האם יאניס אנדטוקומבו נהנה מיחס מועדף ולא מוצדק? האם הוא מוערך יתר על המידה ולא מספק קבלות? אין אדם נתפס בשעת צערו, אבל יאניס נתלה באילנות גבוהים בבואו לתרץ כישלון מובנה באישיות שלו. הוא לא דומה לג'ורדן בכלום והדמיון ללברון ג'יימס זועק לשמיים, ולא מחמיא ליאניס. לא האמנתי שזה הולך להיגמר במשחק החמישי. הסדרה בסיבוב השני לא הייתה אמורה להיות 5 נגד 8, אבל זו לא העונה הסדירה וההיט הקריבו לא מעט בשביל לעלות לשלב הבא (הפציעה של הירו, למשל).
עד גיל 55 שיחקתי מדי פעם משחקים מזדמנים, כולל עם הבן שלי, ואז כאבי הגב הכריעו אותי ולא יכולתי יותר. אבל עוד לא ידעתי שזה "לתמיד". ולכן, בשנתיים שבהן הבן שלי המשיך לשחק בליגות המקומיות לילדים ונוער, הייתי מוצא סל פנוי ומתאמן על העונשין שלי. הייתי זורק אולי 300-200 פעם ולא מוותר לפני שתופר איזה 20 ו-30 זריקות רצופות ופורש ליציע. בשנתיים הללו זרקתי וקלעתי יותר עונשין מבכל השנים שבהן עוד שיחקתי. מציע גם ליאניס לחזור ליסודות. וביום שבו לא יוכל לזרוק עונשין, מפאת כאבי הגב, שיתלה את הנעליים. זה בכל אופן, מה שאני עשיתי.

1 צפייה בגלריה
שחקן מילווקי באקס יאניס אנדטוקומבו
שחקן מילווקי באקס יאניס אנדטוקומבו
יאניס אנדטוקומבו
(Michael McLoone-USA TODAY Sport/Reuters)

התרשמתי שמשפחת אנדטוקומבו לוקחת מהכדורסל הרבה יותר ממה שהיא נותנת. יאניס היה סרח עודף בסדרה הזו, עוד לפני שהתחילה. תנאסיס, כזכור, התעצבן כשהסלטיקס הנחילו להם את התבוסה הביתית הכואבת ההיא, הגיב עם פאול מכוער על גריפין והורחק. שפת הגוף של יאניס דומה יותר לזו של ראסל ווסטברוק ולברון ג'יימס, מאשר לזו של מייקל ג'ורדן או לארי בירד. כן, גם אגדות העבר הללו היו מלכי הטראש טוק הרבה לפני שהפכו לאגדות כדורסל בזכות הביצועים המדהימים, אבל היה להם סטייל. לברון ויאניס מצטיינים בעיקר בגודל ובדורסנות. זה לא זר לעולם הכדורסל והם לא המציאו כלום. הבאד בויז מדטרויט הפליאו את מכותיהם בג'ורדן והליגה לא עצרה בעדם, אבל גם אז, הכישרון ניצח את הכוחנות. ג'ורדן הוכיח אופי מיוחד כאשר התחזק פיזית ודרש מחבריו לעשות כמותו, עד שהכוחנות של דטרויט לא יכלה עוד למחוק את היתרון של הבולס בכישרון משחק נטו.
ללברון וליאניס אין כישרונות קליעה יוצאי דופן. הם יותר גדולים משחקנים מסוגם, פורוורדים שיכולים להוביל כדור, בדומה למג'יק ג'ונסון, אבל בלי הגאונות שלו. ובכן, הם גדולים ממנו והוא בפירוש היה תקדים בזמנו. ומה הלאה? צ'ט הולמגרן נבחר גבוה בשנה שעברה ועוד לא התלבש למשחק רשמי, וכבר מדברים על ויקטור וומבניאמה שישנה סדרי גודל בעולמם של הפוינט גארדים מעל 7 פיט. אני מרשה לעצמי להטיל ספק ביכולת של אנשים חריגים בגודלם להישאר בריאים ולא לטפח בעיות בריאות. ענק אחר, זאיון ויליאמסון, נמוך בכמה ס"מ מלברון, שוקל יותר, מנתר הרבה יותר, וכמעט תמיד נוחת לא טוב. כמה משחקים הוא כבר שיחק בשלוש השנים שחלפו מאז שנבחר לפני ג'ה מוראנט?
בחזרה ליאניס. לזרוק לבנה מקו העונשין לוקח יותר מאשר לומר את שמו המלא. על לקלוע עונשין עדיף שלא נדבר. אצלו בבית הקהל לא סופר לו עד 10 בשביל שיקבל שריקה על בזבוז זמן. במשחק החמישי הוא קלע 10 מ-23 מהעונשין, במשחק הדחה שבו הקבוצה שלו עם הגב לקיר נהנתה מיתרון של 20 ריבאונדים, 19 יותר נסיונות מהשדה ומהקו, ואפילו עליונות באחוזים מהשדה. מכל הטווחים. הם הובילו בבטחה ב16 נקודות אל תוך הרבע האחרון, אבל בקלאץ' כל הכדורים שוב הלכו ליאניס והוא לא הכזיב. כלומר, את כל אוהדי האנדרדוג. האזכור של ג'ורדן ע"י יאניס במסיבת העיתונאים דורש המצאת בדיחה: איך יאניס הזכיר את ג'ורדן אתמול? 10 מ-23 מהעונשין, ואכן, מס' 23 היה 10, ותודה שהזכרת לנו את זה. כלומר, הוכחת במעשים (ובדיבורים שלאחר מעשה) שאי אפשר להשוות בין יאניס לג'ורדן.
הדומיננטיות שלו מקלה על הקבוצות העומדות מולו. אם מצרים את צעדיו וכל הכדורים עוברים דרכו, די מנטרלים את המשחק העומד של מילווקי. לופז נשאר לא מכוסה לשלשות שנכנסו באחוזים ממש גבוהים (41.2) בשביל הגובה שלו, הגיל וזה שהוא מספק את המספרים הללו בסדרת פלייאוף, אבל האחוזים שלו ושל מידלטון (40.6) ל-3 מחוירים מול אלו של גרייסון אלן (48.3), פאט קונוטון (47.8), ג'ו אינגלס (50) וגם ווסלי מת'יוז (57.1). מדוע הם לא קיבלו הזדמנויות? כי ג'רו הולידיי חייב לזרוק 42 מהקשת ולפגוע ב-12 מהן? 28.6% וממשיך לזרוק כי הוא ה-כוכב שלהם מהקו האחורי? כי יאניס הדומיננטי רוצה גם את אחיו על הספסל? נפוטיזם לבריונות המשפחתית ומאמן חלש שלא הכתיב ללכת לשחקנים החמים שכן היו לו, כאשר שני הכוכבים העיקריים שלו (כולל ג'רו) נקלעו לפציעה ולסלאמפ והכוכב השלישי (מידלטון) עוד לא ממש חזר לעצמו.
ואולי היה עדיף מבחינתם לא להתאבד על העונה הזו. הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו. שעון החול שלהם מתהפך ובשנה הבאה הם לא יהיו יותר צעירים. ומה לעשות שהם לא מוכשרים כמו גולדן סטייט ולא דורסניים כמו לברון. ואת כוכבי המילניום הקודם, במקום יאניס, כלל לא הייתי מזכיר. סיכום: הלך הפלא, נשאר הילד.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.