קצא"א תגדיל את נפח אחסון הגפ"מ (גז פחמימני מעובה) במתקן באשקלון ל-10,000 טונות, לאחר שבית המשפט השלום בבאר-שבע קיבל את עתירת החברה נגד העירייה. השופטת פסקה שהיתרי הבניה לבניית המיכלים עדיין בתוקף ואין צורך בחדשים, ולכן על עיריית אשקלון לקבל ללא דיחוי החלטה בבקשת קצא"א לרישיון עסק למכלים.
בעיריית אשקלון התנגדו להגדלת נפח אחסון גפ"מ, וסירבו לתת לקצא"א היתרים למתקן שבדרום העיר. בקצא"א עתרו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד העירייה, וטענו כי התנגדות הרשות נובעת ממניעים פוליטיים הקשורים בבחירות הממשמשות ובאות, וכי ראש העיר תומר גלאם אף אמר זאת בראיונות לתקשורת.
2 צפייה בגלריה
מתקן אצא"א שבאשקלון
מתקן אצא"א שבאשקלון
מתקן קצא"א שבאשקלון
(צילום: נעה פישר)
לטענת החברה חוסר תום הלב של העירייה זועק לשמיים. כמו כן, הזכירו שבשנת 2008 אישר שר האוצר דאז לבנות את המכלים שבחוות הגפ"מ באשקלון בנפח כולל של 10,000 טונות.
המחלוקת בין הצדדים הייתה האם האישור עדיין בתוקף, או שמא על קצא"א לקבל היתר בנייה כדי לבנות מיכלים נוספים במקום. מפני שלטענת עיריית אשלקון אין לה היתר בנייה חדש, לא ניתן היה לאשר את הבקשה שלה לרישיון עסק.
רשות הרישוי למתקני גז טבעי ומנהל התכנון במשרד האוצר תמכו בקצא"א, שייוצגו על ידי עו"ד מאיר הלר ויום טוב בלק ממשרד עורכי דין א. לנדוי.
בעיריית אשקלון הדגישו כי גפ"מ הוא חומר מסוכן, נדיף ודליק, מאוחסן בלחץ גבוה ובעת תקלה הוא עלול לשמש מקור לנזק דרמטי לסביבתו ולסכן אנשים ובריאותם. גבולו הצפוני של מתחם קצא"א מצוי במרחק של כ-570 מטרים בלבד משכונת מגורים באשקלון. גבולו הדרומי מצוי במרחק של כשלושה ק"מ מקיבוץ זיקים.
עוד נטען כי פרוייקט הגדלת נפח אחסון הגפ"מ עלול ליצור השלכות סביבתיות משמעותיות ובהם מטרדי ריח, זיהום אוויר וסיכונים הנובעים מאחסון חומרים מסוכנים נוספים.
2 צפייה בגלריה
מתקן קצא"א שבאשקלון
מתקן קצא"א שבאשקלון
מתקן קצא"א שבאשקלון
(צילום: באדיבות הצוות של ח"כ לשעבר אלון טל)
בשנים האחרונות אירעו בעיר עשרות אירועים של מטרדי ריח וחלה עלייה בהיקף תלונות הציבור בגין מטרדים. מעבר לכך, קיימת סכנה ביטחונית. העיר אשקלון מרוחק כ-14 ק"מ מרצועת עזה וחשופה לירי רקטות. במבצע "שומר החומות" אשקלון הייתה העיר המטווחת ביותר בארץ. אחת הרקטות אף פגעה במיכל אחסון דלק של תש"ן.
גפ"מ (גז פחממני מעובה) הינו תוצר של תהליך זיקוק נפט. מדובר בעצם בגז בישול. במשרד האנרגיה מסבירים כי מדובר בגז חסר ריח וצבע, דליק ונפיץ המסוגל לגרום לנזקים חמורים לסביבה ואף לאסון המוני. בשנת 1984 אירעה במקסיקו סיטי התפוצצות גדול במאגרי גז בישול שגרמה ל- 600 הרוגים וליותר מ- 2,000 נפגעים.
השופטת חני סלוטקי קבעה כי יש לדחות את עמדת העירייה, לפיה לא נשקלו שיקולי איכות סביבה, מניעת סכנות לשלום הציבור, בטיחות ובריאות הציבור הרלוונטיים לשנת 2023. השופטת סלוטקי קבעה כי בדיקות שנערכו בשנת 2018 בחנו את בטיחות הגפ"מ הנדרש לאחסון והרחבה נוספת של חוות המיכלים. בנוסף קבעה השופטת כי עיריית אשקלון תשלם 30 אלף שקלים הוצאות משפט.