לבית החולים לילדים "רות" בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, הגיע השבוע משלוח מיוחד: עשרות כובעי צמר, סרוגים ביד, המיועדים לילדים החולים. מאחורי היוזמה עומדת נרי חנס, שהפכה ביום כיפור האחרון לסבתא רבא - והחלה לסרוג.
חנס, לשעבר מנהלת בית הספר איינשטיין בחיפה, החלה כמובן בסריגה לנינה. הסריגה על הספסל בשכונת רוממה הישנה, בה היא מתגוררת, הפכה למפלט מהשגרה הלא פשוטה שמלווה את בני הגיל השלישי בימים אלו.
"כשסיימתי לסרוג לנינה כל כך הרבה דברים, החלטתי שאני לא יכולה וגם לא רוצה להפסיק לסרוג", מספרת חנס. "פרסמתי איזה פלייר כזה, ופתאום התגבשה לה קבוצה של 15 נשים שרוצות לסרוג".
צפו בנרי חנס מספרת על מיזם הסריגה:
שכנות וחברות של חנס הפכו לקבוצת סריגה קבועה. אחת לשבוע הן נוספות על ספסלי השכונה, "חמושות במסרגות" ויוצרות ביחד. לאחרונה, חברות הקבוצה שפועלת תחת השם "סורגות על הספסל" הקדישו את עבודתן לילדי בית החולים "רות" לילדים שברמב"ם והכינו עבורם עשרות כובעים ייחודים, עשויים עבודת יד ובהמון השקעה.
"אנחנו סורגות לילדי רמב"ם ולמטרות נוספות", מסבירה חנס ומספרת שבינתיים הפרויקט כבר הפך לארצי, עם פתיחת "שלוחה" באזור המרכז, שם סורגות דיירות בית האבות "משען" ברחוב פיכמן בתל-אביב.
בימי סגריר מתאספות הסורגות בביתה של חנס, בשתי פעימות כדי לשמור על הרחוק החברתי. לרוב, עם זאת, הן פועלות על ספסלי הרחוב. היא מספרת שהעוברים ושבים מעודדים אותן בעבודתן, מברכים אותן ואפילו מצלמים ומתעדים את היוזמה.
השבוע הגיעה חנס, כשהיא מלווה בכוכבה מלר, לשעבר עובדת רמב"ם שממשיכה להתנדב בבית החולים, אל המרכז הרפואי כדי לתת להנהלת בית החולים "רות" לילדים את עשרות המארזים של הכובעים. הכובעים הגיעו עטופים בצלופן ומלווים בברכות אישיות שנכתבו לילדים בכתב יד. בפרויקט מסייעים פעילי קן הנוער העובד והלומד, שנרתמו למשימה והוסיפו ברכות פרי עטם.
