בשיתוף ארגון אור שלום

(ירון שרון)

"בעזרת חברים מאוד קרובים, הבנתי שזאת אמא. גם אם אני לא מסכימה וגם אם אני רוצה עכשיו לברוח, ו'מי את בכלל, את לא מבינה בכלל איזה חיים עברתי, את לא היית שם בילדות, את לא היית בבית, את לא ראית את הידיים שעפו באוויר או החגורות, לא היית שם, לא ראית. מה את מבינה?'
"אבל היא מבינה, ובשנייה שהבנתי את זה, הבנתי שזאת אמא שלי.
"אני דנה רוסו, אני בת 22. היום אני עובדת כמדריכה במעון המשפחתי של אור שלום, המעון שבו גדלתי. הילדות שלי הייתה מאוד קשה. כבר מגיל מאוד צעיר, מגיל 7, 6, הייתי מסתובבת עד שעות מאוד מאוחרות בלילה. רק חיפשתי לברוח מהבית, כמה שפחות להיות בבית, כמה שפחות לחוות את מה שיש בבית.
"לי הציגו את זה כך שאני ילדה בעייתית, ילדה רעה, ילדה לא טובה, לא ממושמעת, ואז בגיל 10 בעצם נכנסתי למעון המשפחתי של אור שלום, ובאמת הייתי בטוחה שזו אני הבעיה, שזה בגללי. בהתחלה המשפחה שלי הייתה שם. היא הגיעה לבקר אותי. אור שלום דאגו כל הזמן שנשמור על קשר עם המשפחה הביולוגית שלי.
 "קראו לי ילדה בעייתית והאמנתי בזה" "קראו לי ילדה בעייתית והאמנתי בזה"
"קראו לי ילדה בעייתית והאמנתי בזה"
"בגיל 14 בערך הגיעו זוג מלאכים למשפחתון. הגיעו לעבוד שם זוג הורי בית שהחליטו שהם פשוט מפסיקים את החיים שלהם, את כל הטוב הזה, ועוברים לתוך המעון הזה. זה אומר שאתה לוקח את כל הדברים שלך, נכנס לבית, ועכשיו אתה גר שם עם עוד 12 ילדים שהם לא שלך, בכל מיני גילים.
"מהרגע שהם נכנסו, קודם כל, מרדתי בהם, וכל הזמן הייתי בורחת להם. הייתי רבה איתם המון, אבל פתאום היה מענה. בו זמנית שאני יודעת שאין לי קשר דם עם אף אחד שם, כולם שם משפחה שלי.
"התחלתי לעשות שנת שירות בגלל הבנות שירות שהיו לי במשפחתון - כשראיתי מה זה התנדבות, כשראיתי מה זה שנתיים שבנות מביאות מהחיים שלהן, אז רציתי את זה, אבל גם את השירות הצבאי. אז עשיתי שנת שירות בשביל להיות במקום שמחזיר, להיות במקום השני.
"כשסיימתי את שנת השירות והתחלתי בצבא כמפקדת בגדנ"ע, פתאום הכרתי גם בני נוער וגם עוד חיילים, מכל מיני מקומות. אז הבנתי שאור שלום זה בחיים שלי בעצם. זה מי שאני, מה שאני.
"מהמעון המשפחתי עברתי לתוכנית בוגרים של אור שלום שהיא, למעשה, ליווי של הילדים ברגע שהם הופכים להיות בוגרים. כי לרוב הילדים אין להם לאן ללכת אחרי זה. זה או לרחוב, או תמצא את עצמך.תוכנית בוגרים דואגת שלכל אחד יהיה לאן ללכת.
דנה רוסודנה רוסו
דנה רוסו
"מה הייתי רוצה להגיד לעצמי כשהייתי קטנה? את לא לבד. גם אם את מרגישה לבד, וגם אם את מרגישה שאף אחד לא יבין, זה נכון, יכול להיות שבאמת לא יבינו אותך, אבל הם רק רוצים לדאוג לך, וזה בסדר גמור שאנשים שלא הביאו אותך לעולם רוצים לדאוג לך. זה בסדר לאפשר להם את זה. כי יכול להיות שזה רק מה שיהיה לך כאילו, רק את זה. וזה מספיק, זה די והותר."
אור שלום הוא ארגון ללא מטרות רווח המטפל בילדים ונוער בסיכון שהוצאו מבתיהם על ידי רשויות הרווחה ומטופלים במסגרות חוץ ביתיות עקב חוסר תפקוד הורי, הזנחה קשה, התעללות נפשית, פיזית ומינית. מעל 40 שנים, אור שלום שם לו למטרה להעניק לילדים אלו את כל מה שנמנע מהם – הגנה מידית, בית חם, יד מחבקת, משפחה עוטפת וכל מה שילד זקוק לו לצורך התפתחות תקינה וסיכוי אמיתי להווה ולעתיד טובים יותר .
המעונות המשפחתיים של אור שלום מהווים בית חם ומסגרת משפחתית תומכת עבור ילדים ובני נוער שהוצאו מבתיהם ומחזקת הוריהם. המעונות מנוהלים על ידי בני זוג שגרים בבית עם ילדיהם הביולוגיים, מקיימים חיי משפחה תקינים וערכיים ומעניקים לילדים עוגן ומסגרת מצמיחה ואוהבת. זאת תוך כדי בניית מעטפת טיפולית של אנשי מקצוע, המעניקים לילדים סיוע רגשי וחינוכי לאורך כל שהותם במעון.
כיום מפעיל הארגון כ-21 מעונות משפחתיים, הפרוסים מהרצליה ועד אילת, ומציעים טיפול ממוקד, המותאם לצרכים הספציפיים של הילדים, כמו: מעונות המתמחים בטיפול בנערות במצוקה, מעונות ייעודיים לנערות חרדיות בירושלים ומענה טיפולי למספר אחים. כל מעון כזה מעניק בית חם ואוהב לשמונה עד שניים עשר ילדים, בגילאים שמונה עד שמונה עשרה, שמסלול החיים שלהם אמנם שונה, אבל גם הם, כמו כולם, רק צריכים שמישהו יאמין בהם.
לתרומות: *8936
להצטרפות למשפחות אומנה: https://orr-shalom.org.il/

בשיתוף ארגון אור שלום