, שנשלח תחילה לאיים הקריביים.
"מחקרי עבר הגיעו למסקנה שכמה מאות בעלי חיים הובאו בתחילת המאה ה-16, לאחר שגודלו באופן מקומי בהיספניולה, ליד קובה. משם, ההערכה היא שהאוכלוסייה הראשונית התפשטה ברחבי יבשת אמריקה", אמר המחבר הראשי של המחקר ד"ר ניקולס דלסול, ממוזיאון פלורידה להיסטוריה של הטבע.
במהלך מסעו השני ב-1493, הביא כריסטופר קולומבוס את הבקר הראשון לאיים הקריביים, שם שימשו כחיות משק ומקור מזון. הספרדים הפיצו בקר באופן נרחב באיים הקריביים, ועד שנת 1525, גודלו חיות משק זרות לטובת עבודות חקלאיות בחלקים ממרכז ודרום אמריקה, בעוד שהפורטוגזים העבירו גזעים קשורים מיבשת אירופה ואיי כף ורדה לברזיל של ימינו.
יחד עם זאת, לחוקרים הייתה סיבה לחשוד שהאירועים שתועדו ברשומות ההיסטוריות לא היו שלמים. ב-18 באוגוסט 1518 חתם קרל החמישי - מלך ספרד בשנים 1556-1516 (שם כונה קרלוס הראשון) וקיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 1556-1519 - על צו מלכותי המאשר הובלת עבדים ישירות מאפריקה לאמריקה.
עד אז הועברו בדרך כלל עבדים אפריקנים לספרד או לפורטוגל, ורק לאחר מכן לאיים הקריביים. החלטתו לאפשר סחר ישיר מאפריקה שיפרה במידה ניכרת את מצבם הכלכלי של סוחרי העבדים, ושינתה באופן דרמטי את שיעורה של תעשיית סחר העבדים האטלנטי.
בעשורים הבאים, אפריקנים משועבדים שיחקו תפקיד משמעותי - ולעתים קרובות לא מוכר - בפיתוח חוות הבקר. "בחווה המוקדמת ביותר במקסיקו כמעט כולם היו ממוצא אפריקני. אנחנו יודעים שאנשי הקבוצה האתנית האפריקנית ששמה פולה (או פולאני) - אחת הקבוצות הגדולות והפזורות ביותר בסאהל ובמערב אפריקה - יצרו אגודות רועים שבהן הם חיו במה שאפשר לתאר כסימביוזה עם הבקר. שני קווי הראיות הללו גרמו לנו לחשוב שהספרדים הביאו בסבירות גבוהה בקר מאותו אזור של האנשים שהם שיעבדו", אמר ד"ר דלסול.
נראה שמחקרים גנטיים קודמים תומכים ברעיון זה. דנ"א מבקר אמריקני מודרני נושא את חתימת מוצאם האירופי, אך הוא גם חושף היסטוריה של הכלאה עם גזעים מאפריקה ואסיה. עם זאת, ללא נתונים ארכיאולוגיים, לא ניתן היה לאתר מתי בדיוק התרחשו אירועים אלו. התיעוד הראשון של בקר אפריקני ביבשת אמריקה מתוארך למאה ה-18, כאשר זבו (תת-מין מבוית של בקר הבית) מסנגל ובקר אנדמה (N'dama) מגמביה הועברו לאזורים עם סביבה דומה מעבר לאוקיינוס האטלנטי.
האם רישומים אלה מייצגים את המקרה הראשון של מיני בקר שהובאו מאזורים אחרים מלבד אירופה, או שהם רק המשך של נוהג רב שנים שעד אז לא תועד? הדרך היחידה לדעת זאת בוודאות, הייתה באמצעות רצף דנ"א עתיק של בקר, אשר נשמר מהתקופה הקולוניאלית.
5 צפייה בגלריה
חלוקת 21 דגימות העצמות, מאתרים ארכיאולוגיים בגילאים שונים, בהיספניולה ובמקסיקו
(איור: Nicolas Delsol)
חוקרים במחקר אחר ניסו לעשות זאת, תוך שימוש בעצמות מהמאה ה-16 מג'מייקה, אך תוצאותיהם לא היו חד משמעיות. לכן, כחלק מהמחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Scientific Reports, אסף ד"ר דלסול 21 עצמות מכמה אתרים ארכיאולוגיים - כשמקורן של שבע מהן בפוארטו ריאל, מושבה ספרדית בהיספניולה שהוקמה ב-1503 וננטשה עשרות שנים מאוחר יותר עקב פיראטיות שהשתוללה באזור.
הדגימות הנותרות הגיעו מאתרים מהמאה ה-17 וה-18 במרכז מקסיקו, כולל יישובים ומנזרים שהיו פזורים ממקסיקו סיטי ועד חצי האי יוקטן. לאחר שחילץ דנ"א מהעצמות, השווה ד"ר דלסול את הרצפים הגנטיים לאלה של גזעים מודרניים ברחבי העולם. כצפוי, רוב הרצפים חלקו קשרים חזקים עם בקר מאירופה, מה שהיה נכון במיוחד עבור הדגימות מפוארטו ריאל. לשש מהעצמות ממקסיקו היו גם רצפים נפוצים בקרב בקר אפריקני, אם כי באופן מכריע, נמצאו רצפים גם בקרב גזעים הקיימים בדרום אירופה. "יש בספרד מיני בקר דומים לאלה שבאפריקה בגלל חילופי מסחר שנמשכו מאות שנים על פני מיצר גיברלטר", אמר ד"ר דלסול.
בין כל הדגימות שנבחנו, הייתה שן שנמצאה במקסיקו סיטי, אשר בלטה מכל השאר. הפרה לה השתייכה השן חיה ככל הנראה בסוף המאה ה-16, כשבחינת השן העלתה כי מועד הכנסת הבקר האפריקני היה מוקדם ב-100 שנה מאשר מה שהיה ידוע עד כה בהסתמך על התיעוד ההיסטורי.
כאשר מסתכלים על ציר הזמן, העצמות חושפות גם דפוס של גיוון גנטי הולך וגובר. העצמות העתיקות ביותר מפוארטו ריאל וסוצ'ימילקו - אחד מ-16 הרובעים של מקסיקו סיטי, הממוקם כ-25 ק"מ דרומית-מזרחית למרכז העיר - מקורן באירופה, בעוד שאלו מאתרים מאוחרים יותר במקסיקו הגיעו מבעלי חיים הנפוצים יותר בחצי האי האיברי ובאפריקה.
יחד, הממצאים מצביעים על כך שמתיישבים ספרדים החלו לייבא בקר ישירות ממערב אפריקה עוד בתחילת המאה ה-16. "גידול בקר עיצב את הנוף והמערכות החברתיות ברחבי אמריקה. ידענו על מוצאו הגנטי המגוון של בקר אמריקני כבר זמן רב, אולם כעת יש לנו כרונולוגיה מלאה יותר של מה שהוביל לכך", סיכם ד"ר דלסול.
