מ"כוכב נולד" לדיכאון קליני

נדמה שחייו של יהודה כחלון היו במסלול בטוח, הוא שירת כקצין בצבא, כשהשתחרר פנה לקריירה מוזיקלית במהלכה עבד ב'שבלול ג'אז', ובהפקה המוזיקלית של תוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד".
בתוך זה הוא התחתן והפך לאב לתאומות. אך בעקבות משבר, חייו של יהודה השתנו, הוא לקה בדיכאון קליני, במשך שנתיים סבל מחרדות ונמנע מכל יציאה מהבית. כיום הוא בוגר מגמת המוזיקה של עמותת כנפיים המהווה מרכז אומנויות רב תחומי ייחודי מסוגו, המיועד ליוצרים המתמודדים עם קשיים נפשיים. העבודה המקצועית בכנפיים מתרכזת במקור הכוח שלהם, מעצימה אותם ומובילה לחיזוק כישוריהם החברתיים.
צפו בסרטון שנעשה על ידי מגמת הווידיאו והאומנות של כנפיים:
צילום ועריכה: אמיר פישמן, הסטודיו לווידיאו וקולנוע בכנפיים.
"כשאתה בדיכאון אין לך הווה, אין טעם להתקלח, אין לך חשק לאכול. אתה לא יוצא מהבית, אפילו לא בשביל לרוקן את תיבת הדואר", משתף כחלון.
"נרשמתי לכנפיים, אבל היה לי קשה בהתחלה להגיע. כשאתה בדיכאון אתה גם מבולבל מאוד, ויש לך פחד מכל יציאה, אפילו פחד שאולי יגנבו אותך ברחוב.
אמני כנפייםאמני כנפיים
מחלקת המוזיקה של כנפיים בהופעה
"אבל בכנפיים לא ויתרו. התקשרו אליי בבוקר והוציאו אותי מהמיטה. טלפונים בבוקר וטלפונים אחר הצהריים, וככה יום ועוד יום. אחרי שנה וחצי שהייתי שם, כתבתי שירים, פתאום יש לך הווה. חזרתי להיות עצמאי, שוב הקמתי עסק.
המדינה הרוויחה אותי, סל השיקום זו השקעה משתלמת, גם כשאתה בדיכאון אתה לא רוצה להיות נזקק, אתה מבין שאתה צריך לעבוד. אבל אי אפשר להגיע לזה לבד, צריך בעלי מקצוע טובים.
לאנשים יש סטיגמות על אנשים שמתמודדים עם מחלת נפש, אבל אני הבנתי, אם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל אחד.
אמני כנפייםאמני כנפיים
מתוך סרטון שיצרו אמני כנפיים
(אמיר פישמן, הסטודיו לוידאו וקולנוע בכנפיים.)

היום אני חולם שהבנות שלי יהיו מאושרות, וזה לא סתם חלום בנאלי, בשביל אדם שהתגבר על מחלת נפש זה אומר הרבה, כי זה אומר דבר ראשון שאני רוצה להמשיך לחיות, שאני יודע להבחין מהו טוב ומהו רע, ואני מסכים להתאמץ בשביל האחר".

החבר לנשק מת מקור

מיקי טלמור, בתהליך שיקום במגמת המוזיקה, סובל מהלם קרב בעקבות שירותו כמפקד טנק במלחמת לבנון. הוא מתאר את ההתמודדות היום יומית שלו עם מלחמה שלכאורה נגמרה מזמן.
"שירתי בלבנון, הייתי מפקד בשריון, ומאז אני מתמודד עם תגובת קרב, כתוצאה של תקופה ממושכת של חשיפה לסכנת חיים.
הטירונות שלנו נקטעה פתאום, לא ידעו מה קורה, הייתה תחושה של הסתרה, מפות שקיבלנו היו לא נכונות, אנשים מתו סביבנו כי היה חוסר הכנה לחורף, חוסר ציוד, חוסר אוכל.
אמני כנפייםאמני כנפיים
מחלקת המוזיקה של כנפיים
היה לילה אחד, כששכבתי במארב כוכב - זה אומר שישנים בשטח כשהפנים של כל אחד פונות לכיוון אחר, וכל פעם אחד שומר וכשמסיים את השמירה מעיר את זה שעל ידו - מי שאני הייתי צריך להעיר, לא קם, כי באותו הלילה הוא מת מהקור.
אני זוכר את זה, עד היום. זה מעצרים יחד עם השב"כ, באמצע הלילה בכפרים עוינים, אלימות נוראית, צרחות, ובתוך כל זה תפקדתי.
אבל בשחרור הגיע רגע ההתפרקות, זו הייתה תקופה שלא יצאתי מהחדר, עבדתי בבית חרושת לייצור חגורות שבניתי בתוך החדר, שנים של מועקה וסבל. באותו הזמן לא דיברו במונחים של חרדה, וטיפול. אני לא קשרתי את זה לצבא, פשוט לא הבנתי מה קורה לי.
אמנים מ"כנפיים"אמנים מ"כנפיים"
מחלקת התיאטרון של כנפיים

רק בזכות ספר פסיכולוגיה שנפל לחלקי, התחלתי להבין מה קורה איתי, באותם הימים החברים שלי נטשו אותי, אף אחד לא הבין אותי, אחותי חשבה שאני מסומם.
בכסף של מענק השחרור קניתי לי גיטרה נורא יקרה, אני זוכר איך אבא שלי כעס עליי, אבל הנגינה הייתה עבורי הדבר היחיד שעשה לי טוב. אחרי אשפוזים במחלקות פסיכיאטריות, ניסיתי מסגרת שיקומית של גברים נכי צה"ל, אבל לא הסתדרתי שם.
אמנים מ"כנפיים"אמנים מ"כנפיים"
מחלקת האמנות של כנפיים
כשהגעתי לכנפיים הרגשתי שזה המקום שלי. יש בצבא את הקלישאה שאומרים למשל 'משפחת השריון'. אבל כנפיים הייתה בשבילי באמת משפחה. כל בוקר יש לי סיבה לקום, התפקיד שלי הוא לנגן, יש לנו הופעות".

"פחדתי אפילו משיחות טלפון"

ג'סי מולמן, בן 30, מתמודד עם חרדה חברתית ופחד מאינטראקציה עם אנשים. תקופות ארוכות לא יצא מהבית. ההזנחה הובילה אותו לאשפוזים במחלקות פסיכיאטריות, ולאחר מכן לתהליך שיקום במגמת המוזיקה של 'כנפיים', בעקבותיה ניגן ואף הופיע על במות. כיום ג'סי בזוגיות והוא אבא של יונתן, תינוק בן חצי שנה.
"הייתי ילד שקט, וכבר אז היו לי דיכאונות, לאורך כל החיים שלי היו ירידות ועליות.
זה החמיר בתקופה קצרה בה אבא שלי נפטר, ועברתי פרידה מזוגיות. זו הייתה תקופה שלא הייתי יורד מהבית, היו זמנים שלא הייתי אוכל פשוט כי לא רציתי לצאת מהבית לקנות אוכל.
אמנים מ"כנפיים"אמנים מ"כנפיים"
ג'סי מולמן והגיטרה

פחדתי אפילו משיחות טלפון, נמנעתי מזה, כשמישהו מתקשר אליך אתה לא עונה, כי אתה פוחד שאולי לא יבינו אותך, או שלא תמצא את המילים, וכשהייתי צריך לעשות שיחות טלפון פשוט דחיתי את זה."
"פעם אחת יצאתי, כשהקומקום החשמלי שלי התקלקל, ונכנסתי לחנות של מוצרי חשמל, והייתי צריך לדבר עם המוכר והייתי נבוך מאוד וסגור, ושאלתי אותו והוא התעצבן עליי שאני פונה אליו ככה, הוא היה איש מוחצן וגדול וקולני והוא לא הבין למה אני לא יכול פשוט להיות כמוהו. אחרי סיטואציה כזאת אתה פשוט רוצה לברוח, לא להצטרך להתמודד".
אמני כנפייםאמני כנפיים
"אתה פשוט רוצה לברוח, לא להצטרך להתמודד". ג'סי מולמן
"אחרי אשפוז במחלקה פסיכיאטרית הגעתי לכנפיים וכאן אתה צריך להתמודד. מה שאני עושה בכנפיים זה כיף, אני מתקשר עם אנשים. זה נתן לי את היכולת לעשות עוד דברים מעבר לדברים שצריך לעשות. שמונה חודשים אחרי שהגעתי ל'כנפיים' כבר נכנסתי לזוגיות. היום אני אבא, אני מקווה שאוכל להיות אבא טוב ליונתן".

אמני כנפייםאמני כנפיים
ג'סי מולמן ובנו יונתן

"אנשים פוחדים שהדבר הזה אולי קיים גם בתוכם"

אביב שטיין, מנחה במגמת המוזיקה, משתף: "אני כבר 10 שנים מדריך בכנפיים, במגמת המוזיקה. עברתי כאן תהליך מאוד משמעותי. אח שלי הוא מתמודד נפש, והעבודה כאן הייתה עבורי תהליך ריפוי".
"כילד גדלתי לאח עם סכיזופרניה, ובכל זאת בהתחלה הייתה לי רתיעה מהמפגש עם האנשים כאן. בעייני זה מין פחד קמאי, של אנשים, הם פוחדים שהדבר הזה אולי קיים גם בתוכם. אבל ברגע שהפחד מתפוגג ואתה מכיר, אתה מביט אליהם כאנשים.
אמני כנפייםאמני כנפיים
מתוך סרטון שיצרו אמנים מכנפיים
(אמיר פישמן, הסטודיו לוידאו וקולנוע בכנפיים.)
"הכל סובב סביב המוזיקה, אלו אנשים מוכשרים והכתיבה שלהם היא מאוד חשופה. אנשים לא תמיד מבינים מה זה אומר, אדם שהוא מרוסק והוא בדיכאון וקשה לו לצאת הבית, זה לא סתם שלא בא לו לבוא.
היו פעמים לפני הופעות שמישהו מתקשר אליי ואומר לי שהוא לא בא. אבל ככל שאתה יוצר כאן קשר אישי עם אנשים, הם מבינים שאתה מחויב להם והם גם מתחייבים לתהליך ולמסגרת, ולשאר החברים בהרכב.
אמנים מ"כנפיים"אמנים מ"כנפיים"
תערוכה של יצירות של אמני כנפיים

כשאדם מתמודד עם מחלה נפשית, הערך העצמי שלו הרבה פעמים מאוד נמוך, בדבר הכי בסיסי, זו הרגשה שאתה שווה פחות. המסגרת הזאת של המוזיקה, היצירה, האימונים וההופעות, יש בהם משהו קשה מאוד ומלחיץ, אבל זה מביא לשינוי במקומות הכי עדינים, היכולת של אדם להעריך את עצמו בעולם, מה שהוא שווה בעולם".

עזבו הודעות, תחזרו להתקשר

אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש, השיקה לאחרונה קמפיין חדש בשם "חוזרים להתקשר", שמטרתו לעודד את הציבור לחזור להתקשר ולהתעניין באמת במצב האדם שמולם.
צפו בשלום אסייג בקמפיין "חוזרים להתקשר" של אנוש:
"השימוש הגובר בהודעות ווטסאפ מצמצם את היכולת לזהות בעיות ומשברים ולייצר שיחות של התעניינות אמיתית", מסבירים באנוש.
"לכן יזמנו מהלך שבו אנחנו מזמינים את הציבור לחזור להתקשר ולהתעניין באמת, כי שיחה אחת יכולה לעשות את ההבדל. שיחה יכולה לסייע באיתור משברים נפשיים בתקופה המורכבת הזו, נוכח העלייה בתחלואה והגבלות התנועה בחגי תשרי".
את הקמפיין מוביל השחקן שלום אסייג, והוא ילווה בסרטון שיעלה ברשתות חברתיות, אליו יחברו משפיעני רשת נוספים בסרטונים משלהם.