"אני צריכה להיות פה עם כל האחים והאחיות שלי ולחוות את החוויה שלצערי בגללה כל המשפחה נספתה לפני 63 שנה. אני לא יודעת להסביר לעצמי איך קורה דבר כזה. איזו סמליות. יש פה איזה משהו מיסטי. מה זה הדבר הזה? פשוט לא ייאמן. זה לא רק עושה לי צמרמורות אלא תהפוכות בלב. אני עדיין מרוגשת מכל מה שקורה פה" .
הדוברת היא ג'קלין בוסקילה טוויזר מראשון לציון, אחות בבית אבות נווה חוף בראשון לציון, אשר נמצאת בטיול שורשים במרקש אשר במרוקו ביחד עם עשרת אחיה – חמישה אחים וחמש אחיות - ואשר היא ובני משפחתה עברו את רעידת האדמה הלילה, ויצאו ללא פגע.
אבל בינתיים, לא כל הישראלים במרוקו אותרו. על פי המידע שיש בידי משרד החוץ, נכון להערב (שבת) ישנם 468 אזרחים ישראלים במרוקו, מהם 56 מנותקי קשר. מחר בבוקר תמריא למרוקו משלחת של משרד החוץ לתגבור שגרירות ישראל ברבאט. המשלחת כוללת נציגים מהאגף הקונסולרי ואנשי מנהלה, במטרה לסייע לישראלים לחזור ארצה.
הישראלים שקוטעים את הטיול ועוזבים את מרקש
(צילום: גידו רן)
זאת לא הפעם הראשונה שהמשפחה שלה היא קורבן של רעידת אדמה. ב-29 בפברואר 1960 נהרגו 10 מקרובי המשפחה שלה – שלושה דודים ושבעה בני דודים - ברעידת האדמה הענקית שפקדה אז את אגאדיר שבמרוקו ואשר גרמה למותם של 12 עד 15 אלף בני אדם ולכ-25 אלף פצועים.
התוכנית המקורית של המשפחה הייתה להגיע ביום ראשון לאגאדיר ולהיפגש שם עם בן דוד, הניצול היחיד מהמשפחה שנותר בחיים אחר רעידת האדמה ב-1960. הם התכוונו לעלות איתו ביחד לקברם של עשרת בני המשפחה שנהרגו ברעש ולארגן אזכרה לזכרם. "לא מצאו את כל הגופות. רק שלוש גופות של מבוגרים ועוד שתי גופות של ילדים. יתר הילדים לא אותרו והם קבורים בקבר אחים".
בגלל רעידת האדמה במרקש וחסימת הדרכים, המשפחה לא תוכל להגיע ממרקש לאגאדיר ולעלות לקבר. אבל הם לא יכולים שלא לחשוב על הסמליות של שני האירועים. "מרעידת האדמה ב-1960 נשאר מהמשפחה רק ניצול אחד – שאותו היינו אמורים לפגוש מחר ליד הקברים. לא הייתי חרדה כל כך מהאירוע אתמול אבל להיזכר בטרגדיה המשפחתית שלנו זה קשה", סיפרה ל-ynet ג'קלין.
על רעידת האדמה הלילה אמרה: "כולנו היינו בקלאב מד. בדיוק סיימו את התוכנית האומנותית וחילקו שתייה, ופתאום אנחנו מרגישים רעש חזק. חשבתי שזה פעלול של הקלאב מד – לפעמים עושים פירוטכניקה. ופתאום אני רואה אנשים רצים. משכתי את כל האחים שלי, יצאנו מהמבנה המקורה ובאנו לאיזור הבריכה. נשארנו וחיכינו להוראות מ-11 בלילה, ורק ב-4 לפנות בוקר הירשו לנו לחזור לחדרים. תודה לאל שזה עבר בשלום, אבל לצערנו כל הדרכים חסומות ולא נוכל עכשיו להגיע לקברים באגאדיר".
