צפו באלוף (במיל') בוועידת "דרום עולה" במסגרת יום שידורים מיוחד מאולפן ynet, "ידיעות אחרונות" ו"ידיעות תקשורת" בשדרות:
דרום עולה: משדר מיוחד משדרות ראיון עם האלוף דורון אלמוג
(צילום: שחר גולדשטיין)
אלוף במיל' דורון אלמוג - אלוף פיקוד דרום לשעבר וחתן פרס ישראל שהקים את 'עדי נגב נחלת ערן', ליד אופקים, מועצה אזורית מרחבים, התארח בוועידת "דרום עולה", במסגרת יום שידורים מיוחד מאולפן ynet, "ידיעות אחרונות" ו"ידיעות תקשורת" בשדרות.
ספר לנו קצת מה קורה היום שם?
"קודם כול המקום הזה, 'עדי נגב נחלת ערן', לא היה קם אלמלא ערן, הבן שלנו, שנולד עם מוגבלות קשה, מעולם לא דיבר, מעולם לא קרא לי 'אבא', מעולם לא יצר קשר עין. הוא נפטר לפני 14 שנה, כבר היה צריך להיות בן 37.
הוא עשה אותי איש אחר. אם לא ערן, הייתי עובר ליד מוסד של כמו שקראו להם 'מפגרים' וממשיך הלאה, חושב, 'הם לא יהיו לוחמים, לא פרופסורים, אוקיי, מוסד סגור'.
אז הם מבטאים קודם כל את הזמניות של כל אחד מאיתנו, כי בשבריר שנייה כל אחד יכול להיות שם. כשאלי לוי, ראש מועצת להבים, עבר תאונת דרכים הוא הגיע לשיקום אצלנו. אנחנו חרתנו על דגלנו לטפל באדם המוגבל, הנכה, הפצוע, לתת לו קודם כל אהבה ואת הטיפול הכי מקצועי בעולם".
אחד הדברים המדהימים שראיתי שם זה השילוב של הילדים עם המוגבלויות לכאורה, עם הילדים ה'רגילים' וזה באמת מרגש לראות. אתה מסתובב שם ביניהם, בין הילדים ומרגיש את הדינמיקה בין הילדים וזה פשוט מביא אותם למקומות אחרים
"אז קודם כל, כן. מדינת ישראל צריכה לעשות תיקון עולם. תיקון עולם ביחס לאדם המוגבל, הייתה עכשיו מחאה של הלומי קרב, סעידיאן ששרף את עצמו, בכלל יש מחאה גדולה של אנשים פצועים, של נכים שהם הוגדרו כנכים מאה אחוז, שישים אחוז, במלחמת יום כיפור, במלחמות ישראל.
אני מקבל אגב מהם כל יום ווטסאפים. הם כאובים, הם מוחים ואני מבקש להדגיש, אנחנו מרכז השיקום של כל אוכלוסיית הנגב. בנינו את ביה"ח השיקומי הראשון בנגב. בעבר, פה בנגב, מקו קריית גת ועד אילת, תושבי הנגב נדרשו לאחר פציעה, תאונת דרכים, סטרוק, קורונה, ללכת למרכז. יכול להיות או תל השומר או בי"ח לוינשטיין או בי"ח רעות. לא היה כלום".
כעת בונים גם יישוב חדש ממול, בשביל מה?
"לטובת העובדים. בן גוריון אמר: 'בנגב ייבחן עם ישראל'. אבל עד היום הזה שישים אחוז מאדמות המדינה הם נגב, ורק שמונה אחוז מהאוכלוסייה. למה יישוב חדש? כי חלק מהרופאים שלי מגיעים מהמרכז.
אני משלם לתל השומר כדי שישלחו לי רופא או רופאה ליום בשבוע. עכשיו, אם אנחנו רוצים נגב שיהפוך להיות המרכז של מדינת ישראל, מרכז מדעי, טכנולוגי, ביטחוני, צה"ל מעביר בסיסים לדרום, מודיעין, 8200, מיחשוב, עיר הבה"דים, הדרכה, ועוד ועוד מחנות, בשביל ליצור מרכז וליצור גם פיזור אוכלוסין נכון. טיל אחד מאירן בת"א, הנזק שלו הרבה יותר גדול מאשר בדרום".
אתה מאמין באמת בפוטנציאל של עיר כזאת, של יישובים כאלה?
"בהחלט".
אנחנו שומעים על הפרויקט הזה כל כך הרבה ואנשים עדיין מעדיפים לתזז כל יום את המרחק.
"לפני כשבע שנים באתי עם רעיון של יישוב חדש. הוא הגיע אחרי שלפני כן ניסיתי להעביר רעיון אחר, של 11 נקודות חדשות. זה נכשל. לא משנה למה. אני רוצה שתדעו שהעמדה הפורמלית של מדינת ישראל היום היא 'לא מקימים יישובים חדשים - מרחיבים יישובים קיימים'.
הנגב ריק, אתם רואים את ההשתלטות של הבדואים, והבדואים אגב כמובן חלק מהסוגיה של תפיסת קרקעות. יש סכסוך קרקעות, גם בזה התעסקתי שלוש שנים, סכסוך קרקעות בין הבדואים למדינה עד היום הזה. יש מחאות עכשיו, היו אתמול בלילה, של בדואים, בשגב שלום וברהט.
אבל יחד עם זאת אני אומר לכם, הבדואים הם אזרחים טובים. אצלי בכפר יש כמאה עובדים בדואים, יש לי רופאים בדואים, יש לי אחיות, יש לי מטפלים, מטפלות, עובדי ניקיון, ואני מטפל בכל הבדואים בנגב באהבה גדולה. באותה בריכה טיפולית תמצאו את מוחמד או רחמה ואת שחף ואסתר וערן.
יש בקבוצות האלה מעטים קיצוניים ששואפים להקצין את מוקדי האוכלוסייה וזאת כנראה גם הבעיה
"הבעיה היא שהאוכלוסייה הבדואית הוזנחה שנים רבות. לא סתם נוצרו פה יותר מארבעים ישובים לא מוכרים. מדוע? מפני שסכסוך הקרקעות לא נפתר. וסכסוך הקרקעות הזה מזמן היה צריך להיפתר, יש דרך, ניסו, חוק פראבר, בגין, הייתי שם, זה לא עבד, צריך דרך אחרת.
אבל הבדואים הם אזרחי מדינת ישראל, אפשר להגיע ואני רואה את זה אצלי, לאזרח בדואי גאה, משכיל, שלומד באוניברסיטה, בבן גוריון או אוניברסיטה אחרת, או בחו"ל, ומגיע אלינו ומקבל מקום עבודה שמטפח אותו, נותן לו גאוות יחידה, והוא הולך הביתה גאה, מקבל שכר הגון והוא יכול להגיד: 'אני אזרח מדינת ישראל'.
זאת מדינה טובה. ברגע שנוצר פה סכסוך קרקעות, אני רוצה שתדעו, בדואים לא היו דתיים, לא היו מסגדים בנגב, עד לפני כעשר שנים לא היו מסגדים. פתאום נכנס לוואקום שהמדינה לא הייתה בו, לאותו ואקום נכנס אסלאם קיצוני, פתאום בנו יותר מ-200 מסגדים, פתאום יש הסתה. זה ואקום.
ויישוב לא מוכר - צריך להסביר, מה זה 40 יישובים לא מוכרים? זה אומר שיש ילדים שלא הולכים אפילו לבי"ס יסודי. הייתי אלוף פיקוד הדרום, יש בכרם שלום מפקדת גדוד הסיור הבדואי. יש שם בית ספר שבו מלמדים אותם גם אלף-בית.
באתי כאלוף פיקוד יום אחד ופגשתי מורה חיילת עם איזה עשרה בדואים שיושבים, ושאלתי אותה 'מה זאת הכיתה?' היא אמרה לי: 'כיתת אנא'. אני אומר לה 'מה זה אנה? אני מכיר אנה פרנק, אנה כורדי, מה זה אנה?' היא אומרת לי, 'האלוף אתה על האדמה? על הירח? אנ-אלפבתים, הם לא למדו קרוא וכתוב, הם לא למדו אחד ועוד אחד'. כואב.
ואתה רואה מה קורה בצבא. תראו, ואחיד אלהוזייל, שהיה מפקד הגדוד הזה, הבדואי הראשון שהיה מפקד הגדוד הזה, הוא הגיע לצה"ל עם שבע שנות לימוד, משהו כזה. הוא סיים בוגר אוניברסיטה או תואר שני אני חושב. חבר שלי בפייסבוק, איש נפלא. האם זה מחויב המציאות שבדואים היום במאה ה-21 בסטרט-אפ ניישן, מדינה כ"כ מתקדמת, שיהיו לנו בנגב ילדים בדואים שלא הולכים לבית ספר יסודי?"
לא דיברנו מספיק על 'עדי נגב נחלת ערן'
"אנחנו מוגדרים היום ב'נחלת ערן', ביה"ח השיקומי הראשון בנגב, אנחנו מוגדרים כ'שדה קליני'. יש לנו היום מעבדה לאנשים שעברו שבץ מוחי, עם סימולטורים שפותחו באוניברסיטת ג'ון הופקינס ובבן גוריון. יש לנו הסכם עם מכון ויצמן, ומגיעים אלינו אנשים שמקבלים טיפול שלא מקבלים בשום מקום בעולם.
ויש פער, כדאי לדעת, שלפעמים מגיע בן אדם שעבר תאונת דרכים קשה, הוא מגיע עם פרוטזה, והפרוטזה היא עם טכנולוגיות מלפני 30-40 שנה, יש איזה פער של כמעט חמישים שנה בין הידע שקיים לבין מה שאנשים מקבלים אחרי טיפול.
עכשיו תראו, אנחנו יושבים פה, הכל בסדר. כשחס וחלילה קורה משהו והווטאספ שלי מלא בכאלה, כל יום מתקשרים אנשים שפתאום קרה משהו. הבן, הבת, הסבתא, האימא. טראח, תאונת דרכים, נשברה עצם באגן, 'בבקשה תקבלו'. אין לנו מספיק מקומות, אנחנו מלאים עד אפס מקום, אבל חרתנו על דגלנו גם להיות המובילים ולכן יש לנו את המקום הזה שנקרא מרכז מחקר ליד ביה"ח, זה דבר חדשני, פורץ דרך".
אתם גדלים? יש כוונה להתפתח לעוד חדרים?
"בקרוב תיפתחנה בבית החולים שתי מחלקות שזה 72 מיטות, יותר מאוחר עוד מחלקה לעוד... נגיע ל-108, מרכז מחקר גדול, 4,000 מטר מרובע, הסכמים עם כל העולם, כנסים מקצועיים, ואני קורא לכל אנשי המודיעין והחכמולוגים והטייסים ואנשי 8200: 'אתם משתחררים, חברים יקרים, יש לנו המון טכנולוגיה מתקדמת שצריך לפתח כדי לתת מזור לאנשים שעברו אירוע - זה כמעט עשרים אחוז מהאוכלוסייה'".
