"לפני שנתיים טסה נבחרת ישראל של ספיישל אולימפיקס (ספורטאים עם צרכים מיוחדים) לייצג את ישראל במשחקי קיץ של ספיישל אולימפיקס ושם לראשונה הכרנו את השב"כ", מספרת שרון לוי-בלנגה, מנכ"לית ספיישל אולימפיקס. "הקשר שנוצר מבוסס על חברות ועל קבלה של האחר והם הפכו לשגרירים שלנו - חזרו לארץ והציפו את החברה בחוויה שעברו ובאמירה החשובה – אם עדיין לא הכרתם אנשים עם צרכים מיוחדים, תכירו אותם".
צפו במפגש המרגש בין הספורטאים מהספיישל אולימפיקס לאנשי השב"כ:
כשהשב"כ פגשו את הספיישל אולימפיקס
באותה שנה זכו הספורטאים בלא פחות מ-22 מדליות, אבל הספיישל אולימפיקס הוא הרבה יותר מניצחונות. "המטרה של ספיישל אלימפיקס היא לחנך את הציבור לקבל את האחר, וזה מה שקורה פה היום. רצון של ללמוד וללמד, נתינה הדדית, הערכה וכבוד. זו אמירה משמעותית עבורם – 'אנחנו מעריכים אתכם ויש לכם מקום בחברה שלנו'. עצם זה שההזמנה הזו התקבלה שנתיים אחרי המפגש מבחינתם זה להרגיש 'לא שכחתם אותנו'. זאת אמירה של קבלה, של הכלה. זה ערכי, והערכים פה יוצאים החוצה לחברה".
את היום המרגש שבילו ביחד באקדמיה למקצועות האבטחה והלחימה של השב"כ, יזם א', מאבטח בכיר באקדמיה, שבזמנו ליווה את המשלחת. לאורך כל היום לוו הספורטאים על ידי מדריכי המתקן, ומעבר לתצוגת תכלית מרשימה, הם לקחו חלק באימון משותף של קרב מגע ואומנויות לחימה, אימון משותף בסימולטור חוויתי וירי צבע במטווחים. היום הסתיים במשחק כדורסל תחרותי במיוחד בין הספורטאים למדריכים, שבסופו הוענקו מדליות הדדיות.
3 צפייה בגלריה
"זאת אמירה של קבלה, של הכלה. זה ערכי, והערכים פה יוצאים החוצה לחברה". שרון לוי-בלנגה, מנכ"לית ספיישל אולימפיקס
כל אחד יכול
"המתקן נפתח בינואר 2020, והוא חדש יחסית", מסביר ל׳, מנהל האקדמיה לאבטחה ולחימה של השב"כ. "זה מתקן אינטגרטיבי לאימון של אנשי אבטחה ולוחמים. הוא מאמן בין היתר את המאבטחים של ראש הממשלה, מאבטחים של מטוסים של חברות התעופה הישראליות ושל נציגויות ישראליות בחו"ל.
זה מרגש כי מדובר במפגש שנולד מתוך הצוות, זו הפעם הראשונה שאנחנו מביאים לכאן אורחים", מודה ל'."הייתי רוצה שזה לא יהיה מפגש חד פעמי. אין לי ספק בכלל שכשהאנשים שלי יעמדו מול החניכים שלהם, המפגש הזה יעזור להם לממש את התפקיד שלהם מצוין. אנחנו כל הזמן מנסים לחפש את המשמעות הזו ולתרום לקהילה".
א', מאבטח בכיר באקדמיה למקצועות האבטחה של השב"כ שיזם את המפגש, מוסיף: "לא סתם הגדרנו את הסיסמא של הביקור – 'כל אחד יכול', זה באמת נכון. אני חושב שהם מאושרים להיות פה, זה מקנה להם הבנה שהם שווים, שגם הם יכולים כמו כולנו. אבל זה תורם לנו לטעמי יותר מאשר שזה תורם להם, להרגיש אותנטיות, שייכות, פרופורציה בחיים".
עבור רבים מהאורחים שלא התקבלו לשירות הצבאי בגלל המוגבלות שלהם, הנוכחות במתקן של השב"כ, כמו גם היכולת להחזיק ולירות בנשק, משמעותית ביותר. "זו חוויה אמיתית לבוא לפה", סיפר אליק סומר (34), מרחובות, ספורטאי בענף הכדורסל. "כיף לראות איך הם מקבלים אנשים עם צרכים מיוחדים. עבור אדם שלא ירה אף פעם בנשק, זו חוויה שמראים לו איך יורים".
"לא הייתי בצבא", מוסיף, דגל בר ניר (47), מכפר סבא שזכה במדליית ארד בג’ודו באבו דאבי. "ניסיתי להתנדב אבל לא קיבלו אותי, זה היה לפני שלושים שנה ואז הייתה פחות מודעות לזה. זו בעצם החוויה הצבאית הראשונה שלי".
"אנחנו מובילים את החבר'ה האלה, שלא הרבה מאמינים בהם, למצוינות, ופה הם פוגשים את החבר'ה שהם הכי טובים ומובילים אותם למצוינות", מסביר גון צורי, מנהל ספורט בספיישל אולימפיקס. "לכן המפגש הזה עוסק במצוינות ובשבירת תקרות זכוכית. אי אפשר לזייף את הקשר שנוצר".
אלון נגר (24), שחקן כדורסל ממזכרת בתיה הוסיף: "זה שונה ומשמעותי ללוות את המאבטחים במקום שבו הם מתאמנים, לעומת החוויה של לראות אותם במשלחת". ואלעד סבן (30), שחקן כדורגל מנתניה, מסכם: "זו חוויה גדולה עבורנו להיות פה. זה כבוד גדול. אנחנו מרגישים חיבוק גדול מהמדריכים, זו מערכת יחסים מדהימה והיא מאוד משמחת אותנו".
