בזמן הנהיגה באיילון, ולא רק שם, ניתן היה להבחין בחודשים האחרונים, לצד שלטי הפרסומות ותעמולות הבחירות האינסופיות גם בשלטים מסוג שונה. חדש. רענן. שלטים המציגים פניהם של נאשמים באלימות נגד נשים או באונס לצד כיתוב משנה תודעה "הבושה עוברת צד".
מי שעומדת מאחורי המיזם הזה היא יעל ורד, צעירה תל אביבית, שנמאס לה לשמוע על עוולות חדשות לבקרים והחליטה לקום ולעשות.
איך הגעת להקים מיזם כזה? "אם להיות כנה, הקשר ביני לבין אג'נדה חברתית היה עד לפני חצי שנה מקרי בהחלט. מעולם לא הגדרתי עצמי פמיניסטית ובטח שלא אקטיביסטית. תכלס, סה"כ בחורה שחייה את חייה לא רע בעיר הגדולה. מה שכן עובדת בתפקיד מדהים של מנהלת שיווק בשטראוס (בעבר הייתי מנהלת התקשורת השיווקית של פוקס), וזו זכות גדולה.
7 צפייה בגלריה
הבושה עוברת צד
הבושה עוברת צד
יעל ורד לצד השלט שיזמה שמציג את הנאשמים באונס באילת (צילום: מיזם הבושה עוברת צד)
ואז שמענו כולנו על הרצח של מיכל סלה בנוכחות בתה היונקת, ואז על האונס הקבוצתי של הקטינה באילת, והניסיון האכזרי לרצח שירה איסקוב ועוד רבים ולא טובים.
ובמקביל שמענו על כל העונשים המגוחכים המוטלים על מי שכבר הורשע כגון אבא של עדי ביטי, משה איבגי, המורה אביתר גרוס ועוד כאלה ושכמותם. ונראה שגל רודף גל, וגם אנחנו אולי כבר התרגלנו להזדעזע ולהמשיך הלאה.
ואז מגיעה ההבנה כי אי אפשר יותר שעולם כמנהגו ינהג. האדמה צריכה לרעוד, אחרת אין מה להתפלא על רצח או אנס של סתם עוד אישה... ואחרי ההבנה מגיעה ההכרה שכלו כל הקיצים. נמאס מהפוליטיקלי-קורקט, נמאס מדיונים מתישים, נמאס מביורוקרטיה משפטית מסורבלת. חייבים לעשות משהו אחר. וגדול. ואני חייבת למנף את הניסיון והקשרים כדי לתת פה ערך מוסף ולעשות משהו שטרם נעשה.
בהיעדר ענישה משפטית ראויה, אין ברירה אלא לנקוט בסנקציה חברתית מתבקשת במסגרת החוק. ואז הגיעה ההחלטה: לעשות הכל כדי להעביר מן העולם את התפיסה כי מצופה מהקורבן להתבייש ולהסתתר.
לא עוד פנים מטושטשות וקול מעוות, לא עוד אות בודדה, אלא אמירה ברורה המעבירה מסר ברור: 'שהוא יתבייש!'".
צפו בריאיון ששודר ברדיו מהות החיים בו דליק ווליניץ ושלומית שרביט ברזילי משוחחים עם יעל ורד:
יעל ורד
אז מה עושים? "המהלך הראשון היה תלייה באמצעות שילוט ענק באיילון את תמונתו של אלעד משה, "בעל המוניטין" ממצפה רמון, החשוד בניסיון רצח אשתו שירה איסקוב. צדק פואטי עבור אדם שביקש (וקיבל!) צו איסור פרסום בדאגה לשמו הטוב.
השלב השני היה לעלות על גבי שילוטי ענק את תמונותיהם ושמותיהם של החשודים באונס האכזרי של הקטינה, כאשר הצדק הפואטי והוא במיקום שנבחר – אילת. בנוסף, בנקודות מרכזיות בכל הארץ שודרו מסרי תמיכה על מסכי ענק.
זאת במקביל לפתיחת קבוצה ועמוד יעודי בפייסבוק, חשבון אינסטגרם ובעיקר השטאג שמבטא את השאיפה: #הבושה_עוברת_צד.
7 צפייה בגלריה
הבושה עוברת צד
הבושה עוברת צד
תמונתו של אלירן מלול המואשם ברצח מיכל סלה ז"ל על גבי אוטובוס (צילום: מיזם הבושה עוברת צד)
ידענו שלמהלך תהיה תהודה רחבה אך לא שיערנו עד כמה. הופתענו במיוחד מתגובות של נשים ששיתפו אותנו במי שפגע והשחית את הגוף והנפש. נשים ובנות מכל הגילאים, מכל המעמדות ומכל המגזרים. כולן הודו לנו במילותיהן ורק ביקשו שנמשיך, שנצעק את הצעקה שלהן, זו שהן לא יכלו לזעוק בזמנו. כל אחת מסיבותיה. והיום הן מבינות שהן לא אלו שצריכות להתבייש יותר".
את מדברת ברבים, למי הכוונה? "המיזם הוא כולו בהתנדבות. עם תחילת העשייה שלי הצטרפו אלי שותפות ושותפים לרעיון והם עוזרים לי לקדם את המיזם ולפתח אותו הלאה.
אנחנו עובדים ללא משרד פרסום, ללא חברת מדיה, ללא מעצבים ובטח שללא תקציב מינימלי, אבל עם הרבה תמיכה מאנשים טובים שעזרו לנו באהבה גדולה; ממנכ"לים בכירים ועד למתקינים בשטח".
צפו בסרטון המציג חלק משלטי החוצות של מיזם "הבושה עוברת צד":
הבושה עוברת צד
"מעבר להעלאת מודעות למקרי צו השעה, היה לנו חשוב לא פחות לזכור ולהזכיר גם את המקרים המזעזעים שלכאורה ירדו מסדר היום הציבורי, ולדאוג שלא יתאדו גם אם התקשורת עברה למקרה הבא כבר מזמן. לכן בנובמבר, עם פתיחת שלב העדויות במשפטו של אלירן מלול, דאגנו שתמונותיו יתנוססו על אוטובוסים ברחבי הארץ. היה לנו חשוב לדאוג ששמו ופרצופו לא יישכחו, עד שימוצה עמו הדין. לא עוד עונשים מגוחכים, לא עוד סיפורי מעשיות של אובדן שפיות או ילדות עשוקה".
מה היה השלב הבא? "בשלב הבא, המסר היה שאלימות נגד נשים היא חוצה מגזרים. הפעם בחרנו להעביר את הבושה צד בשני מקרי הרצח המזעזעים ולצעוק את צעקתן של שתי הנשים, לטרישיה מירוחם ודיאנה מנעלה. כל אחת מהן היא עולם ומלואו; כל אחת וסיפור חייה, השונה בתכלית מהשנייה, אך סופן המר זהה. חשוב להפנים שאלימות נגד נשים חוצה מעמדות ואינה מבחינה בין דת, גזע, אזור גיאוגרפי או סטטוס חברתי".
7 צפייה בגלריה
הבושה עוברת צד
הבושה עוברת צד
"אל תהיה הבא בתור" - יעל ורד ושלט מהמיזם. (צילום: מיזם הבושה עוברת צד)
פורסמה גם תמונה של שירה איסקוב באיילון, למה? "ביום האישה היה טוויסט: בחרנו בשירה איסקוב כסמל לשינוי בכללי המשחק. את תמונתה העלינו בראש חוצות, על גבי שילוט ענק באיילון, ללא פוטושופ וללא פילטרים, כשהיא חזקה, בטוחה, מחייכת ומיישירה מבט למצלמה כאומרת: 'לי אין מה להסתיר או להתבייש, שהוא יתבייש!' נראה שקמפיין זה היה התקשורתי ביותר, הייתה לנו תהודה ציבורית עצומה והוא גם נבחר לפרסומת המדוברת ביותר בחודש מרץ".
מה לדעתך האימפקט העיקרי של הקמפיין הזה? "נראה לי שלכולנו נמאס, התחושה שהאדמה צריכה לרעוד היא קולקטיבית. וכשעלו שילוטי הענק, נראה שאנשים הרגישו שנעשה מעשה. מדיית שילוט החוצות היא אולי המדיה הנוכחת ביותר, בעלת הנראות המשמעותית ביותר שאפשר לחשוב עליה. המדיה היא חלק מהמסר: יש בעיה, היא מתרחשת ממש כאן ועכשיו ואי אפשר להתעלם ממנה יותר".
7 צפייה בגלריה
הבושה עוברת צד
הבושה עוברת צד
שירה איסקוב - הבושה עוברת צד. שלט לרגל יום האישה הבינלאומי (צילום: גולי כהן)
יש קווים אדומים למיזם? איך בוחרים מה לפרסם ומה לא? "בכל עלייה לאוויר, היה לנו חשוב במיוחד לקבל את ברכת הדרך מהנפגעות (ואם לצערנו מדובר ברצח אז ממשפחותיהן) וכך היה.
אין כאן כוונה לרדוף אחרי חשודים רנדומליים ולחרוץ את דינם, אלא לנקוט בדרך זו אך ורק במקרים קיצוניים - כאלו, שכאשר שומעים אותם האדמה רועדת, האוזניים מצטלצלות והלב נשרף. מקרים שבהם אנו חשים כי דגל אדום מתנוסס מעליהם ולא ניתן יותר לעבור לסדר היום. חשובה לנו מאוד השמירה על החוק. לא נעלה מסרים המעודדים אלימות, עבירות על צו איסור פרסום, לשון הרע, הוצאת דיבה, או תכנים המפרים זכויות יוצרים".
איך הגבת ששמעת שבחרו בשירה איסקוב ועדי גוזי להשיא משואה? מה דעתך על המחלוקת סביב הבחירה הזאת? "התרגשתי מאוד לנוכח הבחירה. הן ברמה הבין-אישית והן ברמה הציבורית. ברמה האישית, זכיתי להכיר את שירה, אישה אמיצה ומעוררת השראה. בשוכבה בבית החולים במצב קשה, היא זו שביקשה להסיר את צו הפרסום ההזוי שהוטל על פרטי בעלה, מאחר שהבינה שלה אין מה להסתיר והוא זה שצריך להתבייש.
זה נשמע כל כך בסיסי וברור, אבל לצערנו, ברב המקרים אין זה כך. הורגלנו שהקורבן מסתתרת ומתביישת, מופיעה בתקשורת בפנים מטושטשות, בקול מעוות ובאות בודדה.
לשירה יש חלק משמעותי במגמה שאנו עדים לה בתקופה האחרונה של נשים שלא מסתירות ולא מתביישות, אלא אומרות: 'הבושה היא כולה שלו'.
ההשפעה של החשיפה שלה בלתי תתואר - בעקבותיה נשים רבות שיתפו את סיפורן כי הבינו שאין להן מה להתבייש ובכך עשו צעד ראשון כדי לצאת ממעגל האלימות.
7 צפייה בגלריה
הבושה עוברת צד
הבושה עוברת צד
שלט המציג את שירה איסקוב בפנים גלויות וחיוך לרגל יום האישה הבינלאומי. (צילום: גולי כהן)
ברמה הציבורית, הבחירה בשתיהן (את עדי לא הכרתי אישית) מעבירה מסר כל כך חשוב לכולנו – בעיית האלימות נגד נשים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי.
זו לא בעיה נישתית, לא בעיה נקודתית ולא בעיה רק של נשים, מדובר בחיי אדם וזו בעיה של כולנו כחברה. ולגבי המחלוקת – מציעה לאנשים להתרכז בבעיה האמיתית שהיא האלימות נגד הנשים ולא בדברים אחרים".
מה הדבר הבא שעליו את עובדת במסגרת המיזם? "ממש עכשיו עלינו עם שילוט בנושא חדש. החל ממוצאי יום העצמאות, תמונתה של ליאנה חזן מתנוססת על גבי שלט חוצות ענק בנתיבי איילון. כשהמסר הוא: יום העצמאות? לא למסורבות הגט ולעגונות, חלקן קורבנות אלימות.
ליאנה חזן היא סמל המאבק. אישה מעוררת השראה שמשתפת באומץ ובפתיחות את סיפורה. בעלה מואשם כי לאחר שביקשה להיפרד ממנו הכה אותה, חתך באכזריות את פניה ובטנה בסכין יפנית, איים להציתה והשאיר אותה פצועה, חבולה ומדממת לבדה בחוץ. לאחר שניצלה, ניסתה להשתקם וביקשה להשתחרר מכבלי נישואיה, היא נתקלה בסירוב מצד הבעל בעודו יושב במעצר וכך נכפה עליה להמשיך ולהיות אשתו.
תמונתה של חזן מפורסמת בראש חוצות וללא פילטרים, כשהיא מיישירה מבט למצלמה ומציבה מראה למתרחש בחברה הישראלית גם בימינו. היה לנו חשוב להעביר את המסר שלמרות שהשנה היא 2021, עדיין מנשים רבות נשללת עצמאותן, והכל - בחסות החוק.
7 צפייה בגלריה
הבושה עוברת צד
הבושה עוברת צד
ליאנה חזן - מסורבת גט בקמפיין החדש של המיזם. (צילום: גולי כהן)
מדינת ישראל מאפשרת לבן הזוג להמשיך להתעלל ולשלוט בחייהן על ידי סירוב מתן גט. שמענו על מקרי אלימות אכזריים ביותר כגון ניסיונות רצח, פגיעות מיניות באישה או בילדים, שלאחריהם למרבה האבסורד, מבקש הפוגע שלום בית, מסרב לגט והחוק מאפשר לו זאת.
האמירה שלנו כאן היא ברורה - סרבנות גט היא אלימות לכל דבר; חייבים לשנות את המנגנון ויפה שעה אחת קודם. הבושה כבר אינה חלק מנחלתו של הקורבן, ובמקרה זה של מתן הלגיטימציה בחוק, הבושה צריכה להיות של כולנו.
לטובת הקמפיין החדש הופק יום צילום מיוחד, בשיתוף בכירים מתעשיית האופנה שנרתמו בהתנדבות: צלם האופנה המוביל גולי כהן, המאפרת לאה ניצן, הסטייליסטית ציפי אינגלישר והארט דירקטור תומי קלמנטס. המדיה, המוערכת בשווי מאות אלפי שקלים, היא בזכות התגייסותה של חברת השילוט 'נור' שתמכה במיזם מתחילתו".
7 צפייה בגלריה
הבושה עוברת צד
הבושה עוברת צד
יעל ורד לצד שלט החוצות השואל "יום העצמאות?" עם תמונתה של ליאנה חזן מסורבת הגט. (צילום: גולי כהן)
עד כמה המיזם הזה שינה את החיים שלך? "העבודה על המיזם מאתגרת במיוחד בשל מגבלת משאבים כמו זמן וכסף. זו פעילות שונה בתכלית מפעילויות שאני רגילה לעשות בעבודה כמנהלת שיווק, שם יש תקציבי ענק וצי של שותפים וספקים, אבל מאמינה שכשיש רצון טוב ומוטיבציה אפשר לצלוח כמעט הכל.
המיזם מקבל תמיכה ופרגונים מכל עבר, אנחנו מקבלים אינספור תגובות ובקשות להתנדב ולהיות חלק. התגובות המרגשות ביותר הן של נשים, בכל חתך הגילאים ומכל שכבות האוכלוסייה, שפונות אלינו ואומרות 'תודה. תודה שאתם משמיעים את קולנו, קול שאנו לא היינו מסוגלות להשמיע' ומבקשות שנוסיף ונעשה. שום תגובה בעבודה השיווקית היומיומית שלי לא משתווה לזה, והלוואי שרק נוכל לנמשיך".
  • מיזם 'הבושה עוברת צד' נשען כולו על מימון המונים וסיוע מתורמים. כל מטרתו של המיזם היא לממן שלטי חוצות ומדיות נוספות, סיוע משפטי, פעילויות חברתיות ותמיכה בנפגעות. לתמיכה בקמפיין מימון המונים של 'הבושה עוברת צד' לחצו כאן.