בשיתוף עמותת "שוות"
פערי שכר לא מתחילים בחוזה העבודה. הזרעים שלהם נזרעים הרבה קודם - בחדר שינה של ילדה בת 12, בשאלה שאף אחד לא שאל אותה על כסף, בחלום שהתכווץ בלי שמישהו הבחין. בדומה לנתונים הגלובליים והמוכרים בעולם, לפי נתוני דו"ח הנערה הישראלית של עמותת שוות - המפעילה תכניות מנהיגות לנערות - נערות בישראל חוות ירידה של כ-30% בביטחון העצמי בגיל ההתבגרות. חלק מההשלכות של חוסר הביטחון בתקופה קריטית שכזו, מתורגם בעתיד לפער בין המינים, אשר מתבטא בין היתר בשכר – נשים מרוויחות בממוצע 30% פחות מגברים באותן משרות.
4 צפייה בגלריה
איך מתקנים את נקודות העיוורון בחינוך הפיננסי של ילדות ונערות?
(תמונה: באדיבות עמותת "שוות")
לקראת 'שבוע הנערה הישראלית' של עמותת שוות, המפגיש מדי שנה מעל 100 אלף תלמידים ותלמידות עם נשים מכל תחומי החיים תחת המשפט "If she can see it, she can be it", שלוש נשים בכירות - מהעולם הפיננסי, הבנקאי והחברתי - מצביעות יחד על אותה 'נקודה עיוורת', ועל הדרך לתקן אותה.
האם חוסר הביטחון שנבנה בתור נערה מתורגם לפער בשכר בשוק העבודה?
סיגל סרור, סמנכ"לית משאבי אנוש של קלטורה ויו"ר עמותת שוות, מספרת כי מאז שהתחילה לדבר מול קהל, היא עושה דבר אחד בעקביות: מדברת על כסף. "בכל במה שאני עומדת, אני מדברת על כסף, בכוונה. עד שאראה שהשוויון המגדרי מתקיים בעולם - לא אפסיק. כי העולם מודד בכסף, וכולם מפחדים לדבר על זה".
אם מראיינים ילדים וילדות, אומרת סרור, "מגלים שהיא רוצה להיות טייסת והוא טייס. החלומות זהים והילדות מאמינות בעצמן. ואז קורה משהו עם הכניסה לגיל ההתבגרות - ציפיות מהסביבה, קשיי מגדר, דימוי גוף. פתאום היא 'שונה', והחלום נעלם. יש צניחה בוטה מאוד בביטחון העצמי", מספרת סרור. נתוני הסקר של עמותת שוות מאששים זאת: בעוד ש- 64% מהנערות הנשאלות מסכימות שאישה יכולה להיות רמטכ"לית או שרת ביטחון מצוינת, רק רבע מהנערות הרגישו שיש להן יכולת להשפיע על מה שקורה במדינה.
4 צפייה בגלריה
סיגל סרור, סמנכ"לית משאבי אנוש של קלטורה ויו"ר עמותת שוות
(תמונה: באדיבות עמותת "שוות")
הצניחה הזו אינה נשארת בתחום הרגשי בלבד. "הצד הפיננסי נפגע, כי הן אומרות לעצמן 'לא מגיע לי, אני לא צריכה להיות מתוגמלת'. להבנתי, הירידה בביטחון העצמי בתור נערה מתורגמת בסופו של דבר לפער בשכר בין גברים ונשים באותן משרות", מעידה סרור. "אני מקדמת שלושה עובדים לאותו תפקיד ניהולי ורק האישה לא מבקשת העלאת שכר. זה לא נתון חריג - זו תבנית. בנקודה הזו אני מבקשת מהעובדת לצאת מהמשרד ולהיכנס שוב, אבל כשהיא מדמיינת גישה של גבר".
עמותת שוות מגיבה למציאות הזו בצורה ישירה: תכניות מנהיגות לנערות שנכנסות בדיוק לגיל הקריטי, סדנאות חינוך פיננסי בשיתוף בנק הפועלים, ושבוע הנערה הישראלית שבו, כאמור, 3,500 נשים מרצות מגיעות ליותר מ-100 אלף נערות ברחבי הארץ. "אחת השאלות החותכות בדו"ח הנערה הישראלית שהעמותה מפרסמת היא פשוטה: 'האם יש לך מודל לחיקוי?'. רואים השפעה ישירה של עשרות אחוזים על תחושת המסוגלות בין נערה שנחשפה לדמויות מעוררות השראה לבין כזו שלא. לכן הסלוגן שלנו הוא: ' If she can see it, she can be it ", מספרת סרור.
"חינוך פיננסי מתחיל מבניית ערך עצמי בגיל צעיר"
נעמה הלוי פאר, מנהלת האגף לבנקאות חברתית בבנק הפועלים, אומרת כי חלק ממשימת הצמצום בפערי השכר, לדעתה, מתחיל הרבה לפני כל ראיון עבודה. "תהליך של חינוך פיננסי מתחיל הרבה לפני שמדברים על כסף ממש", היא אומרת. "הוא מתחיל כבר בגיל הרך, ברגעים היומיומיים שבהם ילדות וילדים מפנימים מסרים על יכולת, עצמאות, סקרנות וגבולות. מחקרים מראים שכבר בגיל 3-5 ילדות מתחילות לעצב תפיסות על כסף ועל הקשר בין מגדר לערך עצמי".
סקר שביצע הבנק ב-2023 בקרב מאות אנשים בישראל מצא כי הפער באוריינות פיננסית בין נשים לגברים מתחיל כבר בגיל 13-15, ולא נעלם בהמשך הדרך: בעוד 43.9% מהגברים מדרגים את הידע הפיננסי שלהם מעל הממוצע - רק 23.6% מהנשים עושות זאת.
לדברי לוי הפאר, הפער הזה נובע מהיעדר חשיפה, עידוד ומודלים לחיקוי. ואם לא מטפלים בו מגיל צעיר - הוא גדל יחד עם הילדה ונהיה חלק ממנה. "כבר בגילאי הגן אפשר וצריך להתחיל. לא חייבים שיחה 'כלכלית' - אלא ערכית: עצמאות, סקרנות, אחריות. ככל שהשיח עולה בצורה טבעית ובגיל צעיר, כך ילדות צומחות לנשים שמרגישות בנוח עם ניהול כסף, שאיפה לשכר הוגן, ויכולת לנהל מו"מ".
מ'דנית החסכנית' לסדנאות בשטח
ביום האישה הבינלאומי 2023, אחרי 60 שנים שבהן דן חסכן היה הסמל הבלעדי להתנהלות פיננסית נכונה בישראל, השיק בנק הפועלים דמות נשית לצידו: דנית החסכנית, נכדתו. "דנית היא בחורה צעירה, פיקחית, עם מבט של מי שמבינה דבר או שניים בכלכלה", מסבירה הלוי פאר. "היא מזמינה ילדות ונערות לפרוץ גבולות, להיות עצמאיות ולהשקיע בעצמן, בין היתר דרך מגוון יוזמות בשיתוף עמותת 'שוות'".
מעבר לסמל, בנק הפועלים עשה צעד מעשי כדי לקדם הלכה למעשה אוריינות פיננסית בקרב נערות: תכנית "פועלות להצלחה" בשיתוף עמותת שוות, הכוללת מפגשים לתלמידות כיתות ו'–ט', שעוסקים בחיסכון, ניהול תקציב, תכנון ארוך טווח וקבלת החלטות כלכליות. עד כה השתתפו בתכנית אלפי נערות מרחבי הארץ. 72% מהן דיווחו שהן מתכוונות להשתמש בכלים שלמדו בעתיד - נתון שממחיש תרומה ישירה לבניית בסיס לעצמאות כלכלית.
"יצרנו גם מפגשי זום ארציים לחונכות מקבלות המלגה של שוות, סטודנטיות ממגוון תחומים ומוסדות לימוד", מוסיפה הלוי פאר, "כדי שהן יוכלו להעביר שיח בטוח ונגיש על כסף לנערות שהן מלוות. ומפגשים משותפים לחניכות ולהורים - כי ההשפעה צריכה להתחיל גם בבית."
"לבנים ברור שזה חלק מהחיים שלהם. לבנות ברור שזה לא"
אלה אלקלעי, יו״ר IBI קרנות נאמנות, מכירה את הנתונים מהצד של שוק ההון. בחינה של עשרות אלפי חשבונות מסחר עצמאי במערכות IBI חושפת תופעה מרתקת: קצב הצמיחה של חשבונות השקעה של נשים גבוה פי שניים מזה של גברים והתשואה בחשבונות של נשים גבוה ביותר מ-1% בהשוואה לזו של גברים. אם כך, איפה הבעיה?
"הבעיה היא שהן מגיעות מאוחר מדי", אומרת אלקלעי. "בנים ובנות לומדים באותה מערכת חינוך. המערכת לא עוסקת בכלל בנושאים פיננסיים. ובכל זאת, הבנות יוצאות עם אפס הבנה ואפס מודעות - והבנים עם קשב וניסיון. ההסבר לכך הוא הסוציאליזציה. היא כל כך עוצמתית, כך שגם שהם עוברים תכנית לימוד ספציפית - הבנים מקשיבים והבנות לא. לבנים ברור שזה חלק משמעותי מהחיים שלהם. לבנות ברור שזה לא".
ההשלכות של ההיעדרות הזו כבדות. "זה כמו ההבדל בין ללמוד לרכב על אופניים בגיל 5 לבין ללמוד בגיל 30. המשימה הרבה יותר מסובכת ככל שמתבגרים", מסבירה אלקלעי. "השקעות הן שריר. צריך לצבור ניסיון, ללמוד לא לפחד - ויותר מורכב להיכנס לזה ככל שמתעכבים. הדחיינות הופכת לכלי מאוד אפקטיבי כאשר מדובר במשהו שמרגיש קצת מסובך".
IBI פועלת ממספר כיוונים לשינוי המציאות הזו: פורום פיננסי ייחודי לנשים עם עשרות אלפי משתתפות, נוכחות של נשים בפרסומות החברה כמומחיות ובתור קהל יעד - ותמיכה בספורט נשים וצעירות. החברה תומכת כבר מספר שנים בפעילויות 'שבוע הנערה הישראלית' של עמותת שוות, ואלקלעי גם הגיעה לדבר בפני שגרירות עמותת שוות – נערות צעירות ומובילות מרחבי הארץ – על המשמעות של כסף, חסכונות והצורך שלהן להכיר ולפעול בשדות האלו. "כל נגיעה בנערה שנמצאת בפעילות של עמותה כמו שוות מייצרת השפעת רוחב", היא אומרת. "שינוי חברתי מתפשט כך - לא בצעד אחד גדול, אלא במעגלים".
"קנס האימהות" ויצירת חזון אחר
סרור, אלקלעי והלוי פאר מסכימות כולן שהפער אינו גזרת גורל. אלקלעי אומרת כי "נשים אחרי לידת הילד הראשון, משלמות 'קנס אימהות' - המשכורת יורדת ב-30% ונשארת כך עד סוף הקריירה. אם היינו מתרגמים תפיסת שוויון למציאות שנותנת מענה לצורך אמיתי של כולנו - האינטלקטואלי, הנפשי, והכלכלי - היינו מקבלים מערכות חינוך טובות מגיל לידה, שהעלות שלהן הייתה מכוסה ברובה על ידי נשים שהיו עושות קריירה ומשלמות מיסים גבוהים יותר. על פי הכלכלנית הראשית של האוצר - מדובר בהכנסה פוטנציאלית נוספת של 9 מיליארד שקל בשנה".
סרור מוסיפה שעיקר השינוי מחייב לפנות לגיל צעיר. "לא משנה כמה קואוצ'ינג נעשה לבוגרות - כל עוד לא נתמודד עם הצניחה בביטחון העצמי בגיל הנערות, לא נתקדם. בשוות ראינו שברגע שנותנים מיומנויות - איך לדבר על כסף, לא לפחד ממנו - נשים מתחילות להרגיש יותר בנוח. זה נהיה חלק מסל הכלים שלהן".
הלוי פאר מסיימת בעצה פרקטית להורים: "תנו לבנות שלכם דמי כיס מגיל צעיר ולמדו אותן לנהל אותם. קחו אותן לסופר ותסבירו השוואת מחירים. למדו אותן להבדיל בין 'רוצה' ל'צריכה'. לחסוך תמיד 10%, אפילו מדמי הכיס. אין דבר גדול יותר שאפשר לתת לנערה צעירה - מלבד האמונה שהעולם הכלכלי שייך גם לה".
"הביטחון הכלכלי הוא לא יעד - הוא כלי חינוכי שצריך לרכוש מגיל צעיר", מסכמת סרור. "ואנחנו עדיין בשלבים הראשונים של ההבנה הזו".
בשיתוף עמותת "שוות"
