בשיתוף TOYOTA
מי יהיה הזוכה בפרס הסביבה של ישראל?
(צילום: ירון ברנר)
מתוך מאות מועמדים בתחרות "פרס הסביבה של ישראל" (Israel Earth Prize), מטעם טויוטה ישראל וקבוצת יוניון, נבחרו חמשת המיזמים הסביבתיים המבטיחים ביותר. זו השנה הרביעית שבה מוזמנים סטארטאפים, עמותות, יזמים וארגונים פרטיים שמקדמים עשייה סביבתית להתמודד על הפרס, כשהיוזמות נבחרות על ידי ועדה בלתי תלויה של כלכלנים, מדענים ויועצים, לפי קריטריונים כמו חדשנות ופוטנציאל לשינוי ממשי בישראל. כל החמישה רוצים להפוך את העולם למקום טוב יותר, ואחד מהם יזכה במענק של מיליון שקלים לפיתוח המיזם. הכירו אותם - ואת החזון שלהם ל-10 השנים הקרובות. צפו בסרטון בראש הכתבה
i-Ecoguard : "קרם הגנה לצמחים"
החברה פיתחה תוסף מבוסס ננו-טכנולוגיה שמוחדר ליריעות הפלסטיק המכסות חממות. "המוצר שלנו הוא כמו קרם הגנה לצמחים", מסביר ד"ר מחמוד זיאב, מייסד החברה. התוסף מווסת את הטמפרטורה בחממה באופן דינמי, מוריד את החום בקיץ הישראלי הקיצוני שגורם לירידה של כ-30% ביבול ולעתים אף לאובדן של חלקות שלמות, בלי לחסום את האור הדרוש לפוטוסינתזה, ובחורף משמר חום. כל זה, בלי להחליף תשתית, רק את יריעת הכיסוי עצמה של החממה. "זה יאפשר לאותה חממה לייצר לנו יותר מזון, באיכות יותר טובה, וגם נשתמש בפחות דשן, פחות מים ופחות אנרגיה" מסביר ד"ר זיאב.
ד"ר מחמוד זיאבתמונה: אולפן |ynetמשק רייס: מכפות תמרים למזון לבעלי חיים
הפיתוח של המשק מהערבה הופך את הפסולת של ענף גידול התמרים למזון. "אנחנו מרסקים כפות תמרים והופכים אותן למזון לבעלי חיים - לכבשים, לפרות ולעזים", מסביר גב רייס, מבעלי המשק שנוסד ב-1971. כ-80% מהפסולת האורגנית בערבה מקורה בכפות תמרים, שעד היום פונו בעיקר באמצעות שריפה שפגעה באיכות האוויר באזור. במשק, שמגדל גם תמרים וגם עדר כבשים, פיתחו יחד עם מהנדסים מכונה ייעודית שמעבדת את הכפות הקשיחות לתחליף איכותי לקש חיטה - שאינו מושפע ממחירי הבצורת. יש אלפי דונמים של תמרים בארץ, ואם לא נמצא פתרון, הכפות האלה יישרפו או יזרקו ויהפכו למטרד סביבתי", הוא מסביר. אם יזכו בתחרות, יפתחו מכבש שידחוס את התוצר ל"באלות", ויאפשר להוביל כמויות גדולות יותר בפחות משאיות - ובכך גם לצמצם את הזיהום מההובלה עצמה.
גב רייסתמונה: אולפן ynetמכון מיגל - מכון למחקר מדעי בגליל: מפסולת מזהמת למוצרים מגוונים
"על כל בקבוק שמן זית שנוצר, נוצרים שפכים שהם רעילים", מסביר פרופ' אורי מר-חיים, ראש המחלקה לחקלאות מדייקת במכון מיגל. במכון חברו לארבעה בתי בד מהמגזר הערבי ולחברת אטלנטיום, על מנת להתמודד עם אותו זיהום שמקורו בענף הזית. השפכים שנותרים אחרי הפקת שמן הזית מכונים "עאכאר" ובמיזם מפרקים את הנוזל בתהליך רב-שלבי שמייצר ביו-גז לחשמל וחום, מים להשקיה, ואף תחליף לדלק כבול. "כיום, אין לבעיה פתרון מסחרי לא בארץ ולא בעולם, ודחוף מאוד להתמודד עם זה. בנחל אכזיב ובנחל אלכסנדר כבר רואים את תוצאות הזיהום", מתריע פרופ' מר-חיים.
פרופ' אורי מר-חייםתמונה: אולפן ynetNanoSeedra : יותר צמחים בפחות משאבים
החברה מפתחת ציפוי ננו-חלקיקי לזרעים שמאיץ את הנביטה. זרעים שלא נובטים היא בעיה שמלווה את החקלאות מאז ומתמיד. חסן חידר, מנכ"ל החברה מסביר: "אחוז הנביטה הממוצע בשוק לא חוצה את סף ה-80% בממוצע. כך חקלאי מפסיד כסף עוד לפני שהזרע באדמה". חידר מוסיף כי "המטרה של הציפוי שפיתחנו היא שהצמח יהיה יותר חזק כבר בשלב הראשון של החיים שלו, ובפחות משאבים, שניתן יהיה לגדל את הצמח בכל תנאים. עד 2050 יהיה כ-10 מיליארד בני אדם על כדור הארץ, לכן יש לנו פחות משאבים לבזבז, ובאותו זמן אנחנו צריכים לייצר יותר מזון. ההשפעה הכי גדולה תתחיל בדבר הכי קטן, שזה הזרע".
חסן חידרתמונה: אולפן ynetלקט ישראל : הארכת חיי מדף של ירקות עבור נזקקים
ארגון הצלת המזון הלאומי שמספק מזון לכ-470 אלף נתמכים בשבוע, מציג פרויקט להארכת חיי מדף של ירקות שניצלו מהשמדה, באמצעות עיקור ואריזתם בוואקום במפעל בדרום הארץ - תהליך שמאריך את חייהם בכשנה. "המוצר שפיתחנו מועבר בסופו של דבר לנזקקים דרך עמותות. יש יותר מדי אנשים שחיים בחוסר ביטחון תזונתי", אומרת טל שפרן זטלאוי, מנהלת פרויקטים בעמותה. "ההצלחה האמיתית שלנו תהיה שהצלת מזון תהפוך לסטנדרט. אנחנו נוכל להשפיע על יותר אנשים, להציל יותר ולהשפיע גם על הסביבה", היא מסכמת.
טל שפרן זטלאויתמונה: אולפן ynetכל אחד מהמיזמים הסביבתיים יכול להפוך את העולם שלנו לנקי יותר, בריא יותר, ולסייע לנו לנצל את המשאבים שבו בצורה חכמה יותר. באמצעות רעיונות יצירתיים וטכנולוגיות חדשניות, אפשר לפתור גם את הבעיות המורכבות ביותר ולהבטיח שבעוד 10 שנים העולם יהיה טוב יותר.
בשיתוף TOYOTA
