יש כאלה לא מעט ישראלים. חלקם דרי רחוב, חלקם פשוט עניים מרודים.
אנחנו עוברים על פניהם יום יום בתחנה המרכזית, בכיכרות הערים, בחופי הים וברחובות מרכזיים. אותם רחובות בהם, לפחות לחלקם, נוח לקבץ נדבות כדי לרכוש מוצרי מזון מקרה הטוב, וסיגריות, אלכוהול ואולי סמים, במקרה הגרוע.
התמונות המשולבות כאן צולמו בתחנות האוטובוס המרכזיות בירושלים ובתל אביב, בשוק מחנה יהודה בירושלים, במדרחוב בן יהודה בירושלים וברחוב אלנבי בתל אביב. בשוק לוינסקי הידוע וגם בשוק הפשפשים, בעיר התחתית בחיפה וגם על הכרמל.
חלק גדול מהאנשים הללו לא רוצה להיות שקוף. רובם מחפשים פינה חמה ועזרה. אחרים הפכו את הרחוב לבית. זה לא אומר שמדובר בקורת גג ראויה. ללא תנאים היגייניים מספיקים, גם העו"סיות שמטפלות בהם במקרים רבים לא יכולות לעשות הרבה.
זה לא אומר שהמערכת לא יכולה לעשות כלום עבורם. הנה לדוגמא אחד מהרעיונות שלי שעובד נהדר בחו"ל – מקלחת ומכבסה ניידת לדרי רחוב. פרויקט שהוא ממש לא בשמיים מבחינה כלכלית. רק צריך להחליט שרוצים לעשות. בדיוק כמו שיקום תעסוקתי וכלכלי של אסירים משוחררים. כך נראה מקלחון כזה בחו"ל והנה שרטוט שהכינו עבורי כדי להקים מתחמים דומים גם כאן בישראל:
למה אני מצלם אותם שוב ושוב? כנראה שהעין והלב שלי נמשכים לשקוף ומבקשים להראות לכולם שהוא שם, שאין להתעלם ממנו, ושגם אם הוא נראה נבדל, הוא חלק מאיתנו.
- צילם וכתב - רן מלמד, ירושלמי כבר 60 שנה,צלם, פעיל חברתי, מנהל פורום ארלוזורוב לקידום העסקה הוגנת ורווחה כלכלית וחברתית.
