בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הגישו לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-18 ברציפות ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי.
פרופ' תמר הרמן, עורכת הסקר, התארחה באולפן ynet והסבירה את הסיבות למשבר העמוק ואת השפעותיה על החברה הישראלית. צפו בדיון באולפן בראש הכתבה.
לטענת פרופ' הרמן, המשבר חסר התקדים של אמון הציבור הישראלי במוסדותיו הוא אמנם לא חדש, אך בהחלט העמיק והחריף בשנה האחרונה בשל נגיף הקורונה. "אנחנו רואים בברור בתקופה האחרונה, בייחוד בחצי שנה האחרונה, התרסקות של אמון הציבור ברוב המוסדות. אבל זה רק קצה התהליך של דעיכת האמון שנמשך שנים".
דעיכת האמון של הציבור הישראלי באה לידי ביטוי בכל מוסדות המדינה. גם הצבא, גוף שנחשב במשך שנים רבות לעמוד התווך היציב והאמין של מדינת ישראל, התרסק במדד האמון לפי הסקר. "יש אמון מאוד גדול בצד המבצעי של הצבא", מסבירה פרופ' הרמן את התוצאה המפתיעה, "אבל כשאנחנו מפרקים את זה, אנחנו רואים שהציבור חושב שהצבא איננו יעיל כלכלית. אותו דבר לגבי היחס לתנאי שירות של חייל ונושא שוויון הנשים בצבא. בסופו של דבר, כל ממסד וכל מוסד נתפס היום כלוקה. יש לנו חוסר אמון בממסדים באשר הן".
מדד הדמוקרטיה לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיהמדד הדמוקרטיה לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה
פרופ' הרמן צופה כי השלכות משבר האמון ישפיעו בין היתר על המפה הפוליטית בישראל. "אני חושבת שנראה מעבר עוד יותר ימינה, ושבירת ה'ברית' לכאורה בין השמאל הציוני לערבים. אנחנו כבר רואים עריקה של גורם שמרני ערבי לכיוון השמרני היהודי. כלומר, השמרנות הערבית מתחברת עם השמרנות היהודית. זה יכול לסדר מחדש את כל הפאזל הענק הזה של הפוליטיקה הישראלית, יהודית וערבית כאחד. אם לא תקום דמות הנהגתית כריזמטית באופן יוצא מן הכלל במרכז-שמאל, המרכז, המרכז-ימין ואפילו הימין הקיצוני יגדלו".
למרות התוצאות העגומות של סקר הדמוקרטיה שערכה, פרופ' הרמן מאמינה בעתיד אופטימי למדינת ישראל, ומצביעה על נקודת החוזקה של החברה הישראלית: הסולידריות. "האינטימיות של החברה הישראלית מחפה על כל הדברים האחרים. אנחנו עדיין משרתים ביחד בצבא, יש לנו מטרה משותפת, והשסע לא פוגע בסולידריות הבסיסית".

השפעת המשבר על היחסים בחברה הישראלית

על רקע משבר הקורונה, בחנו את השפעת הדברים על מערכות היחסים בין חרדים ללא חרדים, בין יהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. בכל אחת ממערכות יחסים אלה יש החמרה בהכרת הנזק בין שתי המדידות.
היחלשות בהערכת הסולידריות החברתית: שיעור המעריכים כי בישראל מתקיימת סולידריות חברתית רבה עמדה באוקטובר על 17% בלבד, המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. מדובר בירידה בחצי מערכי השיא של כל השנים שנמדדו ביוני האחרון (33%).
נשיא המדינה ראובן (רובי) רבלין עם מדד הדמוקרטיה הישראליתנשיא המדינה ראובן (רובי) רבלין עם מדד הדמוקרטיה הישראלית
נשיא המדינה ראובן (רובי) רבלין עם מדד הדמוקרטיה הישראלית
(צילום: לע"מ)

המצב הכללי הורע

צניחה בתיאור מצבה של ישראל: בשעה שאשתקד מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%. לצד זאת, עדיין כשני שלישים מהישראלים (64%) סברו בחודש אוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון).
מרבית הישראלים (61%) הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים, שעמד על 80%.

הישראלים חוששים לדמוקרטיה

57% מהציבור סברו בחודש אוקטובר כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה - עלייה ביחס ליוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו.
כמו כן, גם השנה (אוקטובר) רוב המרואיינים היהודים (60%) העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים (58%) חשבו ההפך – שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.
צפו בדיון המלא

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
פרסום ראשוני: 01:12 , 12.01.21