אנתוני דייויס מעולם לא שיחק עונה מלאה של 82 משחקים. למרות הנטייה שלו לפציעות, מאז שהסנטר נבחר ראשון על ידי ניו־אורלינס ב־2012 הוא נשחק עד דק על ידי הפליקנס, הלייקרס ודאלאס עם יותר מ־34 דקות בערב, ובחמש השנים האחרונות במיוחד הגוף שלו הגיב בהיעדרויות ממושכות.
ברשימה אפשר למצוא, מלמעלה למטה (פחות או יותר, אל תתפסו אותנו באנטומיה): פגיעת ראש, זעזוע מוח, עין, כתפיים, גב, צלעות, מרפק, זרוע, אצבעות, שרירי הבטן, אגן, מפשעה, שריר הירך, שריר המתוויך, ברכיים, רגל, שריר התאומים, גיד האכילס, קרסוליים, עקב, דורבן, כף הרגל ובוהן. זה לא תפריט בבופה של קניבלים. עכשיו הוא סובל שוב ממתיחה במפשעה ויחמיץ עוד כמה הופעות, אחרי ששותף בינתיים רק ב־16 מ־33 משחקים של המאבריקס. כשהוא משחק זה דווקא סבבה, 20.5 נקודות עם 10.9 ריבאונדים לצד סגירת הצבע במטרייה אווירית, אבל רק באליפות הבועה עם הלייקרס ב־2020 הוא הגשים את עצמו בתור סופרסטאר דומיננטי. שאר הקריירה מפוספסת במידה רבה.
לאור הפציעה הטרייה, לא פלא שדאלאס (מאזן 21:12, אי שם בתחתית המערב) הרימה ידיים. היא כבר זרקה את הג'נרל־מנג'ר הכושל ניקו הריסון, שבחר להביא את דייויס תמורת לוקה דונצ'יץ' בגלל ש"הגנה מביאה אליפויות", ועכשיו מתכוננת למחוק כל זכר להחלטה ההרסנית ולהעביר את דייויס הלאה. וכאן נכנס היבט מדהים נוסף שמחדד את הטעות של הריסון.
במקרה של ההעברה של דייויס לדאלאס, אי־אפשר לבחון אותה רק לפי מה שהלייקרס קיבלו ומה שהמאבריקס קיבלו – כי אם העסקה שמדברים עליה כעת בארה"ב תצא לפועל, יהיה צורך להכניס למשוואה גם את מה שהמאבריקס יקבלו על דייויס פחות משנה אחרי המהלך ההוא (וזה לא יותר מדי, כשמתחשבים בשחקן בן 32 עם חוזה שנע בין 54 ל־62 מיליון דולר לעונה בשנים הקרובות, וזכאי להארכת חוזה יקרה בקיץ): על פי הפרשן הבכיר כריס היינס, אטלנטה מרכיבה חבילה שמסקרנת מאוד את דאלאס, ותכלול את זאקרי ריזאשה לצד כמה בחירות דראפט ותוספות נוחות לעיכול. בכך ההוקס מקווים ליצור הגנה שתהיה שווה ריצה עמוקה בפלייאוף, בזמן שלא יוותרו על אף אחד מהנכסים המובילים – טריי יאנג, ג'יילן ג'ונסון ודייסון דניאלס.
כלומר, אם מחשבים את המכלול וחותכים את התקופה של דייויס במאבריקס, דאלאס תקבל בסופו של דבר עבור דונצ'יץ' כמה שחקנים משלימים פלוס ריזאשה, בחירה מספר 1 בדראפט 2024 – מה שנראה כמו אחת הבחירות השגויות ביותר בשנות האלפיים. צריך לראות עדיין אם הטרייד ייצא לפועל, ובצורה הזו, אבל אפשר להבין עד כמה מעמדו של דייויס השתנה ועד כמה הנזק שהריסון גרם מתמשך מעצם העובדה שאף אחד לא חושב שהדיווח הזה מופרך.
סיכון ענק
גם גולדן סטייט להוטה לצרף את דייויס לפרויקט הדיור המוגן שלה, כמישהו שיוכל לתת דחיפה לניסיון אחד אחרון לאליפות נוספת של סטף קרי, אבל דאלאס פחות מתלהבת ממה שיש לווריורס להציע. מה שקופר פלאג (חגג רק לפני שבוע 19) עושה בזמן האחרון לא הותיר ספק בהנהלה – איכשהו בנס היא זכתה בדראפט בסופרסטאר חלופי, ועכשיו המטרה היא לבנות סגל צעיר סביבו. פרשן ESPN בובי מרקס, בעבר בכיר בברוקלין נטס, כתב לאחרונה: "אם דאלאס לא פתוחה להארכת החוזה של דייויס, יכול להיות שעדיף לה להעביר אותו עכשיו ולא לחכות לאפשרות שהעניין בו יגדל בקיץ. כל פציעה היא סיכון ענק לירידה בערך שלו".
דייויס לא היה הסקורר המוביל של קנטאקי בגמר המכללות מול קנזס ב־2012, והוא לא תיפקד בהתקפה (1 מ־10 מהשדה), אבל קשה לזכור בעידן המודרני הופעה דומיננטית יותר של שחקן במעמד הזה. זה לא ששאר השמות על המגרש היו פראיירים, אלא ש"הגבה" שיחק בחמש רמות מעל כולם. עם 16 כדורים חוזרים, 6 חסימות, 5 אסיסטים ו־3 חטיפות, לא רק שהיה ברור לגמרי שהוא ייבחר ראשון בדראפט, אלא גם שיהפוך במהירות לשחקן מוביל ב־NBA. הוא לא הותיר ספק.
13 עונות וחצי מאוחר יותר, אי־אפשר לסכם עדיין את הקריירה של דייויס, אבל קשה להאמין שכבר יהיה עמיד יותר בעתיד. הוא הגיע למצב שבו בתוך שנה קבוצה שבה היה מנהיג ויתרה עליו תמורת הכוכב של הדור הבא, והקבוצה הבאה התייאשה ממנו ומוכנה לקבל עליו תמורה יחסית צנועה כדי שיזוז הלאה. בשיאו, והוא מראה את זה בקביעות בפלייאוף, הוא שחקן ששווה אליפות. אין דרך לעצור אותו. אבל האם יש סיכוי שכאשר יפרוש, יזכרו אותו בעיקר כ"ההוא מהטרייד של דונצ'יץ'"?
פורסם לראשונה: 01:30, 29.12.25
