בשיתוף TOYOTA
מתוך מאות יזמים, עמותות וחברות סטארט-אפ שהציגו פתרונות חדשניים לאתגרים סביבתיים בישראל, רק 5 יוזמות עלו לגמר בתחרות "פרס הסביבה של ישראל", שמתקיימת זו השנה הרביעית מטעם טויוטה ישראל. מאחוריה החזון ברור – קיימות זה לא ערך להתהדר בו, אלא אג'נדה שצריך להוביל באופן אקטיבי. היוזמות נבחרו על ידי ועדה בלתי תלויה המורכבת מכלכלנים, מדענים ויועצים מהשורה הראשונה, על פי קריטריונים כגון חדשנות, יכולת יישום ופוטנציאל לשינוי ממשי בישראל.
כיפת ברזל לצמחים: פתרון חדש שמאפשר לגדל ירקות בקיץ הישראלי
מי שניסה פעם לגדל עגבניות ביולי יודע שהחום הוא האתגר המרכזי. בחממות המסחריות, לטמפרטורות בקיץ הישראלי משמעויות כלכליות אדירות: ירידה של כ-30% ביבול, ולעיתים אף אובדן גמור של חלקות שלמות.
נכון להיום הפתרונות הרווחים כמו הצללה, קירור מכני ואוורור הם יקרים, וגם פוגעים בצמחים בדרכים אחרות: יריעות הצללה למשל חוסמות חלק מספקטרום האור החיוני לפוטוסינתזה, וגורמות לנזקים ביבול בחורף. כאן נכנסת לתמונה חברת i-EcoGuard שפיתחה פתרון שמטרתו לסייע לגידולים להתמודד עם תנאי החום בקיץ ולשמור על תנאי גידול מיטביים גם בחורף. הגישה שונה לגמרי מהחלופות: במקום להילחם בתנאי האקלים, לייצר להם סביבה שתאפשר להם לגדול בצורה קלה ויעילה יותר בעזרת שינוי הפלסטיק שמכסה אותם. הרעיון נולד מתוך עולמו של מייסד החברה והמדען המוביל שלה, ד"ר מחמוד זיאב, כימאי שגדל למשפחה חקלאית וראה מקרוב את ההשלכות של עונות קיץ קיצוניות על היבול. עם השנים פיתח תוסף מבוסס ננו-טכנולוגיה, שמוחדר לתהליך ייצור יריעות הפלסטיק הרגילות לכיסוי חממות.
רסלאן גנאים, מנכ"ל i-EcoGuard מסביר: "התוסף פועל כמו מסנן אוטונומי: בקיץ הוא חוסם את אורכי הגל המזיקים, מפחית את הטמפרטורה בתוך החממה ב-5 עד 9 מעלות - ובחורף הוא משמר חום. הצמחים ממשיכים לקבל את האור הדרוש לפוטוסינתזה - בלי שתיפגע התפוקה. זה כמו קרם הגנה לחממה, או כיפת ברזל לצמחים".
הרעיון חדשני אך פשוט לשימוש. לא צריך להתקין תשתית חדשה או לתחזק מכשור נוסף. החקלאי מחליף יריעה אחת ביריעה אחרת - ומקבל הגנה מפני חום, הארכה של עונת הגידול ויבולים איכותיים יותר. "בלי השקעה נוספת, ה-ROI (ההחזר על ההשקעה) הופך להרבה יותר טוב", אומר גנאים.
ד"ר מחמוד זיאבתמונה: באדיבות המצולמיםהפתרון יסייע במיוחד לחקלאים שלא תמיד יכולים להרשות לעצמם פתרונות יקרים. "חקלאים קטנים ובינוניים לא מרשים לעצמם להשקיע בטכנולוגיות האלו, ולכן מוותרים", הוא אומר. "אנחנו מנגישים את הפתרון אליהם, ללא עלות נוספת ממשית."
החברה קיבלה מענק מהרשות לחדשנות לשנת מחקר ופיתוח ראשונה, יש לה מוצר מסחרי מוכן ופיילוטים פעילים בעמק המעיינות, בערבה ובדרום - כולל הצלחה מוכחת בגידול מלפפונים בתנאי מזג אוויר קיצוניים. החברה גם רשמה פטנטים על החומר, ומתכננת להגיש לרשות החדשנות בקשה למענק נוסף.
רסלאן גנאיםתמונה: באדיבות המצולמיםהפוטנציאל לא מוגבל לישראל. מגמות עולמיות כמו מעבר מגידולי שדה לחממות מבוקרות בשל שינויי האקלים, ביקוש לבקרת סביבה מלאה ולאינטגרציה עם מערכות AI לניהול נתוני גידול הופכת את הטכנולוגיה לרלוונטית הרבה מעבר לגבולות ישראל. "אירופה מתחממת, המזרח התיכון, מרוקו, מדינות המפרץ - כל מקום חם או שיש בו אקלים מדברי הוא שוק רלוונטי עבורנו", אומר גנאים. "יש באזורים האלו פוטנציאל וגם השקעות משמעותיות בטכנולוגיות חקלאיות."
מכפות תמרים בוערות - למספוא לבעלי חיים: הבעיה שהפכה פסולת חקלאית למשאב יקר
במטעי התמרים של ישראל מצטברות מדי שנה כמויות גדולות של כפות תמרים מהמטעים, תוצר לוואי של העבודה החקלאית שעד היום במקרים רבים מפונות באמצעות שריפה. מעבר לבזבוז של חומר אורגני בעל פוטנציאל שימושי, השריפות משפיעות על איכות האוויר ועל איכות החיים של תושבי האזור. משק רייס בעין יהב מצא דרך להעניק להן חיים חדשים – ולהפוך אותן למספוא לבעלי חיים (מזון לחיות משק). "80% מהפסולת האורגנית בערבה מקורה בכפות תמרים", מסביר גב רייס, מהבעלים של משק רייס בעין יהב, שחזר לפני פחות משנה לעבודה במשק המשפחתי לאחר שירות צבאי ממושך. "מאחר ומרבית ממקורה של הפסולת בכפות תמרים, למניעת שריפת כפות התמרים תהיה השפעה משמעותית."
לפני כשנה, במועצה האזורית הערבה התיכונה הבינו שהגיע הזמן למצוא דרך חדשה להתמודד עם פסולת כפות התמרים. נציגי המועצה פנו לאורן רייס, שמנהל לצד אחיו עמית (אביו של גב) את המשק שייסד אביהם בשנת 1971, והיה מעורב במשך שנים בנושאי איכות סביבה במועצה. "ידענו שצריך פתרון", אומר אורן, "ובגלל שאנחנו גם מגדלי תמרים וגם מנהלים דיר כבשים - הפתרון היה ברור: להפוך את פסולת הכפות למספוא."
"80% מהפסולת האורגנית בערבה מקורה בכפות תמרים". משק רייס
(תמונה: באדיבות המצולמים)
הרעיון אולי נשמע פשוט, אבל כדי להפוך אותו למציאות נדרש לא מעט פיתוח. "אין מכונה שיודעת להתמודד עם הסיבים הקשיחים של כף התמר. לקחנו מכונה קיימת ויחד עם מהנדסים ואנשי מקצוע פיתחנו על גביה פתרון חדש לחלוטין", מספר גב. "המטרה הייתה לייצר חומר בגודל ובמרקם הנכון - כדי שחיות יוכלו לאכול אותו." הפיתוח נעשה בליווי תזונאים מוסמכים בתחום בעלי החיים, שבחנו ואישרו את הערך התזונאי של המוצר החדש.
כיום המכונה פועלת במשק רייס, כבשי המשק כבר אוכלות את התוצר - וכך גם פרות ועיזים של חקלאים נוספים. "האכלנו את עדר הכבשים שלנו במספוא כפות התמרים שנים, והוכחנו את איכותו", אומר גב. החומר מהווה תחליף לקש חיטה - ומספק יתרון משמעותי מולו: בשנות בצורת, בהן מחסור בחיטה מקפיץ את מחירי המספוא, כפות התמרים אינן מושפעות מהמשקעים. "כפות יש כל שנה. לא משנה מה היה האקלים", מסביר גב רייס.
אורן רייסתמונה: באדיבות המצולמיםהמיזם כבר פועל כיום ברמה המקומית, והשלב הבא הוא למצוא דרך להפוך אותו לפתרון שיוכל להגיע לחקלאים נוספים ברחבי הארץ.
אחד היתרונות של המכונה שפיתחו במשק רייס הוא הניידות שלה - היא יכולה להגיע ישירות למטעים שבהם גדלים התמרים ולעבד את כפות התמרים במקום, אך האתגר הוא בשינוע. בזמן שהמכונה הניידת מאפשרת לעבד את חומר הגלם בשטח, התוצר הסופי יכול להישלח במשאית בכמות של 8-10 טון בלבד. המרחק מהערבה למרכז הארץ הופך את ההובלה ליקרה ביחס לעלות המוצר, ולכן כדי להרחיב את השימוש בפתרון נדרש למצוא דרך יעילה וכלכלית יותר לשנע אותו.
"ההובלה נשמעת פרט שולי, אבל היא קריטית", אומר גב רייס. "אם זה לא כלכלי לחקלאי - הוא פשוט לא יקנה."
אם יזכו בתחרות, מתכוונים במשק רייס לנצל את מענק הזכייה לפיתוח מכבש ייעודי שידחוס את החומר ל'באלות', ויאפשר להעמיס על כל משאית 25–30 טון. "ציוד שכזה מגדיל את ההובלה פי 2.5 מבחינת משקל", מסביר גב. "זה בדיוק החלק החסר שהופך את הפעולה לישימה מבחינה כלכלית". אורן רייס מוסיף כי "מבחינה סביבתית, ככל שהתוצר ישונע עם פחות משאיות, כך הזיהום הסביבתי יפחת."
במבט לעתיד, רייס מציין כי ישנם שימושים מגוונים בנוסף למזון לבעלי חיים: החומר הקצוץ כבר נבחן כמצע לגידול פטריות, כבסיס לקומפוסט, ואפילו כחומר בעירה לאנרגיה. "אפשר להשתמש בו גם בתור מצע לקרקע ושימושים רבים נוספים. אך בכל שימוש, תמיד נצטרך את הריסוק ואת השינוע היעילים ביותר", אומר גב רייס, "זו התשתית שממנה הכול מתחיל."
תחרות פרס הסביבה של ישראל Israel Earth Prize הושקה במטרה לקדם יוזמות בתחום הסביבה והחברה בישראל. זו השנה הרביעית בה מזמינות קבוצת יוניון וטויוטה ישראל ארגונים, קהילות ופרטים שמקדמים עשייה סביבתית להגיש מועמדות לתחרות. מאות ארגונים, קהילות וסטארטאפים מתמודדות על הפרס היוקרתי מדי שנה. הפרס הכספי של מיליון שקלים יאפשר למיזם הזוכה לעשות קפיצת מדרגה משמעותית ולהרחיב את השפעתו החיובית על הסביבה הישראלית.
בשיתוף TOYOTA
