47 שנים אחרי שברית המועצות שיגרה את החללית לונה-24 למשימה בירח, צפויה סוכנות החלל הרוסית לשגר הלילה (יום ו') את החללית לונה-25, שאמורה לנחות בקוטב הצפוני של הירח. בריאיון ל-ynet live הסביר איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, כי הרוסים רצו לחזור לירח כבר לפני כמה עשורים, אך קשיי תקציב מנעו מהם לשגר משימות לשם.

השיגור יתבצע הלילה בשעה 2:10 (שעון ישראל) מנמל החלל המזרחי בווסטוצ'ני, הנמצא סמוך לעיר ציאולקובסקי, כ-5,500 ק"מ מזרחית למוסקבה. לונה-25 אמורה לנחות באזור הקוטב הדרומי של הירח, יעד שסוכנויות החלל שמו עליו עין, כיוון שמדענים מאמינים שהוא עשוי להכיל כמויות משמעותיות של קרח שיכול לשמש להפקת דלק וחמצן, כמו גם למי שתייה.
נבו התייחס בריאיון להיעדרות הארוכה של רוסיה מהירח. "הם לא נזכרו עכשיו, התוכנית הזאת לשגר עוד חללית רוסית לירח כבר נמצאת על השולחן יותר מ-20 שנה", הוא אמר. "כל פעם התוכנית נדחית בגלל קשיי תקציב ובעיות אחרות. גם החללית שתשוגר ביום שישי היתה אמורה לצאת לדרך לפני שנתיים בערך, בסופו של דבר השיגור נדחה בשל תקציבים ובעיות. הייתה אמורה להיות על החללית מצלמה של סוכנות החלל האירופית, אך בסופו של דבר האירופים משכו את שיתוף הפעולה הזה בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה, וככה העסק הזה נדחה עד היום".
3 צפייה בגלריה
EPA_10790568325776.jpg
EPA_10790568325776.jpg
החללית על קן השיגור
(צילום: EPA)
בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות מנסות להגיע לירח. במהלך החודש אמורה לנסות לנחות על אדמת הירח החללית ההודית צ'נדריאן 3 (Chandrayaan-3). גם המשימה ההודית תנסה לנחות בקוטב הדרומי של הירח.
על בחירת היעד, אמר נבו: "כרגע הרוסים מתכננים לנחות בקוטב הדרומי של הירח, מקום שאף אחד עדיין לא דרך בו, גם לא חלליות לא מאוישות, מכיוון שהמחשבה היא שבקוטב הדרומי יש כמה מכתשים שלא נחשפו לאור שמש ,וחוקרים משערים שיש קרח מתחת לפני האדמה או ממש על פני האדמה, שלא התאדה לחלל, בגלל שאין את החשיפה הזאת לאור שמש. אפשר גם להשתמש בקרח או במים קפואים כמובן לשתייה, גם לייצר מהם חמצן לנשימה, ויותר חשוב אפילו, חמצן ומימן הם מרכיבים בדלק טילים. כך שאפשר להשתמש בהם אחר כך לשיגור חלליות".
3 צפייה בגלריה
EPA_10790567325775.jpg
EPA_10790567325775.jpg
המשגר סויוז 2
(צילום: EPA)
3 צפייה בגלריה
Reuters_2023-08-07T130415Z_1161421119_RC2TE2ARJRRQ_RTRMADP315680.jpg
Reuters_2023-08-07T130415Z_1161421119_RC2TE2ARJRRQ_RTRMADP315680.jpg
החללית לונה-25
(צילום: רויטרס)
נבו הסביר למה מדינות רבות מנסות להגיע לירח. "הירח נחשב מבחינתנו בעיקר כקרש קפיצה למשימות יותר רחוקות. כמובן מאדים במקום הראשון, כשהירח נמצא מאוד קרוב לכדור הארץ בהשוואה למאדים, סדר גודל של שלושה-ארבעה ימי טיסה, לעומת זמן של תשעה חודשי טיסה בערך למאדים", הוא אמר. "על הירח אפשר לבחון טכנולוגיות של כלי רכב, של הפקת אנרגיה, של מיגון, של מציאת משאבים קיימים ושימוש בהם כמו חמצן. את כל זה אפשר לנסות על הירח לפני שהולכים למאדים".
הוא התייחס לתוכנית של סוכנות האמריקנית נאס"א, להנחית בני אדם על אדמת הירח לראשונה מאז 1972. "לאמריקנים יש את תכנית ארטמיס, שכבר שיגרה משימה אחת לא מאויישת לטיסה סביב הירח. בסוף השנה הבאה מתוכננת טיסה מאוישת סביב הירח בלי נחיתה וכנראה 2026 מדברים כבר על נחיתה ראשונה של בני אדם, שוב, באזור הקוטב הדרומי", אמר נבו. "הרוסים כרגע מתכננים חללית לא מאויישת, שיהיו לה סט של משימות מדעיות להוכחת טכנולוגיות. בעיקר הרצון זה להגיד: גם אנחנו כאן, גם אנחנו חלק מהמשחק".