5 צפייה בגלריה
חיילי צבא ארה"ב לצד טנק אברמס בפולין, בשנה שעברה. ניתן לירות פצצות עם אורניום מדולל מהטנקים האלו
(צילום: רויטרס)
לאחר שכבר הודיעה על שליחת פצצות מצרר, ארצות הברית תעביר לאוקראינה לראשונה פצצות חודרות-שיריון שמכילות אורניום מדולל, שהשימוש בהן שנוי מאוד במחלוקת. כך לפי מסמך שהגיע לידי סוכנות הידיעות רויטרס, ואושר על ידי שני גורמים אמריקנים רשמיים. מוקדם יותר השנה, בריטניה כבר העבירה לאוקראינה פצצות מאותו הסוג.
הפצצות, שיכולות לסייע בהשמדת טנקים רוסיים, יהיו חלק מחבילת סיוע צבאית אמריקנית חדשה לאוקראינה, שצפויה להיחשף בשבוע הבא. את הפצצות ניתן לירות מטנקי אברמס האמריקניים, שלפי גורם שמעורה בפרטים, צפויים להישלח לאוקראינה בשבועות הקרובים.
לפי גורם אמריקני רשמי, חבילת הסיוע תעמוד על סכום של בין 240 מיליון דולר ל-375 מיליון דולר. הסיוע הביטחוני לאוקראינה כבר הגיע ליותר מ-43 מיליארד דולר מאז הפלישה הרוסית למדינה בפברואר 2022.
5 צפייה בגלריה
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. חבילת הסיוע האמריקנית החדשה לאוקראינה עשויה להגיע לסכום של 375 מיליון דולר
(צילום: AP)
אורניום מדולל הוא תוצר לוואי של העשרת אורניום, והוא משמש בתחמושת עקב הצפיפות הקיצונית שלו שמאפשרת חדירת שיריון בקלות. אמנם אורניום מדולל הוא רדיואקטיבי, אך במידה פחותה משמעותית מאורניום טבעי. עם זאת, חלקיקי אורניום מדולל יכולים להישאר באוויר במשך זמן רב.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ציינה כי מחקרים שנעשו בכווית, עיראק, לבנון ומדינות שהרכיבו את יוגוסלביה "הראו כי פיזור של שאריות אורניום מדולל לא סיכנו את האוכלוסייה באזורים הנגועים". עם זאת, מתנגדי השימוש באורניום מדולל בתחמושת טוענים כי הוא יכול לגרום לסיכונים בריאותיים מבליעת או שאיפת חלקיקי אורניום. בין הסיכונים שאותם מתנגדים מציינים נמצאים גם סרטן ומומים מולדים.
5 צפייה בגלריה
הנשק החדש עלול להקשות על "ניקיון" אוקראינה. איש כוחות החירום האוקראיניים מפוצץ פצצה שלא התפוצצה
(צילום: AFP)
בכל מקרה, בין אם מדובר בסיכון בריאותי או שלא, החומר הרדיואקטיבי שיישאר משימוש בפצצות המדוברות עלול להקשות עוד יותר על משימת "הניקיון" של אוקראינה בתום המלחמה. כבר היום, חלקים שלמים במדינה זרועים בפצצות שלא התפוצצו ובמאות אלפי מוקשים.
ביידן הודיע לפני כחודשיים על ההחלטה להעביר פצצות מצרר לאוקראינה. הוא אמר שלקח לו "רגע כדי להשתכנע בכך", אבל הבהיר שעשה זאת "מאחר שהתחמושת של האוקראינים הולכת ואוזלת". הפצצות מעוררות התנגדות עזה מצד ארגוני זכויות אדם, בשל הסיכון הרב שנשקף מהן לאזרחים חפים מפשע.
5 צפייה בגלריה
חיילים אמריקנים עם פצצות מצרר. ביידן אמר שהחליט להעביר אותן "מאחר שהתחמושת של האוקראינים הולכת ואוזלת"
(צילום :AFP PHOTO / DVIDS, HANDOUT)
5 צפייה בגלריה
פצצות מצרר שלא התפוצצו בכווית. רבות מהפצצות הקטנות עלולות להישאר "רדומות" לאורך שנים רבות
(צילום: ויקיפדיה/ Johnny Saunderson)
חימוש מצרר הוא כינוי לסוג נשק שנכללים בו לא רק פגזים אלא גם רקטות וטילים, כשהעיקרון המשותף לכולם הוא שהמטען שלהם מורכב מפצצות קטנות רבות – לעתים מאות כאלו בכל פצצת מצרר אחת – והן משתחררות באוויר ומתפזרות לאורך שטח נרחב, במטרה לפגוע במספר גבוה של מטרות בבת אחת.
הפצצות הקטנות אמורות להתפוצץ עם הפגיעה בקרקע, אבל רבות מהן לא מופעלות ועלולות להישאר "רדומות" לאורך שנים רבות – באופן שמסכן חפים מפשע, בדיוק כמו מוקשים. בחלק מהמקרים, כך מעריכים בצלב האדום, כ-40% מהפצצות הקטנות לא מתפוצצות מיד. לאורך השנים גברה ההתנגדות לשימוש בפצצות מצרר, וב-2008 חתמו יותר מ-100 מדינות על אמנה האוסרת את השימוש בהן, אם כי לא ארה"ב, לא אוקראינה וגם לא רוסיה חתומות עליה (גם ישראל לא חתמה עליה).
